הילד לא מסתפק בסופגנייה אחת? כך תתמודדו

מי לא מכיר את הסיטואציה הבאה: מגיעים למשפחה או לקניות בסופר, והילד שלנו רוצה סופגנייה או כל ממתק אחר. אתם מסכימים ואומרים לו, "אין בעיה, אבל אחת". הוא רוצה סופגנייה נוספת או ממתק אחר, וכשהוא שומע את המילה "לא" מתחיל הוויכוח.

לרוב תעשו את אחד משני הדברים, תיכנעו ותרשו עוד סופגנייה או עוד ממתק ותהיו מתוסכלים או שתעזבו את הסופר או את המסיבה בעצבים ותחזרו הביתה עם הילד הביתה, כועסים ומתוסכלים, והכל כמובן בליווי צעקות, זריקת איומים ועונשים לאוויר, ושוב - המון תסכול.

לפעמים ה״מה יחשבו״ ממש מנהל אותנו, ואולי אנחנו בכלל מרגישים שאנחנו פוגעים בילד, או עושים לו טראומה. אבל העניין הוא לא הסופגנייה או הממתק, העניין הוא ההבנה שלהם ושלנו שאנחנו עושים בשבילם את הדבר הנכון עבורם. אנחנו ההורים, ואנחנו מחליטים מה זה אומר. יש אפשרות להתנהל אחרת. בזכות 10 עצות שכדאי לכם להתחיל ליישם.

1. דברו איתם לפני שמגיעים למסיבה ועשו תיאום ציפיות ברור, מה מצפה לנו, מי הולך להיות שם. אם יש אוכל או משהו אחר שאנחנו רוצים להגביל, אמרו להם מראש שבמסיבה יהיו סופגניות, ואנחנו נאכל רק סופגניה אחת.

2. בקשו מהם לחזור על הציפייה. אם הם עדיין לא לגמרי מדברים, אמרו את תחילת המשפט ותנו להם את להשלים את המילה. אל תשאלו ״הבנת?״ או ״אוקיי?״, כי זה לא אומר להם כלום.

3. אם הם גדולים מספיק והם שואלים ״למה״, ענו להם בתשובה רציונאלית, אל תפטרו אותם עם ״ככה״. אפשר לומר שזה לא בריא לאכול הרבה סופגניות, שאנחנו דואגים להם ורוצים שיאכלו דברים בריאים ומזינים. לקטנים אפשר להזכיר את הסיפור על הזחל הרעב, שאכל הרבה ממתקים וכאבה לו הבטן. העיקר שיבינו שיש סדר, וידעו ללמוד ממנו ולצפות לו.

4. כשמגיעים, אל תתעסקו בלהזכיר להם כל הזמן - תנו להם להיות. כשמחלקים את הסופגניות או הממתקים, הזכירו להם במשפט את מה שדיברתם עליו לפני כן.

5. אם הם מבקשים עוד, ענו להם בצורה ברורה שלא. אל תחייכו חצי חיוך וגם אל תכעסו, היו נינוחים ותנו להם תשובה ברורה.

6. אם הם ניגשים לשולחן בעצמם, גשו וקחו אותם משם. הכווינו אותם עם היד, והזכירו להם בגובה העיניים שאמרנו שאוכלים סופגנייה אחת.

7. אם הם בוכים וצועקים, הכילו את הבכי. חבקו אותם או תנו להם רגע להתמודד עם התסכול. אל תנסו לשחד אותם בדברים אחרים.

8. כשיירגעו, חזקו אותם ותגידו להם שראיתם כמה היה להם קשה, שהם התמודדו כמו ילדים בוגרים, וזה מראה כמה הם יכולים ומסוגלים.

9. אם הם לא נרגעים, אפשר להחליט ללכת, בלי כעס או תסכול. ייתכן שזה קשה להם מידי, ולפעמים צריך ליצור להם פעילות אחרת שהם מעדיפים כדי לעזור להם להתמודד עם הקושי הנוכחי.

10. בערב, לפני השינה, סכמו את היום ובדקו אם הם מעלים את זה כמשהו שהם זוכרים מהיום. אם לא, אין צורך להתייחס לזה.

הכותבת היאמנחת הורים ויועצת שינה, מייסדת הקול הפנימי להורות