"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
קולו של אבא: הטובים מנצחים
לך תסביר לילד בן 3, שרגיל לזה שאוהבים אותו, שמישהו מנסה להרוג אותו עם טיל
ילד מפחד (למצולם אין קשר לידיעה) // צילום אילוסטרציה: עמי שומן // ילד מפחד (למצולם אין קשר לידיעה)

קולו של אבא: הטובים מנצחים

לך תסביר לילד בן 3, שרגיל לזה שאוהבים אותו, שמישהו מנסה להרוג אותו עם טיל

שמוליק נמר
, עודכן

אמרו לנו לא לשקר לילדים, כי זה חשוב שהם יראו את המציאות כמו שהיא, גם כשהיא לא פשוטה. אבל לך תסביר לילד בן 3 או 5, שרגיל לזה שאוהבים אותו, שמישהו מנסה להרוג אותו עם טיל. החיים עוד לא פצעו אותו מספיק כדי שיהיה מסוגל להבין.

אבל משהו היינו צריכים להגיד. בכל זאת, אנחנו גרים במושב ליד אשדוד, וכדאי שנפגין לפחות מינימום אחריות הורית. אז הלכנו על תסריט ביניים. דיברנו איתם על זה שצריך להיות זהירים, כי יש דברים גדולים שעפים בשמיים, אבל תיארנו להם מצב שבו הכל נמצא תחת שליטה. זה עבד, עד שהגיעו האזעקות של הלילה, ואז נחשפנו בחרדתנו ובחוסר שליטתנו המוחלט.

נזרקנו מתוך שינה עמוקה אל יללות של סירנות מאיימות, והעברנו את הילדים בבהילות לחדר שלנו. אין לנו ממ"ד, אבל החדר שלנו פנימי יותר, וככה אנחנו מרגישים שפעלנו איכשהו להגנתם. היתה שם קצת היסטריה, והילדים קלטו באינסטינקט שאנחנו מסתירים מהם משהו קצת יותר גדול.

לכל הטורים של "קולו של אבא"

לכל הכתבות, הטורים והמדורים של שישבת

זהו. אחרי יום או יומיים זה נגמר בשביל רובנו, אבל אצלנו בבית, ה"מבצע" (זה מה שזה היה?) רק הופך נוכח יותר עם כל יום שעובר.

אתמול נעמה בת ה־5 באה אלי ושאלה: "נכון שהרעים רק חושבים בהתחלה שהם מנצחים, אבל בסוף הטובים מנצחים כי הם עושים מעשים טובים?"

"כן, יפה שלי", אמרתי לה. כי למה דווקא בשנייה הספציפית הזאת צריך לקרוע מעליה את מעטפת השקר המגוננת, ולך בכלל תסביר לה איך זה שכולם נלחמים בכולם, ושכל אחד בטוח שהוא זה הטובים.

אבל בין שאני רוצה בכך ובין שלא, אני רואה איך המעטפת נפרמת לאט־לאט. נעמה באה למיטה שלנו מדי לילה. פעם אחת היא התעוררה למשמע יללות תן, פעם אחרת זה היה חלום רע שהיא התקשתה להסביר, אבל זה כבר די ברור שהחומה המגוננת שבנינו סביבה קורסת. עכשיו קצת פחות אכפת לי אם האויב יותר או פחות מורתע, כשהבת שלי עצמה מורתעת מהחיים.

אז נכון, הודות ליתרונות הצבאיים הידועים, משפחות שלמות לא נמחקות כאן בדרום, כמו בדיר אל־בלח, אבל כשהילדה שלך חוזרת להרטיב את המזרן בלילה אחרי שנתיים יבשות, זאת בדיוק המשמעות של "טרור".

סביר להניח שמתישהו היא תצא מזה, אבל סביר גם שמתישהו יגיע עוד מבצע עם שם מטופש בעזה, ושלמרות כל ניסיונות ההסתרה שלנו, הפחד שוב יצליח לחלחל. זה מין מעגל כזה, שאני לא רואה בו שום קסמים.

מאז שנעמה החלה לחשוד שאנחנו מסתירים ממנה מידע, היא מבקשת לראות חדשות לפני השינה. לנו זה טוב, כי חדשות זה דבר הרבה יותר מרדים מדורה. מצד שני, ככה היא נחשפה השבוע לפרסומת של נועה קירל לביטוח ישיר. עכשיו יש לה הרבה שאלות על נועה קירל, פאוצ'ים ויונים תחמניות שמשתלטות על גופים של אנשים. עוד אחד מהנזקים הסמויים של הסבב, שעליהם לא מדברים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...