בשטעטל של אנטבקה

במהלך המלחמה בחצי האי קרים הפכו יהודים רבים לפליטים, ומצאו מחסה בכפר שהקים עבורם הרב הראשי של אוקראינה • ארבע שנים אחרי, הכפר משגשג: "כל הדירות תפוסות; זו דוגמה אנושית, לא רק ליהודים, כיצד לטפל בפליטים"

"משדרים כל הזמן לחבר'ה הצעירים שיש מי שממתין להם, שהם צריכים לקחת את המושכות" // צילום: רפאל וילנסקי // "משדרים כל הזמן לחבר'ה הצעירים שיש מי שממתין להם, שהם צריכים לקחת את המושכות"

במרחק נסיעה לא ארוכה מקייב, בירת אוקראינה, נמצא כפר בעל שם שמצלצל מוכר. ברוכים הבאים לאנטבקה, כפר פליטים שנקרא על שם עיר הולדתו של טוביה החולב ושהפך לאחר סיום המלחמה עם רוסיה לעיירה יהודית מן המניין - הראשונה באירופה לאחר מלחמת העולם השנייה. בית כנסת, בית ספר יהודי, מרכז רפואי ומרכז קהילתי הם רק חלק מהמוסדות שנבנו שם, והיד עוד נטויה.

ב־2015, בשיא הפלישה הרוסית לאוקראינה, נמלטו יהודים מאזורי הקרבות ונזקקו לסיוע מיידי. לעזרתם נחלץ הרב משה אסמן, הרב הראשי במדינה. "לפני ארבע שנים התקשר אלי ראש עיר, 200 ק"מ מקייב, וסיפר על כך שיהודים ברחו בלי כלום מהאזורים שבהם גרו והגיעו אליו", הוא מספר. "לכן קניתי את השטח הזה ושיכנתי בו את הפליטים האלו. הם הגיעו בלי כלום, אפילו תחתונים קניתי להם". 

העיירה הסמוכה לשטח שאותו קנה היא אנאטווקה, שבה מתרחש סיפורו הדמיוני של טוביה החולב, גיבורו של הסופר היידי שלום עליכם. בסרט ובמחזמר "כנר על הגג" שונה שם הכפר לאנטבקה, ולכן החליט הרב אסמן לקרוא כך לכפר החדש. בשטח שנרכש, התברר בדיעבד, גם נמצא קברו של רבי מרדכי מצ'רנוביל, מה שהופך אותו לנקודת עלייה לרגל לחסידים ולנס גלוי מבחינת אנשיו של הרב אסמן. כאן, הוא אמר, צריכה לקום עיירה יהודית.

אנטבקה // צילום: רפאל וילנסקי

המלחמה בחצי האי קרים הסתיימה כבר מזמן, אבל הכפר רק הולך ומתפתח, ומקבל אופי של קהילה. בנייני דירות מוקמים מדי כמה חודשים ומיזמים נוספים נמצאים בתכנון. מי שמסייעים לא מעט לבניית הכפר ולהמשך קיומו הם אנשי הקונגרס היהודי־יורו־אסיאתי (EAJC), בנשיאות מיכאל מירילשווילי. מדובר בארגון שמסייע ליהודים שנמצאים במדינות בריה"מ לשעבר. "אנטבקה היא דוגמה מובהקת לפעילות החברתית של הקונגרס, במטרה לתת מענה לפליטים ולמשפחות יהודיות נורמטיביות שמעוניינות לספק לילדיהן חינוך יהודי ולהיות בקרבת בתי כנסת ומוסדות יהודיים", מספר חיים בן יעקב, מנכ"ל הקונגרס. בנו של מיכאל מירילשווילי, יצחק, הוא מהדמויות הבולטות בסיוע לכפר.

למרות גודלו הקטן, בפועל משמש אנטבקה מרכז קהילתי גדול ליהודי האזור. מדי יום מגיעים כ־300 ילדים מקייב הסמוכה לבית הספר בכפר ומקבלים חינוך יהודי. במקום יש גם מרכז לקשיש, בית ספר יום א' וחוגים שמאפשרים לילדים שנמצאים בבתי ספר ממלכתיים לקבל קצת "יידישקייט". בן יעקב: "אנחנו מספקים למרכז כסף, חומרי לימוד ועוד". 

קריאה לדור הצעיר

בשבוע שעבר התקיים בכפר כנס ראשון מסוגו, של ארגון ה־EAJC עם הפרלמנט היהודי־אירופי, ארגון גג שמאחד קהילות יהודיות באירופה. במושבי הקונגרס השונים דנו מאות נציגים מ־32 מדינות באירופה, ובהן אוקראינה, רוסיה, קזחסטן, קרואטיה, אלבניה, אזרבייג'ן וגאורגיה, בסוגיות בוערות שעל הפרק, שבהן כמובן נושא האנטישמיות שמרים ראש ביבשת. 

חיי הקהילה באנטבקה // צילום: רפאל וילנסקי

יום בלבד לפני הכינוס הגדול התעוררו תושבי העיר לתזכורת כואבת למצב, שקשורה היטב לאנטבקה: על פסלו של הסופר שלום עליכם בקייב רוסס צלב קרס גדול, אות לכך שהאנטישמיות הקשה אינה בעיה רק במערב אירופה אלא גם במזרחה. 

בכינוס עסקו הנוכחים רבות בנושאי ההרכבים הדמוגרפיים של הקהילות והתהליכים השונים בהן, לצד אפשרות לתיקון. אחת הבעיות, אומר בן יעקב, היא הזדקנות המנהיגים בקהילות. "אנחנו מנסים לעודד את כניסת הדור הצעיר למנהיגות הקהילתית. אנחנו משדרים כל הזמן לחבר'ה הצעירים שיש מי שממתין להם בבתי הכנסת ובקהילות, שהם צריכים לקחת את המושכות". 

במהלך ימי הקונגרס קרא מירילשווילי לשלטונות אוקראינה להעביר את שגרירות המדינה לירושלים. הנוכחים אימצו הצהרת מחויבות לעם היהודי ולמדינת ישראל וציינו כי "אנו מאמינים בפזורה יהודית חזקה ומשגשגת, מאוחדת סביב המורשת היהודית העתיקה ומדינת ישראל". כמו כן, הוחלט על פעילות לחיזוק תפקידם של בני הנוער ושימור המורשת היהודית ופיתוח החיים היהודיים באזור יורו־אסיה, המדינות ששטחן מתחלק בין אסיה לאירופה. 

בינתיים, גם בכפר הקטן אנטבקה, שמונה כרגע כ־150 בני אדם, עושים מאמצים לשלב את הדור הצעיר ולהכניס זוגות צעירים למקום. דיור בר־השגה ליהודים - מחיר למשתכן, הגרסה האוקראינית. "יש הרבה אנשים שרוצים לבוא לגור כאן אבל אין לי שום מקום פנוי, הכל תפוס, אנחנו בונים בניינים נוספים למען הזוגות הצעירים", אומר הרב אסמן בגאווה, ובן יעקב מציין כי מדובר במיזם יחיד מסוגו באירופה. "זו הפעם הראשונה שמוקם כפר יהודי באירופה אחרי השואה. אנחנו לא מכירים דבר כזה באירופה, כפר יהודי שנותן מענה כולל לתושבים שגרים במקום".

אנטבקה // צילום: רפאל וילנסקי

לא מדובר בהפתעה היחידה שמגלה מי שמגיע לאנטבקה. ראש עיריית ניו יורק לשעבר, רודי ג'וליאני, הוכרז לאחרונה על ידי התושבים כראש עיר של כבוד ואף קיבל את מפתח העיר מהרב אסמן. מבחינת הרב, העובדה שג'וליאני מסייע לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ לעזור לישראל, היא סיבה לכבד אותו בכל דרך אפשרית. "בכל שבת אני נושא תפילה לשלום המלכות של טראמפ בבית הכנסת הגדול של קייב, אני לא מתבייש בזה", הוא מודה. 

המטרה: מרכז קהילתי רוחני

אנשי ארגון EAJC שמים דגש רב על נושא ההסברה למען ישראל. "אנחנו מארגנים מפגשים שבהם מסבירים את מדינת ישראל לאליטות במדינות שלהם. אנחנו רוצים לתת דגש על כך שישראל אינה מדינה שרק מנהלת מלחמה, אלא היא מובילה בטכנולוגיה, בתרבות, בסטארט־אפ וביוזמות החברתיות", אומר בן יעקב.

הרב משה אסמן

"כל הסיפור של הכפר הזה נולד כמענה לפליטים באוקראינה. יהודים נמלטו ופנו לארגונים לסיוע זמני הומניטרי. גם היום, לאור המצב הכלכלי של המדינה, יש צורך לסייע לאנשים, לתת להם מענה". 

ובאנטבקה לא שוקטים על השמרים. בתים נבנים שם על בסיס חודשי, וחוגים ובתי ספר נפתחים מדי שנה. "אין אדם שלא מתרשם כשהוא מגיע לאנטבקה", מציין הרב אסמן, ומבחינתו, "מדובר רק ביסודות". בהמשך ייבנו במקום מוזיאון יהדות אוקראינה ומוזיאון החסידות. "אני מקווה שנשפיע על העולם. נתנו דוגמה לאנשים, לא רק יהודים, כיצד לטפל בפליטים, לעזור ולשקם אותם. השאיפה היא שאנטבקה תהיה מרכז רוחני, תרבותי ורפואי שיסייע ליהודים וללא יהודים כאחד".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר