כשלאבות אבותינו כאבה הבטן מרוב סופגניות ולביבות, התרופה שהם לקחו הייתה מבוססת על צמחי מרפא – שחלקם היו ידועים עוד מימי התנ"ך. מחקר חדש של חוקרים מהארץ וספרד מרכיב מחדש את רשימת צמחי הרפואה הללו ומגלה שבניגוד למה שחשבו עד היום, רק ארבעים ושניים מינים מוגדרים כ"צמחי רפואה של התנ"ך".
מחקרים רבים עסקו ברשימת הצמחים שמופיעים במקרא וקיים פולמוס רחב בין החוקרים לגבי זיהוי מיני הצמחים, כאשר עיקר המחלוקת המחקרית נובע מתרגום לקוי של הטקסט העברי, ביצוע מחקרים בידי חוקרים ללא רקע בוטני, והתעלמות מהטבע הארץ ישראלי וממחקרים של חוקרים ישראליים.
"חוקרים שעסקו בנושא בעבר הציעו לא פחות מ-55 ועד 176 מיני צמחים כ'צמחי רפואה תנ"כיים'", מסביר פרופ' דפני מהמכון לאבולוציה באוניברסיטת חיפה, אחד ממרכיבי הרשימה החדשה, "אלא שחלקם היו ידועים כצמחי רפואה באזור, כמו הרדוף הנחלים או הכלנית המצויה, אך אין להם למעשה שום אזכור – לא בתנ"ך, לא בתלמוד ולא בטקסטים מצריים או אשוריים. לגבי אחרים, כמו המרווה, סרפד או נורית, לא מצאנו שום עדות לכך שהשתמשו בהם לצרכי רפואה או שהם נסחרו אי פעם בארץ. לעומת זאת, כל 42 הצמחים שנכללו ברשימה החדשה היו בשימוש רפואי באזורנו מאז ימי התנ"ך והם משמשים לצרכי רפואה גם כיום".
"חוקרים שעסקו בנושא הציעו עד 176 מיני צמחים כ"צמחי רפואה תנ"כיים". פרופ' דפני // צילום: שי לוי
במחקר הנוכחי ביקשו פרופ' דפני וד"ר ברברה בק, אשורולוגית מהמכון לשפות ולתרבויות של הים התיכון והמזרח הקרוב מהמועצה הלאומית הספרדית למחקר, להרכיב מחדש את רשימת צמחי הרפואה בתקופת התנ"ך כשהם מתבססים על ספרו של פרופ' זהר עמר "צמחי המקרא", על הגדרות הצמחים ושימושיהם הרפואיים באשור ובמצריים ועל ממצאים אתנו-בוטניים וארכאו-בוטניים כעדות מחזקת לשימושים רפואיים באותם מיני צמחים, כגון שאריות כימיות של קינמון שזוהו בכדי יין מדור ומכברי, כאשר לפי עדויות ממצרים העתיקה הוספת קינמון ליין נעשתה למטרות רפואיות.
בתום תהליך ממושך הרכיבו החוקרים את רשימת צמחי הרפואה של תקופת התנ"ך, הכוללת את ארבעת המינים המוזכרים במפורש בתנ"ך בהקשרים רפואיים – תאנה, אזוב, צורי (גלעד) ודודא רפואי – וכן קבוצה שנייה של 25 מיני צמחים המוזכרים בתנ"ך שלא בהקשר רפואי, אך ידוע ששימשו כצמחי רפואה לפי מקורות אשוריים ומצריים: בצל, לענה, לבונה, צלף, קינמון, הדס, קצח ורימון. נוסף על אלו כוללת הרשימה שישה מיני צמחים שלא מוזכרים בתנ"ך אך מצוינים כצמחי רפואה הן במסורת התלמודית, הן בזו המצרית והן בזו המסופוטמית, וכן שבעה מיני צמחים שאינם מוזכרים בתנ"ך אך נחשבים כצמחי רפואה לפי מקורות וממצאים ממצרים, מסופוטמיה או התלמוד.
"כל 42 מיני הצמחים שברשימה נמצאים בשימוש רפואי כלשהו ברחבי המזרח התיכון החל מימי התנ"ך ועד ימינו אנו", מסכם פרופ' דפני, "וכולם, בלי יוצא מהכלל, נחקרו לאחרונה על אודות תכונותיהם הרפואיות, מנגנוני פעולתם ותכולתם הכימית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו