"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הקרב על החסינות: זו האסטרטגיה הצפויה של ראש הממשלה

לאחר הגשת הבקשה הרשמית ליו"ר הכנסת, נתניהו משחק על זמן • ההודעה של ליברמן כי ישראל ביתנו תצביע נגד החסינות מבטיחה כמעט בוודאות הפסד לרה"מ • הקלף של נתניהו: הדיונים בוועדת הכנסת עשויים שלא להסתיים עד הבחירות - ואז יש להתחיל את כל התהליך מחדש • פרשנות

,עודכן
בנימין נתניהו // צילום: צחי מרים

הודעתו אמש (רביעי) של ראש הממשלה בנימין נתניהו על החלטתו לבקש מהכנסת להעניק לו חסינות ובכך להביא למעשה לדחיית משפטו, כל עוד הוא נהנה מחסינות פרלמנטרית, לא הפתיעה איש.

ההודעה היתה צפויה, אולם מרגע זה ואילך ניצבות בפני נתניהו ותומכיו בליכוד, ומנגד אצל סיעות האופוזיציה, שתי משימות קשות, בהתאמה: הראשונה היא למנוע גיוס רוב בוועדה המסדרת שנועד לאפשר הקמת ועדת כנסת, והשנייה לנסות לגייס רוב בוועדת הכנסת ובמליאה למתן חסינות לנתניהו.

המשימה הראשונה נעשתה אמש קשה עוד יותר משום שסיעת ישראל ביתנו הודיעה כי תתמוך בהקמת ועדת כנסת. במצב זה יש רוב לאופוזיציה להקמת ועדה שתעסוק מייד לאחר הקמתה בתפקיד מעין־שיפוטי שהופקד בידיה על פי חוק, והוא להחליט אם לתת חסינות מפני העמדה לדין לנתניהו, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה הגיש נגדו שלושה כתבי אישום חמורים, או לדחות את בקשתו ולחייב אותו להתייצב בביהמ"ש כדי לנסות להוכיח את חפותו.

כל האינדיקציות מצביעות על כך שהוועדה שהאופוזיציה שואפת להקים אכן תקום, ויתקיים דיון בבקשת החסינות של נתניהו. עוד ניתן להניח כי גם בוועדה עצמה יהיה רוב למתנגדי החסינות. עם זאת, יש לזכור כי הדיון בוועדת הכנסת צפוי להימשך זמן רב - אולי אפילו חודשים. הוועדה, למעשה, מקבלת על עצמה במקרה זה תפקיד מעין שיפוטי, ולכן לא מדובר בדיון יחיד או בהליך מהיר. בין היתר צפויים להופיע בפניה היועמ"ש, פרקליטיו של נתניהו, ראש הממשלה עצמו ועוד גורמים רבים אחרים שמעורבים בתיקים.

עוד בנושא:

"מבקש לממש את רצון העם": נתניהו הגיש לאדלשטיין בקשת חסינות מהעמדה לדין

"הבחירה: ממלכת נתניהו או מדינת ישראל"

נתניהו במלכודת

לכן, האסטרטגיה של נתניהו היא ככל הנראה למשוך את הדיון הצפוי בוועדת הכנסת ככל שניתן, על מנת להגיע לבחירות ולקוות להשיג בהן 61 מנדטים. כל החלטה בנוגע לחסינות תקפה רק במהלך כהונת הכנסת שבה היא התקבלה, כך שלמרות שלאופוזיציה צפוי רוב בדיון הנוכחי, הוא יאבד את משמעותו מיד עם השבעת הכנסת הבאה.

כמי שסיקר במהלך השנים מקרים רבים שבהם הכנסת עסקה בבקשות של היועמ"ש להסרת חסינות של ח"כים, אני יכול להעיד שהשיקולים שמנחים בדרך כלל את חברי הוועדה אינם רק שיקולים ענייניים. השיקולים הפוליטיים הם המכריעים בסופו של דבר, וברור מראש שפרקליטיו של נתניהו, שיופיעו בפני ועדת הכנסת, לא יצליחו לשכנע את הח"כים של כחול לבן, העבודה, מרצ, הרשימה המשותפת וישראל ביתנו להעניק לנתניהו חסינות, גם אם יציגו ראיות מסמרות שיער.

תהיה זו הפעם הראשונה בתולדות הפרלמנטריזם הישראלי שראש ממשלה יתייצב בפני ועדת הכנסת ויבקש ממנה להעניק לו חסינות. עד 2005, המועד שבו תוקן חוק החסינות, היה על היועמ"ש לבקש מהכנסת להסיר את חסינותו של ח"כ כדי להעמידו לדין, אולם מאז תוקן החוק לפני 15 שנה, היוזמה לקיום הדיון בנושא החסינות הועברה לנבחר הציבור. הוא זה שצריך לשכנע את הוועדה - לפי כמה עילות שנקבעו בחוק - שהעמדתו לדין נובעת משיקולים זרים ואיננה מוצדקת, ולכן יש לדחותה.

השאלה היא אם יצליח נתניהו, לאור יחסי הכוחות בכנסת, לשכנע את ועדת הכנסת ולאחר מכן את המליאה להעניק לו חסינות. נכון להיום, נראה שהסיכויים לכך קלושים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר