ראש הממשלה התלבט רבות בעניין החסינות. בניגוד לפרקים הקודמים בסאגת החקירות, שבהם ידע להכין את הקרקע היטב, האירוע הנוכחי תפס אותו כמעט לא מוכן. הדד־ליין קצר והיריבים הפוליטיים אורבים מאחורי הפינה. אם את המלצות המשטרה פטר במסיבת עיתונאים זריזה שבה לעג לשוטרים ("אז יהיו המלצות, אז מה?"), הרי הפעם ידע שהמשחק שונה לחלוטין.
זה לא רק העניין המשפטי, אלא בעיקר העניין הפוליטי. העובדה ששתי מערכות בחירות לא ניצח ולא הצליח להרכיב ממשלה סדקו אצלו את הביטחון העצמי. נתניהו ניצב מול מערכת בחירות, שנראה שלראשונה כבר מהשלב הראשון אינו יודע איך לפצח אותה. איך להכות את הסקרים ואת שתי תוצאות האמת של השנה האחרונה ולהביא רוב של 61 לגוש הימין. ההחלטה, המתבקשת מבחינתו, להגיש בקשה לחסינות, היא עוד מהמורה בחלל האי־ודאות המתעתע שבו הוא מצוי.
בכחול לבן הרימו השבוע את נושא החסינות למרומים מתוך כוונה שהנושא יישאר שם במשך שבועות ארוכים, ואם אפשר חודשים, בימי הקמפיין הקריטיים. זאת למרות שהנושא כשלעצמו אזוטרי למדי. האדמה לא רעדה כשהשר חיים כץ ביקש חסינות. ולא איש מחברי הכנסת בעבר הרחוק או הקרוב. החסינות הזמנית אינה יכולה למלט את הנאשם ממשפט אלא רק לעצור את הזמן לתקופת הכהונה. הטחת ההאשמות של בני גנץ בנתניהו היתה צפויה, אולם אם לא היה מבקש חסינות ומודיע שמצידו אפשר להתחיל במשפט כאן ועכשיו, היה תוקף אותו גנץ בחריפות גדולה יותר על כך שראש ממשלה מנהל קבינט בערב ומתרוצץ בבתי משפט בבוקר.
באופוזיציה, הנתמכת בחלקים נרחבים ומרכזיים באמצעי התקשורת, מתקשים להבין כיצד ייתכן שאחרי החקירות, המלצות המשטרה, המלצות הפרקליטות, החלטת היועמ"ש בכפוף לשימוע וההחלטה הסופית על כתב אישום, נתניהו עוד עומד על רגליו. נתמך על ידי חצי עם שמסרב להשתחרר ממנו למרות הכל, ומשתמש בכוחו האלקטורלי למנוע את העברת השלטון לצד שכנגד. המציאות הזאת מטריפה אותם. בראש ובראשונה כי היא מעידה עליהם. מילא להיכשל בבחירות פעמיים, קורה, אבל להיכשל מול מועמד שנחשד בפלילים חמורים, מה זה אומר עליהם ועל דרכם.
הקמפיין האגרסיבי שהם מנהלים נגד נתניהו כבר מערכת בחירות שלישית, מתבססת על הנחת העבודה שלהם עצמם, כי לא ניתן לנצח אותו בקלפי, לכן הדרך היחידה לסלק אותו מהזירה היא באמצעות היועמ"ש, הפרקליטות ובג"ץ. כי מה בעצם היה אתמול הנאום של גנץ, ששלל חסינות לנתניהו, אם לא מסר חד ותקיף כי בכוחות עצמו לא יוכל להפיל את נתניהו. וכי הוא נדרש, גם בפעם השלישית, לסיוע חיצוני של מערכת המשפט. אם היה מאמין בכוחו היה מודיע שאדרבה, שנתניהו יקבל חסינות ואילו ההתמודדות ביניהם תהיה במקום שבו מוכרעות הכרעות דמוקרטיות: בקלפי.
צריכים פירוטכניקה והפקה מנופחת כדי להפוך את בקשת החסינות לאירוע בעל משקל. הרי בשלב הזה כל מי שנשאר עם נתניהו, יישאר איתו. ומי שעזב כבר נמלט בתחנות הקודמות והמשמעותיות יותר.
לכחול לבן אין יכולת לנצל את המקרה באופן ישיר לתועלת אלקטורלית, אבל הפוטנציאל להשתלט על השיח באמצעותו הוא משימה קלה למדי. סיסמאות כמו הפיכת הכנסת לעיר מקלט לעבריינים, או את נתניהו מעניין רק נתניהו, כמו גם המושג ממשלת חסינות - קליטות ויזכו להדהוד נרחב בתקשורת המתמסרת בקלות לקמפיינים נגד הליכוד.
בהתנהלות היועמ"ש ובג"ץ סביב שאלת חוקיות הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו, קשה שלא להבחין בחוסר הרצון הקיצוני שלהם לגעת בנושא, אפילו עם מקל. נראה שאין חומר נפץ מסוכן יותר שעימו התעסקו מערכות אלה, מאשר בסוגיית יכולתו של נתניהו להתמודד. יותר מכל העידה על כך התייחסותם לעתירה כאילו מדובר במטען צד. לברוח ולתפוס מחסה.
לדחות את העתירה על הסף קשה להם. מחנה שלם מחכה למוצא פיהם, המחנה שלהם, מה שיביא לדרך המהירה ביותר לחסוך התמודדות נוספת מול נתניהו. אבל גם לקבל אותה קשה להם. אין הרי ממש עילה חוקית לכך. לכן הם מגמגמים דברים בלתי מחייבים על כך שעוד מוקדם מדי ואולי יקרה נס ונתניהו יפסיד לבד ושוב לא יהיה עוד צורך להכריע בסוגיה.
קופות החולים בישראל זיהו את הפוטנציאל בביקוש הרב בבודקות הטהרה, בקרב כלל המגזרים בחברה של נשים ששומרות על כללי הנידה. כחלק מהתחרות הכלכלית העזה ביניהם, הקופות החלו להציע במסגרת הביטוחים המשלימים סבסוד של עלות הבדיקה, ומציעים חינם בדיקה שעלותה הרגילה, ללא הקופה, בסביבות 80 שקלים.
מי שיעיין בפרסומים השונים של הביטוחים המשלימים בקופות החולים יראה שלל הצעות לסבסוד של טיפולים ובדיקות, לכל גיל, מין ומגזר. ממלון ליולדות ועד יישור שיניים. המשותף לכולם הוא שאף אחד מהם לא נחשב לטיפול מציל חיים - טיפולים אלה כלולים במסגרת הביטוחית הרגילה של הקופות.
לכן ההחלטה של ח"כ אלכס קושניר מישראל ביתנו לצאת נגד סבסוד הבדיקה בביטוחים המשלימים של קופות החולים, חשפה בעיקר את עולמו הפנימי, שלו ושל שולחו יו"ר המפלגה, הנוטף שנאה לכל מה שיהודי, בביקורת שאין בה לא טעם ולא ריח.
האמת, חבל על המאמץ. שיעמיד את עצמו מול המצלמה ויגיד: אני שונא את הדת. אני שונא דתיים. אני בז ליהדות שלכם. ויפטור אותנו ואותו לכל הפחות ממפגני הבורות הנלעגים שלו ושל מפלגתו. מצביעיו ימחאו לו כפיים בין כך ובין כך.
שיחה ממתינה
כמו בכל מערכת בחירות בעשור האחרון, כך גם עכשיו, לא שקט במחוזות הימין. לפני שבועיים הפתיעו הרב רפי פרץ ואיתמר בן גביר את בצלאל סמוטריץ' והודיעו על איחוד בין הבית היהודי ועוצמה יהודית שנרקם מאחורי גבה של תקומה, מפלגתו של סמוטריץ'. במסגרת האיחוד נשמרו לאנשי תקומה מקומות ריאליים ברשימה, כולל המקום השני לסמוטריץ', אבל זה מסרב בשלב הזה לבוא.
בן גביר. עסקני הבית היהודי ינסו לטרפד את ההסכם // צילום: אורן בן חקון
לשאלה מה גרם למהלך, הגרסאות חלוקות. בצד של סמוטריץ' מסבירים כי המניע היחיד שלו היה לפתוח התמודדות רחבה, בדיוק כמו שעשו בליכוד, וזאת מאחר שמהבדיקות שערך התברר כי כרגע המפלגה המאוחדת לא יכולה לעבור את אחוז החסימה. רק פריימריז פתוחים בכל הארץ יוכלו לעורר את אנשי הציונות הדתית ולהביא אותם לקלפיות, טען. אבל רעיון הפריימריז גווע כאשר הרב רפי פרץ ראה במהלך ניסיון ישיר להביא להדחתו. בשלב הזה הציע סמוטריץ' לערוך סקר גדול. להזמין כמה מכוני סקרים ולפרסם את התוצאות שלהם באירוע רב־משתתפים ומתוקשר, וכך לקבוע את סדר הרשימה לכנסת של המפלגה המאוחדת. אבל גם להצעה הזו סירב הרב פרץ.
הרעיון השלישי של סמוטריץ' היה לאחד את מרכזי המפלגות. 800 של הבית היהודי, כ־400 של תקומה. ולערוך הצבעה במרכז המאוחד. אולם גם הצעה זו נדחתה על ידי הרב פרץ. יש הטוענים כי מהלך האיחוד של הבית היהודי ועוצמה יהודית נועד לטרפד כל יוזמה של בחירות או אפשרות שתביא להזזת הרב רפי פרץ ממקומו כיו"ר המפלגה. לפי הגרסה השנייה, מי שאשם בחיבור בין הרב פרץ לבן גביר הוא בכלל סמוטריץ'. אחרי שסמוטריץ' נעלם, לאחר שירד מכל ההצעות שיזם לפריימריז פתוחים או בחירות במרכזי המפלגות, הבין הרב פרץ שכל המהלכים היזומים נועדו לתכלית אחת - להדיח אותו מראשות הבית היהודי. איתמר בן גביר הבין במקביל כי פרץ לא מתכוון לשריין את נציגיו במקום השלישי אלא רק החמישי, כפי שהיה בבחירות הראשונות של 2019.
כשהתברר לשניהם שסמוטריץ' פתח חזית נגד שניהם, כל אחד בנפרד, החליטו השניים להתאחד מאחורי גבו. לדבריהם, מדובר באיחוד שלא ייפתח, לא משנה כמה ינסה סמוטריץ'. מבחינתם אין בנשק שלו כדורים. נפתלי בנט לא רוצה אותו בימין החדש, למרות שאיילת שקד דווקא כן. נתניהו לא ייקח אותו לליכוד, ולכן האופציה היא להתאחד או להתאדות. להערכתם, לסמוטריץ' לא תהיה ברירה בסוף והוא יצטרך לבוא. לבלוע את הפיתיון ששמו לו, לבלוע גם את הצפרדע שבאה איתו, ולהשתלב במקום השני ברשימה.
סמוטריץ' לא יכול לשלול כעת שכך יהיה, ובינתיים הוא ממתין להתפתחויות שיתרחשו בשבועיים הקרובים, מועד הגשת רשימות המועמדים לוועדת הבחירות המרכזית.
מזוג לי חיבור
יממה לפני הגשת רשימת המועמדים לוועדת הבחירות המרכזית יתכנס מרכז הבית היהודי לאשר את המיזוג עם עוצמה יהודית. ההחלטה תקבל רוב גדול; החלטה זהה כבר אושרה לפני בחירות 2019 מועד א'. זה לא מפריע לעסקנים המקומיים במפלגה להגיב בצקצוקי שפתיים ולנסות לטרפד את ההסכם. אבל הדרך למניעת בזבוז קולות בימין עוברת דרך חיבורים ומיזוגים.
כשמחנה הימין כולו נלחם על קיומו מדהים לראות איך העסקונה מעדיפה עדיין לדון בניואנסים. על פי הערכה, גם סמוטריץ יצטרף בסוף לאיחוד, אבל אם לא, בבית היהודי ובעוצמה יהודית הכינו אלטרנטיבה של הרגע האחרון: צירוף אישה למקום השני ברשימה. דווקא מהדתיים הלייטים: דתיי רעננה וגבעת שמואל. או לחלופין את אלי ישי. אז הם לא עברו את אחוז החסימה. אולי בצירוף הבית היהודי המצב ישתנה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו