עם איזו מנהיגות נתייצב מול אופק מדיני גדוש הזדמנויות

ההפתעה הגדולה של שלושת החודשים האחרונים היא שלא קמה ממשלת אחדות, ולא פחות מכך - שהמערכת הציבורית, ובייחוד צמרת מפלגת גנץ־לפיד, לא התחשבה כלל ברצון שהביע הנשיא ראובן ריבלין.

עוד לפני פקיעת המנדט של בני גנץ והכניסה לישורת של 21 הימים, המסתיימים היום, שמעתי מבכירים בכחול לבן שמתווה הנשיא "לא ברור" ולא מפורט, ולא ידוע איך מיישמים אותו. כך שבעניין הזה, האחריות עליהם. ריבלין לא ידוע כמי שיש לו חיבה גדולה ועוד פחות מזה אמון בראש הממשלה נתניהו, ובכל זאת הוא הציע מתווה מסוים לגבי האחדות ושאלת "מי ראשון"; סימן שהיה לו אמון בנושא המצומצם הזה, ולראש הממשלה נתניהו לא היתה שום אופציה לפתוח מצנח רזרבי ולהפר הסכם קואליציוני על אחדות לאומית.

עכשיו, עם הפנים לעתיד הצופן בחובו מערכת בחירות נוספת, יש לפחות התבהרות חלקית לגבי שני הנושאים המרכזיים שעליהם יוחלט דרך חריץ הקלפי: המנהיגות הלאומית ומערכת המשפט. אבל הסיפור העיקרי יהיה - עם איזו מנהיגות תצא ישראל לקראת אופק מדיני גדוש הזדמנויות, ואיזו מנהיגות תקדם את האתגרים הביטחוניים הצפויים בשנה או בשנתיים הקרובות.

עוד בנושא:

גנץ לנתניהו: "ותר על החסינות ונרכיב ממשלה"; רה"מ בתגובה: "די עם הספינים"

בדרך לבחירות: הונחה הצעה לפיזור הכנסת

ח"כ סער: אם אפסיד, אשאר לתמוך בנתניהו

ליברמן: "נתניהו עושה קואליציה עם חמאס"

כדאי לזכור: יש לנו ראש ממשלה טוב ומצליח שפתח הזדמנויות חסרות תקדים, אבל יש נגדו שלושה כתבי אישום ש-ל-א ה-ו-כ-ח-ו , ואשר טרם הוגשו לבית המשפט. מולו ניצב בני גנץ, רמטכ"ל פושר, שחוסר מנהיגותו בתפקידיו הבכירים בצה"ל כבר הוכח וידוע לקבוצה הסובבת אותו. יתר על כן, מאז אפריל השנה אפשר היה שוב לחזות בחוסר המנהיגות שלו - עכשיו, בזירה האזרחית הפוליטית.

הוא נעזר בגוף שנקרא "הקוקפיט", שרק מעצים את ההתנהלות המבולבלת של מערכת קבלת ההחלטות שלו. "הקוקפיט" מגלם חשיבה קבוצתית במירעה. לקראת אתגרים קשים, המנהיגות הקבוצתית הזאת בראשותו של אדם שאינו מתאים, היא מתכון לאסון. מאז מלחמת יום הכיפורים ומאז פרוץ האינתיפאדה השנייה הכלל הידוע הוא: ישראל עלולה לעבור כהרף עין ממצב של שלווה ושקט מדושן - למצב של חירום לאומי וסכנה קיומית.

ההזיה האופיינית של "פרשני החוקה" תתפוגג

הגימיק המשפטי החדש של השמאל, בעזרת כמה פרשני חוקה, הוא שעל חבר כנסת שיש נגדו כתבי אישום - אי אפשר להטיל הרכבת ממשלה. אני מניח שמחר־מחרתיים ההזיה האופיינית הזאת תתפוגג. משום שאותו ח"כ עם כתבי אישום היה מועמד במשך כל 21 הימים האחרונים להרכבת ממשלה חדשה, ושום גורם משפטי לא טען שאסור לו, אלא ההפך. ומשום שבנוסף לכך, יש גם חוק יסוד: הממשלה, שקובע כי ראש ממשלה יכול לכהן עד פסק דין חלוט. ונוסף על כל אלה, הנשיא יחזור להיות שחקן ראשי בהטלת המנדט להרכבת הממשלה גם בחודש מארס, וזאת תהיה החלטה שלו.

בצמרת הפוליטית ישנה רק אישה אחת, איילת שקד. החיזיון שנגלה בשלושת החודשים האחרונים הוא פארסה של רפיון ואימפוטנציה - של גברים בלבד. שקד זכאית להגיד, כמו מרגרט תאצ'ר בשעתה: "אתם הגברים, כולכם כל כך חלשים".