"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פרשת מלכה לייפר: "העוסקים בסוגיה מתרשלים בתפקידם"

הרב יובל שרלו יוצא נגד גורמי האכיפה בפרשה הבעייתית • "האם הם לא רואים את מספר הנפגעים האפשרי ואת הסיכון? הדבר הגרוע ביותר הוא אי-החלטה"

,עודכן
מלכה לייפר בבית המשפט // צילום: יוסי זליגר

העיקרון המשפטי כי אין להעניש מי שאינו יכול להיות אחראי למעשיו בשל היותו נפגע נפש – הוא עיקרון מוסרי ונכון. אין בני אדם מענישים אדם אחר אם פגיעתו לא נעשתה מכוחו שלו עצמו.

אדם מועד לעולם – אולם הוא חייב להיות מי שמסוגל לנהל את מעשיו. כמו כל עיקרון מוסרי – אסור לנו ליצור מצב שהוא עצמו יהפוך להיות מקור לפשיעה, ולעיר מקלט מניפולטיבית, למי שטוען טענת אי-שפיות ברמאות ובשקר. נקודת המוצא חייבת להיות שאדם אחראי למעשיו, וחובת ההוכחה לאי שפיות מוטלת עליו, והיא חייבת להיות מוחלטת.

שכן – מן הצד השני עומדים נפגעים שנפגעו ממנו, ואף הם ראויים לדין צדק, מן הצד השני עומדים נפגעים עתידיים, שעלולים להיפגע ממנו, מן הצד השני עומדים נפגעי נפש באמת – שהאמון בטענתם נפגע מכוחו של שימוש שווא על ידי אחרים. מן הצד השני עומדות קהילות מבוישות על כך שנגע רע היה בתוכם ולא מתמודדים עימו, מן הצד השני עומדת כתב אישום חמור נגד חברה אם חס ושלום אינה מבערת מתוכה פגיעות מיניות על ידי בעלי סמכות ועוד ועוד.

אין לי מושג עובדתי בשאלה האםמלכה לייפרמאוסטרליה עשתה את שמיוחס לה. זה צריך להתברר בבית משפט ולא בכיכר, אך מול הציבור התייצבו בפנים גלויות משפחות שלמות שטוענות כך. שהן מצולקות צלקות נוראיות.

נראה כי העוסקים בסוגיה זו – מתרשלים. אינם מבינים את שעומד על הפרק, אם אכן הדברים נכונים אפילו בחלקם.

האם הם לא רואים את מספר הנפגעים האפשרי? את הסיכון? את הקרע עם מי שרואה במדינת ישראל עיר מקלט לפושעים, את המחיר הנורא לאמת, לצדק, ליושר, את הצורך במשפט שיברר את המקרים האלה? את הדמיון הנורא בין מה שנקרא בפרשת השבוע במעשה דינה בשכם ובין מה שיכול להיות שהתחולל באוסטרליה?

הדבר הגרוע ביותר הוא אי-ההחלטה, ההימרחות, ההתעלמות מהכאב הנורא של הנפגעים, והאמת הנעדרת.

הטור הוא חלק מבית מדרש "זיקים", דברי תורה של הרב שרלו בקבוצות וואטסאפ. להצטרפותלחצו כאן

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר