מאז ומתמיד מוזיקה התחברה עם פרסומות, אבל בו בזמן "התמסחרות" הפכה ביטוי גנאי עבור אמנים. אמנות חייבת להיות מנותקת, היא צריכה להיות אישית ואמיתית; האמנות היא מעל לכל, יכריזו המתחסדים, ידליקו טלוויזיה ויראו את "היהודים" מחפשים תשובה בסופרמרקט, את גידי גוב ורמי פורטיס תלויים בנתב, את עומר אדם מפזם טרילילי וטרללה ואת חוה אלברשטיין מתעופפת על דרקון. כמה חיצים חטפו כולם על הסכמתם להופיע בפרסומות.
אורי זוהר פרסם עופות, אריק איינשטיין פרסם מקררים וטלפונים, אחרים עושים את זה בגרושים באינסטגרם. כולם מכרו, כולם מוכרים, כולם ימכרו. ואם אתם לא רוצים לקנות את המוזיקה שלהם, להגיע להופעות, ומעדיפים בכלל לשמוע מוזיקה בחינם ביוטיוב - אז איבדתם את הזכות להתלונן שבישראל אמנים לא יכולים להזדקן בכבוד.
אצל רוקרים זה הכי נורא. לראות את "היהודים" הולכים לאיבוד בסופר עם "איך זה שאני מחפש מוצר ולא מוצא", או את פורטיס הופך את שירו החתרני והמופרע ל"אני תלוי בנתב, האינטרנט פה נחרב", אולי גורם לרבים להרגיש שזו פגיעה בקודש הקודשים של המוזיקה הישראלית, אבל בחייאת - זו רק פרסומת. היהודים לא סבלו מספיק? סבלו, סבלו.
2010-2019 | מסכמים עשור בתרבות:
• מהפכה: העשור המטורף של עומר אדם
• זה אני: העשור המשוגע של אייל גולן
• הרצללל: הסרטונים שעשו את העשור
• 10 המגמות ששינו את השואו ביז
• טלוויזיה: 25 הדמויות הגדולות של העשור
• תוכניות הטלוויזיה המביכות של העשור
• אלבומי העשור של כתבי "ישראל היום"
• עידן הבינג': הסדרות הגדולות של העשור
• סיפורי האהבה הגדולים של העשור
• כל התרבות, הרכילות והבידור - עכשיו באינסטגרם!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו