כשחוקרי מח"ש מגלמים את עצמם
הבמאי ירון שני, שעשה את זה כבר ב"עג'מי", מאמין בטשטוש שבין המציאות לסרט, ולשם כך גייס שוטרים וחוקרים לשחק ב"עיניים שלי" • "אני רוצה להראות חיים אמיתיים", הוא אומר
בסוף השבוע יעלה בבתי הקולנוע הסרט "עיניים שלי" שביים ירון שני, אחד משני הבמאים של הסרט "עג'מי" מ־2009, שהיה מועמד לאוסקר בקטגוריית הסרט הזר.
הסרט מגולל את סיפורו של רשי (ערן נעים), קצין משטרה ותיק ומוערך שחי עם אשתו אביגיל (סתיו אלמגור) ועם יסמין, בתה המתבגרת מנישואיה הקודמים (סתיו פטאי). רשי מתמודד עם עבודה תובענית, מתיחות בבית, בת חורגת מורדת וטיפולי פוריות שנכשלים, ואז חייו מתהפכים כאשר שני נערים החשודים בסחר בסמים מתלוננים שהוא פגע בהם מינית והוא מושעה מעבודתו. כדור השלג הזה מתגלגל ומציף מקומות האפלים בנשמתו.
ערן נעים, שכיכב גם ב"עג'מי", זכה בפרס אופיר על תפקידו ב"עיניים שלי", והסרט עצמו זכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע בירושלים. נעים הוא לא שחקן מקצועי והוא היה שוטר במשך 15 שנה. והוא לא היחיד שאינו שחקן מקצועי בסרט. בדומה למה שעשו ב"עג'מי", גם הפעם שני משתמש בדמויות אמיתיות: שוטרים אמיתיים שמגלמים שוטרים וחוקרי מח"ש אמיתיים שמגלמים חוקרי מח"ש.
הבמאי ירון שני// צילום: אביעד טל
"אני מחפש את האותנטיות", אומר שני. "אני רוצה להראות איך החיים באמת ולא בדמיון. אני גם מצלם את הכל בצורה כרונולוגית, נותן לסיפור לחיות. השוטר ב'עיניים שלי' נכנס לסיטואציה כמו בחיים, הוא לא יודע מה הולך לקרות, הוא חי את זה כשוטר. מבחינתי, ככל שאנחנו הולכים למקום הלא בטוח והלא מוכר - אנחנו יכולים להרוויח משהו הרבה יותר פראי, חדש. הסיפור של 'עיניים שלי' דיבר מאוד לערן. זה סיפור על שוטר שהיה מאוד מוערך במשטרה ואיבד את העבודה שלו והתמודד עם משבר אישי גדול, וגם ערן עבר את זה, אם כי בדרך אחרת (ערן נעים פוטר מהמשטרה לאחר שהואשם בתקיפת מפגין בהפגנה - מ"כ). אני לא כותב תסריט ואומר לשחקן איך להרגיש ואיך לפעול. אני נותן לו לעבור את התהליך והוא מלמד אותי".
אז איך מתנהל יום צילום? בלי תסריט בכלל?
"אני מגיע בעיקר עם איזו הבנה עמוקה של הנפש ושל המצב. אני והצלמים שלי מוכנים להכל, ואנחנו פחות או יותר יודעים לאן זה יכול להגיע, למרות שאנחנו לא יודעים לגמרי. הייתי צריך להבין לעומק מה זה חקירת מח"ש. מה שקורה שם לא מפתיע אותי, אבל הוויכוח שנותר בסצינה של החקירה - זה משהו שהפתיע אותי, הרגשות שבאים מהבטן. בצורת העבודה הזאת אנשים מרגישים את מה שרואים על המסך. הרגשות מאוד גולמיים וחזקים. נוצר טשטוש בין המציאות לסרט".
2010-2019 | מסכמים עשור:
•הרצללל: הסרטונים שעשו את העשור
•טלוויזיה: 25 הדמויות הגדולות של העשור
•תוכניות הטלוויזיה המביכות של העשור
•אלבומי העשור של כתבי "ישראל היום"
•עידן הבינג': הסדרות הגדולות של העשור
•סיפורי האהבה הגדולים של העשור
•כל התרבות, הרכילות והבידור - עכשיו באינסטגרם!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו