ליברמן, גלה אחריות לאומית

היום יכול להיות יומו הגדול של יו"ר ישראל ביתנו ח"כ אביגדור ליברמן אם יחליט ברגע האחרון להתעלות מעל לכל השיקולים הצדדיים והמשניים ולהצטרף לממשלה צרה בראשות בנימין נתניהו.

רבים מאוד בציבור הישראלי, גם אלה שאינם נמנים על אוהדיו וחסידיו של ליברמן, ימחאו לו כפיים, משום שיידעו להעריך את העובדה שהוא חילץ את המדינה ממערכת בחירות נוספת, מיותרת, בעלות של שני מיליארד שקלים, ששוב תעמיק את השסעים בחברה הישראלית, ושוב תעלה לסדר היום בבולטות רבה את דברי הנאצה וההשמצות של נתניהו נגד גנץ ושל לפיד ויעלון נגד נתניהו ושל החילונים נגד החרדים.

ואחרי כל זה בסופו של דבר, בתום ספירת הקולות בחודש מארס 2020 שוב נגיע לאותו מקום שבו אנחנו שרויים היום, עם אותם יחסי כוחות בין שני המחנות הגדולים, כשאף אחד מהם לא מסוגל לגייס 61 מנדטים כדי להקים ממשלה ללא ישראל ביתנו ו/או הישענות על הרשימה המשותפת.

עוד בנושא:

גורם פוליטי ששוחח עם ליברמן: "ממנו לא תבוא הישועה, הכל אישי נגד נתניהו"

סוכן הכאוס: מה מניע את ליברמן?

ליברמן נפגש עם נתניהו: "הייתה שיחה טובה שהתמקדה בדרכים לממשלת אחדות"

ליברמן: "נתניהו עושה קואליציה עם חמאס"

ליברמן אמר שלשום בפגישתו עם ראשי ערים מהליכוד שקראו לו להצטרף לממשלה בראשות נתניהו, כי "ממשלה צרה זו צרה", אבל עליו לדעת שאי הקמת ממשלה היא צרה צרורה, לאחר שזה שנה הכל מתנהל במדינה על ידי ממשלת מעבר חצי משותקת, עם כנסת שאיננה מתפקדת, איננה מחוקקת חוקים ואיננה מסוגלת לטפל בבעיות האמיתיות.

ליברמן הודה שהציעו לו הצעות מרחיקות לכת כדי שיצטרף, כולל תפקיד מ"מ ראש הממשלה, שר הביטחון, שני תפקידי שרים, תקציבים נוספים וראשות ועדה בכנסת, אבל הוא עומד בסירובו בעקשות רק משום שהתחייב לציבור ש"לא נפר התחייבויותינו לבוחר להקים ממשלת אחדות".

ליברמן, המתגאה בכך שהוא ציוני אמיתי ופטריוט ישראלי, חייב לראות לנגד עיניו את הנזק החמור שייגרם למדינה אם יעמוד בסירובו ולא יצטרף לממשלה. עליו לנקוט בדרך דומה לזו שבה נקט במאי 2016, כשבתום מו"מ עם נתניהו הגיע להסכמה על הצטרפות סיעתו לקואליציה ומינויו לשר הביטחון. הזמן דוחק. מחר כבר יהיה מאוחר מדי. על ליברמן (שבניגוד לבני גנץ איננו זקוק לתמיכת אנשי סיעתו כדי להצטרף לממשלה) לנהוג היום באחריות לאומית ובכובד ראש ולהודיע לנתניהו: אנחנו מצטרפים לממשלה.