"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כשנשיא ארצות הברית לעתיד גירש יהודים

הגנרל גרנט, מפקד צבא הצפון במלחמת האזרחים, גירש את יהודי טנסי והאזור • למה עשה זאת, איך הגיב הנשיא לינקולן, וכיצד נהג גרנט ביהודים כשהפך בעצמו לנשיא?

,עודכן
יוליסס ס. גרנט

אנטישמיות במעוז זכויות האדם:הצפון במלחמת האזרחים האמריקאית נלחם למען החופש וזכויות האדם בארצות הברית, אך מסתבר שגם אלה שנלחמו בעבדות לא היו חסינים מאנטישמיות וגזענות.

הגנרל יוליסס ס. גרנט, מפקד כוחות הצפון במלחמה ואחד הגיבורים של מלחמת האזרחים, פרסם ב-17 בדצמבר 1862, היום (שלישי) לפני 157 שנים צו גירוש ליהודי טנסי והסביבה – בעקבות דבר שאי אפשר לתאר אלא כעלילת דם.

גרנט ראה ביהודים כאחראים לסחר הלא חוקי בכותנה עם מדינות הדרום המורדות, והחליט לגרש אותם. זאת למרות שכמובן שהסוחרים לא היו כולם יהודים, ולא כל היהודים עסקו במסחר. "היהודים כמעמד המפר את כל תקנות הסחר שהונחו על ידי משרד האוצר וגם פקודת המחוז, מגורשים בזה מן האזור בתוך עשרים וארבע שעות מקבלת הפקודה", נכתב בצו, "מפקדי תחנות הצבא ישגיחו, שכל מעמד האנשים האלה יקבל רישיונות מעבר ויידרש לעזוב.

"אם ישוב אחד מהם לאחר הודעה זו, ייאסר ויוחזק בכלא עד שתזדמן אפשרות לשלחו החוצה כאסיר. אלא אם יהא מצויד ברישיון מן המטה הראשי. שום רישיונות מעבר לא יינתנו לאנשים אלה, שירצו לבקר במטה הראשי כדי לבקש רישיונות מסחר", חתם גרנט. עם זאת, ולהבדיל מאשר באירופה, יהדות ארצות הברית נהנו מחופש ומהגנות חוקתיות, ופנו לנשיא ארצות הברית דאז, אברהם לינקולן, בדרישה לבטל את הצו.

באיגרת ששלחו יהודי האזור ללינקולן, הם כתבו "צו מספר 11 לתקנות הכלליות, שהוצא על ידי גנרל גראנט באוקספורד מיזורי מורה לכל מפקדי חיל המשמר לגרש בתוך 24 שעות את כל היהודים, ללא הבחנה, מתחום מחוז שיפוטו. החתומים מטה, אזרחים טובים ונאמנים העוסקים במסחר כחוק, חשים פגועים ונעלבים עמוקות בעקבות צו בלתי אנושי זה, אשר הוצאתו אל הפועל תהיה בגדר חילול של החוקה, שטרם היה כמותו ושל זכויותינו והציג אותנו בצד יהודים רבים אחרים כפושעים אנו מבקשים... את תשומת לבך המידית לפגיעה מרושעת זו בחוק ובאנושיות".

בעקבות המכתב, לינקולן ביטל את הצו ואישר ליהודים שגורשו מהאזור לשוב לבתיהם. גרנט עצמו נבחר שלוש שנים לאחר סיום מלחמת האזרחים ושש שנים לאחר פרסום הצו לנשיאות ארצות הברית, ונחשב לנשיא ידידותי לקהילה היהודית בארצות הברית. גרנט מינה יהודים רבים לממשלו, גינה פגיעות ביהודים באירופה ואף היה הנשיא האמריקאי הראשון שהשתתף בחנוכת בית כנסת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר