ההסלמה בין ארה"ב לבין איראן יצאה השבוע מהקווים המוכרים והפכה, לראשונה מאז נכנס הנשיא דונלד טראמפ לבית הלבן, לעימות גלוי, ישיר ובלתי מוכחש בין המעצמה העולמית לרפובליקה האסלאמית. חיסול קאסם סולימאני, האיום האיראני הבוטה בנקמה ולבסוף מתקפת הטילים של משמרות המהפכה על בסיסי צבא ארה"ב באיראן, חשפו כמה קרובות וושינגטון וטהרן, וכתוצאה מכך האזור כולו, להתלקחות מוחלטת.
אך בעוד מערך הטילים הבליסטיים וטילי השיוט של טהרן עלה לכותרות בעקבות המתקפה אור ליום רביעי, אפיק התגובה ההרסני ביותר שנמצא בידי איראן, הן לנוכחות האמריקנית במפרץ הפרסי והן לכלכלה העולמית, הוא פעולה צבאית ימית במפרץ הפרסי.
מי שמבינה היטב את אופי האיום היא ארה"ב עצמה, שהוציאה אזהרה חריגה לספינות השטות בים התיכון ובמפרץ הפרסי מפני השתלטות איראנית כתגובה אפשרית לחיסול סולימאני.
האזהרה איננה תיאורטית; איראן השתלטה בשנה החולפת על כמה כלי שיט, כשהבולט שבהם היא המכלית הבריטית "סטנה אימפרו", כתגובה לצעד דומה של בריטניה נגד כלי שיט איראני שהוביל נפט לסוריה.
על פי הטענות במערב, איראן עומדת גם מאחורי תקיפת נמל פוג'יירה, אחד מנמלי הנפט החשובים באיחוד האמירויות, ופגיעה במכליות נפט בלב ים. טהרן מעולם לא קיבלה אחריות, אך ארה"ב הפיצה עדויות מרשיעות של הכוח הימי של משמרות המהפכה חוזר לזירת האירוע. שיאה של הפעילות הלוחמתית האיראנית בתחום הימי היה יירוט מל"ט אמריקני מתקדם מעל מים בינלאומיים בחודש יוני.
מספיקה פגיעה אחת
לאור הסגנון השונה של המתקפות האיראניות בזירה הימית, התעצמותה של איראן בתחום נראית בעיקר מבלבלת. לצד בניית כלי נשק מתקדמים כמו ספינות טילים וצוללות, מחזיקים האיראנים בצי עצום של כלי שיט קטנים שאותו הם מפעילים באופן חשאי. "מה שחשוב להבין לגבי הכוח הימי של איראן זה שהוא בעצם שני כוחות נפרדים למדי", מסביר עידו גלעד, עמית מחקר במרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית וקתדרת חייקין לגיאואסטרטגיה.
פרופ' שמואל חורב // צילום: אוניברסיטת חיפה
"לצד חיל הים הרשמי של איראן, המחזיק בכמות מרשימה, גם אם מיושנת בחלקה, של כלי שיט, קיים גם הכוח הימי של משמרות המהפכה. זהו כוח חשאי מיסודו שמחזיק בצי גדול ועלום של כלי שיט קטנים וצוללות ונועד לבצע פעולות שהן 'סף מדינתיות', או בעצם לטרור", מסביר גלעד.
זה אחד הרעיונות שהפכו לסימן ההיכר של האיש שחוסל השבוע, קאסם סולימאני - לפעול בכמה זירות בריבוד גבוה ובתחכום, לאפשר סוגים רבים של תגובות ופעולות. ואכן, הכוח הימי של משמרות המהפכה עומד, ככל הנראה, מאחורי רוב פעולות הטרור הימי של איראן בשנה החולפת. הכוח משמש את איראן באופן תדיר על מנת לשלוח איומים לעבר ארה"ב. בשנת 2015 קיימו אנשי הארגון תרגיל צבאי שבו דימו תקיפה והשתלטות על נושאת מטוסים אמריקנית, איום שלא משתמע לשתי פנים על אחד הנכסים הצבאיים היוקרתיים ביותר של ארה"ב.
"נושאות המטוסים האמריקניות הן מטרות קלות להטבעה", התרברב אז מפקד הכוח הימי של משמרות המהפכה, האדמירל עלי פאדאבי, והוסיף: "הן מלאות טילים, תחמושת, דלק מטוסים וטורפדו, מספיקה פגיעה אחת על מנת לעורר גל פיצוצים משניים". מאז חזרה איראן פעמים רבות על האיום נגד נושאות המטוסים האמריקניות.
"קשה מאוד לפגוע בנושאת מטוסים אמריקנית, אכן יש פה ממד של רברבנות", מבהיר פרופ' שאול חורב, ראש מרכז למחקרי מדיניות ואסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה. "כלי שיט כזה, לבד מעוצמת האש שלו ושל המטוסים והמסוקים שעליו, מוגן על ידי קבוצת משימה שלמה של כלי שיט, צוללת, אוניות וספינות קטנות. כל זה לא מבטל את האיום הימי של משמרות המהפכה. ארה"ב מחזיקה בצי עצום, הצי האיראני כלל לא שקול מולו, אבל הרעיון שעומד מאחורי התפיסה של משמרות המהפכה הוא לגבות מחיר, להכאיב, להרתיע מפני עימות והסלמה. הטקטיקות שלהם, כמו שימוש בנחיל ספינות קטנות חמושות בטילים על מנת לבלבל ולפגוע בכלי שיט גדול יותר, שימוש גדול בטילי חוף־ים והשתלטות על כלי שיט כמו שעשו לספינת הסיור האמריקנית, אלו מבצעים שצורבים תודעה וגובים מהאויב מחיר".
לא רוצים להעיר את הענק
עימות ימי בהיקף כלשהו עם איראן במפרץ הפרסי וסביב מיצרי הורמוז הוא לא רק שאלה צבאית או של יוקרה בין איראן לארה"ב. מיצרי הורמוז הם שער למעבר של יותר מ־20 מיליון חביות נפט ביום, לכל שוקי העולם. לא רק כלכלתן של מדינות האזור, ובהן סעודיה, כוויית, בחריין, קטאר ואיחוד האמירויות, תלויה בהכנסות מהנפט אלא גם שוק האנרגיה העולמי כולו, מה שהופך עימות, אפילו קטן יחסית, במפרץ לאירוע גלובלי.
למרות זאת, פרופ' חורב סבור שיש סיכוי ממשי שאיראן תבחר להגיב דווקא באזור הפעולה הזה, בשל החשיפה הגבוהה שלו. "האפשרות לחסום את מיצרי הורמוז או לפגוע באופן חלקי בתעבורה בהם, בהחלט נמצאת במאגר התגובות של טהרן. ייתכן שיגבילו את היקף החסימה או יעשו זאת בתירוץ שונה או על ידי כוח עקיף וללא הכרזה רשמית, כמו שעשו בעבר כשהשתלטו על כלי שיט. לא בטוח שלארה"ב יש איך להתמודד מול כזה דבר", אומר חורב.
מנגד, גלעד סבור כי פעולה מורכבת לחסימה, אפילו זמנית, של מיצרי הורמוז תהיה עבור האיראנים בבחינת "תמות נפשי עם פלשתים". לדבריו, איראן עצמה תלויה בהכנסותיה ההולכות ומתמעטות בנפט שעובר במיצרים, ועימות במפרץ, גם בעצימות מוגבלת, הוא הדבר האחרון שהיא צריכה.
גלעד בוחר דווקא להסתכל על פעולותיה של איראן באופן שונה.
"התרגיל הימי שקיימה איראן עם סין ורוסיה לפני כשבועיים וחולל סערה בעולם, נועד לא רק להראות כי היא איננה מבודדת דיפלומטית אלא להבהיר כי יחד עם ברית של מדינות זרות שיש להן אינטרס מובהק באזור כמו הודו, רוסיה וסין, היא מסוגלת להבטיח את חופש השיט במפרץ. הם לא מעוניינים להעיר את הענק האמריקני בשלב זה", מבהיר גלעד.
בין שטהרן מחפשת דווקא להרגיע את הרוחות במפרץ, ובין שהיא נערכת לחידוש פעולות הטרור במפרץ, הסיכון של חבית חומר הנפץ שנמצאת במימי מפרץ הורמוז צריך להדאיג את מנהיגי העולם בכלל ואת שליטי האזור בפרט.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו