"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מסמכים מצמררים: "מה לעשות באפר הנספים"

קודם למלחמת העולם השנייה נהגו בגסטפו להחזיר את אפר הנרצחים לבני משפחותיהם • במסמך הלכתי עוסק הרב של פרנקפורט בנושא

,עודכן
צילום: בית המכירות אוצרות לונדון

עשרות שנים לאחר השואה, הגיעו לידי "ישראל היום" תקנות שמסבירות כיצד לטפל באפר הנספים שהובאו על ידי הגסטאפו לבני משפחות הנספים. המסמכים נכתבו על ידי הרב מנחם מנדל קירשבוים, זמן קצר מאוד לפני מלחמת העולם השנייה, ונחשפו כעת לראשונה לרגל יום הקדיש הכללי. מחר (רביעי) הם יימכרו במכירה פומבית בבית המכירות "אוצרות לונדון".

בשנותיו הראשונות של שלטון הנאצים בגרמניה, היה הגסטאפו מחזיר מדי פעם את אפר הנשרפים לבני משפחותיהם. מדובר היה בעצורים יהודיים שנעצרו ונשלחו למחנות ריכוז, שם לבסוף נרצחו בדם קר וגופותיהם נשרפו. באופן ציני ומזעזע, פנו לאחר הרצח אנשי הגסטאפו לבני משפחות הנספים והודיעו להם על המוות. לאחר מכן אילצו את המשפחות השכולות לשלם את העלויות הכספיות של משך תקופת "אכלוסו והאכלתו" של הקורבן, לפני מותו, ורק אז היו שולחים את אפר הנרצח. אי אפשר כמובן היה לדעת אם האפר היה אכן של בן המשפחה הספציפי או לא.

צילום: בית אוצרות לונדון

לאורך ההיסטוריה היהודית האורתודוקסית נקטה בתפיסה שלילית בנוגע לשריפת גופות, ועקרונית אין לתת כבוד למנוח שאפשר את שריפת גופתו. לפיכך נתקלו היהודים בבעיה – הנסיבות המזעזעות סביב שריפתם של בני משפחותיהם הביאו אותם למצב שבו לא ברור היה מה לעשות מבחינה הלכתית.

בחוברת שפרסם הרב קירשבוים, רב העיר פרנקפורט בגרמניה, הוא עוסק בשאלות הלכתיות החריגות. על פי הנחיותיו, על החברא הקדישא בגרמניה להכניס את שרידי הנשרפים לארון קבורה, יחד עם טלית ותכריכים, כאילו הגופה שלמה לחלוטין. המטרה הייתה, לדבריו, לחזק את האמונה שהנספה מוכן להתעורר ולעמוד בתחיית המתים, ושהנפטר מאמין בכך.

הספר הקטן יצא לאור בתרצ"ט, ככל הנראה ב-1939, מעט לפני פרוץ המלחמה. בצעד יוצא דופן הודפס הספר בקרקוב בפולין על ידי אחיו של הרב קירשבוים, זאת מכיוון שהדפסת ספרים בגרמניה לא הותרה על ידי הנאצים. המטרה הייתה להפיץ את הספר בגרמניה לאחר הדפסתה.

צילום: בית אוצרות לונדון

גורלו של הרב היה טרגי. מספר שבועות לפני פרוץ המלחמה הוא היגר לבריסל. למרות שהיה בידו רישיון לעלות לארץ ישראל, הוא וויתר על הזכות, מתוך תקווה שיוכל לחזור לאחר המלחמה לקהילתו בפרנקפורט. ב-1943 נאסר על ידי הנאצים וגורש לאושוויץ.

במקביל למסמך שנחשף, הוצגו שבע חוברות נדירות מליל הבדולח וההשמדה הנאצית. בין היתר נכתבו אזכרות לזכר קורבנות השואה וברכות להצלחתם של צבאות בנות הברית. כך לדוגמה, נכתב באחד המסמכים: "המצא מנוחה נכונה תחת כנפי השכינה.. את נשמות אחינו אשר נרצחו ונטבחו ונחנקו המונים המונים באכזריות נוראות בכל ארצות תחת ממשלת הזדון".

צילום: בית אוצרות לונדון

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר