קביעתו של בית המשפט העליון למחוק את עתירת 70 אנשי העסקים, שביקשו מבית המשפט לקבוע האם נתניהו יכול להקים ממשלה, התקבלה בביקורת בימין מאחר שהעתירה נמחקה ולא נדחתה כליל, כך שבג"ץ יוכל לדון בנושא לאחר הבחירות.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיב למחיקת העתירה, ואמר כי טוב היה שהיא הייתה נדחית כליל. "בית המשפט נהג נכון בזה שהוא דחה את העתירה, אבל שיהיה ברור לא צריך לדון בזה בכלל הבחירה של העם מי ינהיג אותו היא בחירתו בלבד ולא של אף אחד אחר. זאת הייתה העמדה שלי והיא לא השתנתה, ואני מקווה שכך ינהגו כך בעתיד. זה לא צריך להגיע בכלל לדיון והכרעה. ההכרעה היא של העם ושל העם בלבד".
שרת המשפטים לשעבר איילת שקד ביקרה את החלטת העליון, וטענה כי חרג מסמכותו בכך שרמז שייתכן ויתערב בנושא יכולתו של נתניהו להקים ממשלה בעתיד. "טוב שהעתירה נמחקה, אך חבל שלא נדחתה על הסף. חבל מאוד שהרמזים (העבים) שפוזרו לאורך הדיון ובהחלטה מעידים על כך שבית המשפט נכון לשקול להתערב בנושא בעתיד", כתבה שקד בחשבון הפייסבוק שלה.
"העתירה לא הייתה צריכה להידחות בגלל שהיא תיאורטית ומוקדמת. העתירה הייתה צריכה להידחות בגלל שהיא מתעסקת בסוגיה פוליטית. ובעניינים פוליטיים - הציבור הוא זה שמכריע", הוסיפה, "חשוב להבהיר: גזר הדין הציבורי, שמתבטא בתוצאת הבחירות, הוא המענה החזק והנכון ביותר לשאלת אמון הציבור. הציבור בוחר במי להאמין. שום גוף, אפילו לא שופטי בג״ץ, יכול לבחור לו במי הוא צריך להאמין".
פורום קהלת: "חוקי היסוד מפורשים, לא ברור איך יש מקום לדיון שיפוטי"
אל שרת המשפטים לשעבר הצטרפו גם פורום קהלת והתנועה למשילות ודמוקרטיה שטענו גם הן שבג"ץ חרג מסמכותו בכך שלא דחה את העתירה על הסף. בפורום קהלת אמרו כי "חוקי היסוד מפורשים ומאפשרים כהונה עד להרשעה. לא ברור מדוע הכרעה ברורה של מחוקק היסוד מהווה רק פתיחה לדיון שיפוטי ולא את סופו. דווקא בהליך הבחירות יש חשיבות עליונה לשמירה על כללי המשחק שנקבעו בשום-שכל מראש. בג"ץ צעד היום צעד גדול נוסף למחיקת דוקטרינת השפיטות, ומחק למעשה את הפרדת הרשויות".
בתנועה למשילות ודמוקרטיה הוסיפו כי "שופטי בג"ץ והנשיאה בראשם עשו צעד חמור במיוחד כשכתבו בפסק הדין כי בחירת ראש ממשלה על ידי העם היא שאלה 'שפיטה' ולבית המשפט הזכות להתערב בה. הקביעה נעשתה בלי נימוקים, כבדרך אגב ובלי דיון מינימלי, באופן שמביע זלזול בעקרון בחירת העם. השופטים סוללים את הדרך להתערבות שמנפצת את מושכלות היסוד הבסיסיים ביותר של משטר דמוקרטי".
עו"ד דפנה הולץ לכנר, באת כח העותרים, מסרה בתגובה להחלטה כי "העותרים מכבדים את הכרעת בג"ץ ומברכים על החלטתו שלא לדחות את העתירה ולסגור את דלתו, אלא למחוק אותה בעת הזו תוך קביעה כי הסוגיה שהעלינו היא בעלת חשיבות ציבורית עקרונית, גם אם זמנה להתברר טרם הגיע. אנו מביעים גם סיפוק לאור הבהרת בג"ץ בדבר שפיטות הנושא.
"ההכרה של בג"ץ בחשיבות הציבורית של השאלה לגבי כשירותו של מועמד לראשות הממשלה, הנאשם בעבירות שיש עמן קלון - הכרה זו מן הראוי כי תעמוד לנגד עיניו של נשיא המדינה, בבואו לשקול אחרי הבחירות על מי להטיל את הרכבת הממשלה. העתירה ביקשה לתקן את המצב הקיים בישראל, שבו אין מענה בדין למצב חסר התקדים אליו נקלעה המדינה בעקבות הגשת כתבי האישום נגד ראש הממשלה. סברנו, כי העיתוי הנכון לתיקון כזה, אשר ימלא את החלל המשפטי, הוא טרם ההליכה לבחירות. זאת, על מנת שלנגד עיני הבוחרים יעמוד המידע המלא והמדויק ביותר לגבי כשירותם של המועמדים ושל ראשי המפלגות להרכיב ממשלה.
"עם זאת, אנחנו מכבדים כאמור את החלטת בג"ץ שלא להכריע בסוגיה בשלב זה. בינתיים, בקשת החסינות של ראש הממשלה היא ההמחשה העדכנית ביותר למחיר הכבד שמשלמת החברה הישראלית בשל חוסר הודאות המשפטית בנושא. בקשת החסינות מוכיחה, כי אם לא נקבע נורמות מוסריות ברורות, ראשות הממשלה בישראל בדרך להפוך לעיר מקלט מאימת הדין".
לרוח הדברים הצטרף גם יו"ר כחול לבן, בני גנץ שצייץ בחשבון הטוויטר שלו כי הוא "מכבד ומקבל את החלטתו הנכונה של בג״ץ. את נתניהו נעמיד למשפט הציבור בקלפי-וננצח".
התנועה לאיכות השלטון: "מסע הדמוניזציה השיג את מטרתו"
מי שהביעה התנגדות להחלטת העליון היא התנועה לאיכות השלטון, שקראה להחלטה בריחה מאחריות וכניעה לאיומים. "מסע ההפחדה והדמוניזציה השיג את מטרתו. כוחות חזקים הצליחו לזרוע פחד בלב השופטים. זה יום מצער לדמוקרטיה הישראלית", נמסר מהתנועה.
"אחרי שהיועץ המשפטי ברח מהתמודדות, גם בית המשפט העליון בחר שלא להתמודד עם השאלה הדמוקרטית החשובה, ושלח מדינה שלמה להצביע בבחירות מבלי שידעו מה משמעות ההצבעה שלהם. נמשיך להיאבק על מנת שערכים דמוקרטיים עליונים יעמדו כנר לרגלי מערכות השלטון בישראל", הוסיפו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו