"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מפתח תורת הלחימה נגד המנהרות בעזה מזהיר: "איום המנהרות בצפון הוא חד משמעי"

אלוף מיקי אדלשטיין: "בכל כפר יש מנהרות" • בכנס ביטחוני בנושא קרא לשנות חלק מהנחות היסוד: "יש צורך באסטרטגיה שלמה להתמודד עם הנושא. האויב רוצה להכריח אותנו לפעול מעל ומתחת לאדמה במקביל, במטרה להתיש אותנו"

,עודכן
פעולות צה״ל לאיתור המנהרה במבצע מגן צפוני // צילום: דובר צה"ל

אלוף מיקי אדלשטיין, ממפתחי תורת הלחימה נגדמנהרות התקיפה בעזה, מזהיר כי בעימות הבא, בצפון או בדרום, הנחת העבודה היא שצה"ל ייאלץ לפעול מתחת לקרקע, ושחלק מהשיטות שפעלו בעבר בתחום כבר לא יהיו רלוונטיות.

בנאום שנשא בפני מומחים בתחום מרחבי העולם, בכנס "אתגרים תת קרקעיים במלחמה ובשלום" במרכז הבינתחומי הרצליה, בשיתוף "ווסט פוינט" והשגרירות האמריקנית, אמר אדלשטיין כי יש צורך לשנות חלק מהנחות היסוד נגד האויב, כולל שאלות מוסריות בדבר הפגיעה באזרחים.

"יש צורך לשנות רבות מהנחות היסוד. האויב רוצה להכריח אותנו לפעול מעל ומתחת לאדמה במקביל, במטרה להתיש אותנו ולהוביל מתקפות נוספות נגד אזרחים", אמר. הוא ציין כי גם בניינים שטוהרו ממחבלים עלולים להוות סיכון, בשל מנהרות, ולכן יש לשנות את דרך הפעולה. אם בעבר היתה שאלה אם ניתן לפעול נגד מנהרות התקפיות בלי להיכנס אליהן, "בעתיד לא תהיה לנו הפריבילגיה הזו. יש מאה אחוז סיכוי שנתמודד עם האתגר של המנהרות בעזהובלבנון". הוא הוסיף בשיחה עם "ישראל היום" כי איום המנהרות בצפון הוא חד משמעי. "בכל כפר יש מנהרות".

אדלשטיין הדגיש כי צה"ל פועל במטרה לספק מענה לכלאתגר מתחת לקרקע, מכיוון שישנם אתגרים רבים בקרבות מעין אלו. "כל היתרונות שיש מעל הקרקע מצטמצמים כמעט לאפס מתחת לאדמה - אם ביכולת ירי, קשר ותנועת כוחות". בנוסף, אמר כי "אחת הבעיות היא שאין לנו את היכולת המודיעינית בנוגע למיקום של כל מנהרה. אחד הפערים שהיו לנו היה הצורך לזהות במהירות כל מנהרה, לנוע בלי יותר מדי נפגעים ולנטרל אותה באמצעים שונים. אין יחידה אחת שמסוגלת לעשות את זה, ויש צורך באסטרטגיה שלמה על מנת להתמודד עם הנושא.

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

"למרות שנטרלנו מנהרות רבות, לא הצלחנו עדיין לשנות את תבנית הפעולה של ארגוני הטרור", אמר האלוף. "הצלחנו לשנות מעט את המצב בכל הנוגע למנהרות התקיפה, אך לא בנוגע למנהרות ההגנה, הפיקוד ושיגור הטילים שלהם". לדבריו, יש גם שאלה טקטית בכל הנוגע לטיפול במנהרות תוך כדי לחימה. "אנחנו צריכים לשאול את עצמנו אם טיפול במנהרה ספציפית לא יאט אותנו יותר מדי, לעומת המשימה הגדולה".

"מנהרות רבות נמצאות באזורים אזרחיים ובמבנים אזרחיים. אם אתה רוצה להשמיד מטרה, אבל תיאלץ להרוס בניין בן עשר קומות כדי לעשות זאת, האם זה מוצדק מבחינה מוסרית?" הציף את השאלה. "האזרחים לא תמיד מודעים למה שמתרחש מתחת לרגליהם. חלק מהכניסות למנהרות הן אמנם בבניינים, אבל ארגוני הטרור לא חופרים אותן עד הסוף, במטרה להכין אותן לזמן אמת. המחבלים חופרים עד מרחק של חצי מטר מהבניין, כדי שבמלחמה הם יוכלו להיכנס לבניין ולפעול ממנו נגד הלוחמים שלנו. חלק מהאזרחים מודעים לפעילות, אבל אחרים לא. את חלקם מכריחים לאפשר בניית מנהרות מתחת לבתיהם".

"המחבלים חופרים עד מרחק של חצי מטר מהבניין". אלוף מיקי אדלשטיין

בתשובה לשאלה בנושא, התייחס אדלשטיין גם לסוגיית כיפת ברזל. "הטכנולוגיה של כיפת ברזל היתה נכונה מאוד לתקופתה, כשהטכנולוגיה תבשיל יהיו פתרונות זולים בהרבה", רמז ליכולות עתידיות שמפתח צה"ל בנושא, ככל הנראה בתחום הלייזר. הוא הזהיר כי השאלה של היעילות הפיננסית של טילי כיפת ברזל אינה במקומה. "אסור לנו לחזור על הטעות הזו, במיוחד לא בשאלות של חיי אדם", אמר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר