הקרב שלא הכרתם: "סיכון יום יומי ללוחמים"

מחבל שהתחזה לדייג פצוע ומוטיבציה אדירה לבצע פיגועים • מפקד כוח הבט"ש הימי באזור עזה בריאיון פרידה • וגם - האמצעים המתוחכמים שמופעלים

ספינות דבורה של חיל הים (להמחשה), צילום: דו"צ

"הייתי בתפקיד מפקד פלגה 916 במשך שנה וחצי, ואין ספק שזה התפקיד הכי מאתגר ועוצמתי שיכולתי לבקש", מספר סגן אלוף גיא ברק. "היחידה הזו תזזיתית ומבצעית, בחיכוך יום יומי ובאינטנסיביות. 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. חורף, קיץ, אין הבדל. בשיחת הסיכום אמרתי ללוחמים שלשעה ביממה אין משמעות ולמועד בשנה אין השפעה. כל הזמן צריך להיות דרוך, כי אתה לא יודע מאיפה המחבל יגיע".

אנחנו נוטים להסתכל לרוב על עזה בצורה של איום קרקעי, תת קרקעי ואווירי. על הגדר אנחנו שומעים לא מעט, על המנהרות דנו המון, ואלפי הרקטות ששוגרו לעבר שטחים נרחבים בישראל גורמים לסיכון להיות מוחשי מתמיד. אך יש גזרה נוספת, כמעט בלתי נראית, שעלולה להיות עקב אכילס אם נתעלם ממנה. ברוכים הבאים לגזרה הימית של עזה, המקום שבו דייג תמים עלול להפוך למחבל קטלני, מקום שבו מתחת לפני המים עלולים להיות לוחמי קומנדו בדרכם לפיגוע אסטרטגי בעורף מדינת ישראל.

"בתשע השבתות הראשונות שלי בתפקיד הוקפצתי לים", נזכר סא"ל ברק, שמסיים בימים אלו את תפקידו, כמפקד פלגה 916. מדובר בפלגה שאחראית באופן בלעדי על הביטחון השוטף בגזרה הדרומית וכן עוסקת במשימות מיוחדות ומבצעים ימיים ללוחמה בטרור. כשנכנס סא"ל ברק לתפקיד החלו הפרות סדר ימיות, 25 במספר בסך הכל, שנערכו בעיקר בשבתות ובחגים.

"כשיש הפרות סדר ביבשה יש גדר ומספיק חיץ בין כוחותינו לאלו שרוצים לאתגר אותנו. בים אנחנו הגדר, החומה, קיר ההגנה של תושבי הדרום. אין גדר שסוגרת את הים, ויש צורך לעקוף אותנו – אם אנחנו לא נהיה שם המחבל הזה יהיה במדינת ישראל – אין שום דבר שמפריד ביניהם לבין חוף זיקים, שלוש דקות הפלגה מהם".

הפלשתינים, אומר סא"ל ברק, מנסים לאתגר כל יום את כוחות צה"ל בים. "צריך להפריד בין המוץ לתבן, להבין האם בכלי שיט יש דייג שרק מפר את מרחב הדיג או שמדובר במחבל. עם זאת, יש גם בסוף קווים אדומים ולא ניתן לאף אחד לעבור אותם – מדובר בביטחון של מדינת ישראל, אזרחי ישראל והמתקנים האסטרטגיים שלנו. הצד השני מבין זאת היטב".

הסבירות לחדירה מהים, אומר מפקד פלגה 916 היוצא, נמוכה, אך קיימת. "הצד השני הבין בכל חיכוך וסבב שאנחנו על הקווים, אבל אף פעם אי אפשר לומר שיש מאה אחוז הצלחה. אנחנו פועלים בשגרה ובסבבים כדי למנוע את אותו אירוע, מפתיע ככל שיהיה, בין היתר באמצעות רידוד היכולות של האויב". הרידוד שעליו הוא מדבר הוא בין היתר תקיפה של מוצבי קומנדו ימי של החמאס במהלך סבבים כאלו ואחרים. צה"ל מנצל את יכולת התגובה מהאוויר על מנת לנטרל את האיום העתידי מהמים.

סא"ל ברק // צילום: דובר צה"ל

סא"ל ברק מזהיר כי בחמאס לא מתייאשים. "ברור לי שהם ימשיכו לשאוף לבצע פעילות טרור דרך הים. הם משקיעים ביכולות הימיות מתוך הבנת הפוטנציאל ומוטיבציה גבוהה, והתפקיד שלנו זה להיות כמה צעדים לפניהם. אתה מסיים יום מותש וטרוד, ואז רואה מצד אחד את קצא"א (קו צינור אשדוד אילת), מתקן אסטרטגי, את אשדוד ואשקלון, ומהצד השני את עזה. זה מאוד ברור לכולם מה אנחנו עושים – דואגים שנגיע למחבל לפני שהוא מגיע לאזרחי ישראל".

"המוטיבציה לא יורדת בצד השני, ולכן אנחנו כל הזמן דרוכים ומוכנים לאירוע שיגיע בהפתעה. הפגיזו את המנהרות שלהם ובנו חומה, ולכן חמאס והג'יהאד האסלאמי מעוניינים להשתמש בתווך הימי, שאותו לא ניתן לסגור הרמטית. החוכמה מצידנו היא לא לעמוד כמו שוער בפנדל ולנחש לאן יבעטו את הכדור, אלא להיות אקטיביים ולהשתמש ביכולות התקפה לטובת הגנה – לפגוע בהם לפני שהם מגיעים לכדי מימוש. ברור לי שכוחותינו נמצאים בסיכון יום-יומי, אבל יש לנו נבחרת שמוכנה לתרחישי קיצון".

חמאס, אומר סא"ל ברק, משתמש בדייגים תמימים על מנת לבחון את יכולות צה"ל. "בחמאס מבינים שאנחנו צבא הומני וערכי ועושים שימוש ציני בדייגים לטובתם. אחד הדברים המאתגרים הוא להבין מיהם הדייגים הפלשתינים שעושים לביתם ומי רוצה לפגוע בנו. ראינו סיטואציות שבהם השתמשו בבני נוער ובילדים כדי שלא נבצע ירי לעבר הכלים שלהם, בוחנים את התגובות שלנו ודרכי חדירה. האתגר הוא לדעת להפריד, לעבוד בצורה ערכית למרות החיכוך היום יומי, להיות כל הזמן צעד אחד לפניהם. היה מקרה בעבר שדייג התחזה לפצוע ושלף סכין לעבר כוחותינו ונוטרל".

בצה"ל מודעים לאתגרים, ועל כן מכניסים טכנולוגיות רבות, שעל חלקן אסור לפרט, על מנת להילחם באויב. "יש לחמאס ולג'יהאד האסלאמי גמישות והשתנות. הים הוא אומנם אותו ים והדגים אותם דגים, אבל רצות עזה היא אף פעם לא אותו הדבר ומשתנה כל הזמן. אנחנו משתנים גם כן כדי למנוע את הפיגוע הבא. אנחנו נכנסים לפיתוחים מתקדמים, מתאימים את עצמנו לקצב של הטכנולוגיות. פעולות הביטחון השוטף שעשינו לפני חמש שנים כבר לא רלוונטיות. בין היתר נכנסנו לעולם הרחפנים בצורה אינטנסיבית".

בעולם עושים שימוש ראשוני בכלי שיט בלתי מאויישים במסגרת פעולות הביטחון השוטף. סא"ל ברק אינו משיב ישירות לשאלה בנושא, בכל הקשור לטכנולוגיות אלו בצה"ל, אך מבהיר: בכל מקום שאפשר להשתמש בכלי לא מאויש ולהפחית את הסיכון על כוחותינו זה מבורך. אנחנו ממשיכים להעצים את היכולות שלנו וככל שהטכנולוגיות מתפתחות גם אנחנו יכולים לחשוב איפה זה שם אותנו".

גם הצד השני לא שוקט על שמריו, הוא מוסיף. "גם הצד השני יודע להשיג טכנולוגיות. אפשר היום לקנות כל דבר באיביי או באמזון. לכך אנו משיבים בין היתר בנושא השילוביות – יש לנו, לאוגדת עזה ולחיל האוויר יכולות שונות, אך הכוח האמיתי הוא בשילוב שלהן יחד. אנחנו מבצעים שיתופי פעולה יום יומיים בגבולות. המערכות שלנו יודעות לדבר אחת עם השנייה. אם יש אויב צבא היבשה, כלי הטיס והספינות שלנו יודעים לסגור מעגל מיד ולשים סוף לאירוע עוד לפני שהוא התחיל".

ספינת דבורה של פלגה 916 // צילום: דובר צה"ל

שנים אחרי מבצע צוק איתן, נשאל סא"ל ברק לגבי חדירת המחבלים לחוף זיקים באותם ימים, ולפוטנציאל לניסיון פיגוע דומה בעתיד. "האתגרים גדולים היום יותר מאשר מה שהיה בזיקים בצוק איתן, והמטרה שלנו היא לעצור את הפגיעה באזרחים. ברור שיהיו לנו עוד אירועים כמו זיקים, ולמעשה זה כבר קרה. יהיו ניסיונות לפגיעה ישירה בכוחותינו, חדירות מהים ואירועים משולבים. התפקיד שלנו זה להיות שם לפני שזה קורה, לפני שפוגעים באזרחים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר