אם ביקרתם לאחרונה אצל הרופא, הסצנה הטיפוסית שבה מבטו מופנה לעבר המחשב במשך רוב זמן הביקור שלכם אצלו - בוודאי לא זרה לכם. מחקרים שונים מהעת האחרונה מצביעים אף הם כי רופאים מבלים מחצית מזמן הביקור של מטופליהם - כשראשם ספון בתוך המסך.
אבל הסצנה הזו צפויה בקרוב להפוך ליקרת המציאות. "כבר עכשיו אנחנו בודקים אפשרות של שימוש בשירותים שונים שיתמללו את השיחה שבין הרופא לחולה ויהפכו אותה לפורמט טקסט, שאותו ניתן לשלב בתוך הרשומה הרפואית של הנבדק. כך עשוי להיראות המפגש בין רופא לחולה בעתיד", מסבירה ד"ר אלנה בונפיגליולי, ראשת תחום בריאות דיגיטלית ומדעי החיים של מיקרוסופט באירופה, אפריקה והמזרח התיכון. "זה יאפשר לרופא להיות באמת עם החולה ולהביט לו בעיניים, ולא להיות תקוע בתוך המחשב".
בונפיגליולי, ד"ר לכלכלה ומדיניות ציבורית, הגיעה לאחרונה לישראל כדי להשתתף בכנס השנתי הבינלאומי של קהילת HealthIL, ובמסגרת מהלכה של מיקרוסופט ישראל לחשוף לראשונה פעילות אסטרטגית משותפת עם בית החולים שיבא.
הכניסה של מיקרוסופט לתחום הבריאות הדיגיטלית בשנים האחרונות אינה מקרית, כמובן, והיא מצטרפת לעוד חברות ענק שכבר מתחרות בו, ובהן גוגל, אמזון, IBM ואחרות. בעשור הקרוב צופות תחזיות שונות מחסור של כ־14 מיליון נותני שירות בתחום הרפואה. בזמנים שבהם שירותי הרפואה הפכו למעין חממת סטארט־אפ אחת גדולה - נראה, אפוא, כי אין זמן מושלם מכך להיכנס לתחום, ולהתמודד עם האתגרים המגוונים בו.
"חברות הטכנולוגיה זיהו פוטנציאל של שוק חדש, כמו גם את הסטגנציה ארוכת השנים בשוק הבריאות שגדול בהרבה, לשם השוואה, משוק הסייבר. מיקרוסופט, גוגל, אפל ואמזון, לדוגמה, מגיעות עם סט יכולות אדיר לתוך תחום שבו מערכות בריאות רבות ברחבי העולם קורסות", אומר אסף ברנע, מנכ"ל סנארה ונצ'רס, פלטפורמה וקרן השקעות בתחום טכנולוגיות הבריאות.
ואכן, 1,500 אנשים, באופן ישיר ועקיף, עוסקים היום במשרדי מיקרוסופט ברחבי העולם בתחום הבריאות הדיגיטלית, מספר שלפי תחזיות רבות אף צפוי לגדול, תוך רתימת טכנולוגיות שונות לתחום הבריאות.
בונפיגליולי // צילום: יח"צ מיקרוסופט
"העמקנו את המחויבות שלנו לתחום, וביצענו השקעות משמעותיות כדי להתאים את פתרונות הענן והאינטליגנציה המלאכותית שלנו כדי שידברו את השפה הרלוונטית של שירותי הבריאות", מסבירה בונפיגליולי.
"התאמנו את פלטפורמת התקשורת שלנו, TEAMS, לאנשי מקצוע שצריכים לשתף מידע בזמן אמת, באופן מאובטח ויעיל, בניגוד אולי למה שהיה קיים עד היום. עם הפלטפורמה הזו, אפשר לנהל צ'אט מאובטח בזמן אמת בין צוות המטפלים, להוסיף הערות לתמונות, לייעד אנשים לכל משימה, לתזמן תזכורות רלוונטיות, הכל כדי לאפשר שירות טוב ומהיר יותר למטופלים. אנחנו רוצים ששירותי בריאות דיגיטליים ימשיכו להתפתח כל העת. חדורי משימה, העמקנו את המחויבות שלנו בכל מה שקשור להנדסה, מחקר, שיווק ומכירות, ושיתופי פעולה נדרשים - כדי לענות על הצרכים השונים".
לא חולה, צרכן
ההירתמות של מיקרוסופט למשימה כבר נותנת את אותותיה מסביב לגלובוס. בבית החולים האוניברסיטאי הלסינקי שבפינלנד, שילבה מיקרוסופט פתרונות שהפכו את המערכות במקום לדיגיטליות. "בתוך שנתיים", מציינת בונפיגליולי, "הגענו למצב שחולים רבים יכולים להיות מטופלים מביתם. בקרב חולי דיאליזה, העלינו את הההתמדה בטיפול שלהם בזכות רישות דיגיטלי שתמך בחוויית הטיפול ונתן עוד ביטחון לחולה.
"בגלזגו ביצענו ניתוח סיכונים במחלת ריאות חסימתית כרונית. באמצעות התראות של מערכות הענן והאנליטיקה שלנו, יחד עם עוד שותפים, נתנו לחולים להבין איזה סוג של החמרה במצבם הם חווים וכיצד ניתן לנטר ולפקח על ההחמרה - תוך שהם ממשיכים להרגיש בטוחים במצבם, וזאת בזכות העובדה שיש להם ניטור מסביב לשעון, עם אפשרות לקבל את ההתערבות הטובה ביותר בזמן אמת, גם כשהם בבית.
"זה העצים את הרווחה הנפשית שלהם, השפיע לטובה על שעות השינה שלהם וכמובן שמצבם הרפואי השתפר. האנליטיקה המנבאת שאנחנו עושים בה שימוש מאפשרת למנוע הגעה מיותרת למיון ולמנוע החמרה אצל החולה".
בין השאר, פעילה מיקרוסופט בתחום המחקר ומשתפת פעולה עם חברות תרופות. כך, למשל, היא הודיעה בשנה שעברה על שיתוף פעולה עם חברת Adaptive Biotechnology, כדי להגיע לאבחון מוקדם של מחלת הסרטן באמצעות טכנולוגיות של בינה מלאכותית.
האבחון המוקדם, כחלק מקשת רחבה יותר של מניעה, מביא גם העברת תקציבים לתחום. "אנחנו רואים יותר העברת תקציבים למניעה, בעיקר באירופה", מציינת בונפיגליולי. "במדינות הנורדיות הציבו מטרה שאפתנית שעד 2030 חיפוש הפתרונות ואיתור דרכי המניעה יתחלקו תקציבית שווה בשווה. אין ספק, צריך להאיץ תהליכים כדי שהמערכת תעבור למצב מניעתי".
"נראה יותר מיקוד במניעה ושימור הרווחה הבריאותית", מסכים ברנע. "מעבר לכך, החולה הופך להיות צרכן של שירותים בריאותיים תוך מידע וניטור של מצבו, הוא כבר לא בהכרח 'חולה'. זה שינוי תודעתי ומקצועי גדול שבו גם המערכות השונות, כמו חברות ביטוח, למשל, מתאימות את עצמן לטכנולוגיה".
היצירתיות במרכז
חלק מהמעבר התודעתי מחולה לצרכן, יביא כמובן גם לשינוי בתדירות ההגעה לרופא: מיקרוסופט פיתחה צ'טבוטים שלמעשה משוחחים עם החולים, ויכולים להבין את מצבם - החל מהמלצה מתי כדאי להיבדק, ועד מעקב אחר זמני נטילת תרופות והתמודדות עם תופעות הלוואי שלהן. הצ'טבוטים המדוברים, שחלק מפיתוחם נעשה גם בישראל, יעילים לשימוש על ידי מעבדות, בתי חולים ואפילו חברות ביטוח.
עם השתלבות של בוטים ואינטליגנציה מלאכותית - מה בסוף יעשו הרופאים?
"יש עודף של דרישה ברופאים ומחסור במספרים שלהם, שקשה למלא. בעתיד, לרופאים יהיו כלים חדשים שיסייעו להם לחסוך בזמן ויספקו חוויה ושירות טובים יותר למטופלים, וכפועל יוצא הם גם יוכלו לראות יותר חולים ויכולת קבלת ההחלטות שלהם תשתפר. הפילוח הזה יקצה משאבים להגדלת יכולת ההמצאה האנושית בתחום. הטכנולוגיה לא תחליף אותם, היא רק תסייע להם להיות טובים יותר במה שהם עושים".
נוכח התקדמות טכנולוגית מואצת, מה תהיה ליבת ההתעסקות בתחום הבריאות הדיגיטלית בעוד כמה שנים?
"אני סבורה שהמיקוד יהיה בנתונים: נזילות נתונים ושיתופי פעולה בין גורמי ידע ומידע כדי להעצים ולשכלל את תחום המחקר, וכדי להפוך את המידע שניתן לחולה וגם את האבחון שלו למותאם אישית ומדויק יותר. אני תמיד אומרת שיש לי את העבודה הטובה ביותר בעולם. בעיניי, אין זמן טוב מהעת הנוכחית כדי להתמקד בתחום הבריאות הדיגיטלית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו