"עייפנו כבר מהחיים בחרדות"

שיגורים, אזעקות צבע אדום ונפילות, למרות תכיפותם הגבוהה, אף פעם לא יהפכו לחלק משגרת יומם של תושבי שדרות. גם מי שחווה אלף אזעקות, ינוס על נפשו גם בשיגור האלף ואחד. אך עבור תושבי העיר, שחוותה שוב סבב לחימה בשבוע האחרון, התקווה לימים שקטים יותר - עדיין חיה ובועטת.

בימים כתיקונם, בשעה שאזעקות צבע אדום דוממות, ולוחמי כיפת ברזל לא עסוקים ביירוט רקטות, העיר שדרות מאוד חיה ושוקקת. ילדים והורים לצד סבים וסבתות יוצאים לבלות בעירם. אך ביום שישי האחרון, נדמתה שדרות כמו עיר עצובה וריקה. הנוכחות במתחמי המזון היתה דלילה למדי, ואנשים שכן הסתובבו בעיר עשו זאת לצורכי קניות לשבת.

"אנחנו מאוד מקווים שהמצב יירגע. די, עייפנו מאוד. המצב בכלל לא פשוט", מספר בעצב תושב העיר עמוס חורי, "אנשים מפחדים לצאת מהבית, והילדים בחרדות. אנחנו מקווים שהפסקת האש הזאת תחזיק מעמד".

בעלי העסקים נשמעו עצובים וחסרי אונים. החנויות ריקות מקונים, והפדיון שואף כמעט לאפס. חלי, מנהלת הסניף המקומי של רשת בתי המרקחת BE, מיואשת. "כל השבוע לא נכנס אדם אחד לחנות. קיוויתי שביום שישי, אחרי הפסקת האש, ייכנסו אנשים, ועיניך הרואות, החנות ריקה מקונים", מספרת חלי ותוהה: "לזה קוראים הפסקת אש? לזה קוראים שגרה? כן, שגרה הזויה, בין רקטה לאזעקה ויירוטים. אני מאחלת שגרה כזאת לכל הפוליטיקאים ולשרים בממשלה. כדי שיבינו אחת ולתמיד, שהחיים שלנו זה לא חיים".

גם יהודאי ליאו, בעל עסק בעיר, התקשה להסתיר את כעסו: "אנחנו חיים כבר 18 שנה עם טרור של רקטות, ולאף אחד לא אכפת, אבל כשירו על מרכז הארץ, כולם התעוררו לחפש פתרונות מול ארגוני הטרור".

שיטוט במתחמי הקניות בשדרות, כמו גם בשוק העירוני ובכלל ברחובות העיר, מגלה עיר כמעט ריקה מאדם. "עייפתי לחיות בחרדות", מספרת ענבל שושן, תושבת העיר, אם לארבעה ילדים. "מי שלא מגדל ילדים באזור מטורף כזה, לא יודע כלום מחייו".

נתיבותיה - שלום

גם העיר נתיבות הפכה בשבוע שעבר מוקד לרקטות מרצועת עזה. אחת מהן פגעה ישירות בביתה של משפחת חדד. נתיבות, שהפכה בשנים האחרונות למרכז מסחרי וכלכלי של הנגב המערבי, ובימי שישי פקוקה בדרך כלל, היתה ריקה יחסית שלשום. מעט מאוד בתי קפה היו פתוחים, ומעט לקוחות נכנסו.

"אנחנו לא ספגנו רקטות והחלטנו להביע הזדהות עם העיר. באנו לאכול ארוחת בוקר כדי לתמוך בעסקים בעיר", סיפרו מיכל ויקיר, זוג נשוי תושבי אופקים, שהגיעו לנתיבות לאתנחתה בבית קפה, "המצב הזה כואב לנו. אף אחד לא צריך לחיות תחת טרור של טילים. אנחנו רוצים שגרה, רוצים חיים שקטים. ולמרות המצב, אנחנו עם חזק, נעבור גם את זה".

כמו בשדרות, גם בנתיבות יצאו מהבתים בעיקר לקניות לשבת. במאפיית "ארץ הצבי" קנתה אתי כליפה, חלות ומאפים לכבוד השבת עם שלושת ילדיה. "עם כל הלחץ של השבוע, לא היה לי זמן לאפות עוגיות ולחמים", שיתפה בעצב, "החלטתי לתמוך בעסקים המקומיים וגם לנוח, ולכן באתי לקנות מן המוכן".

שירה לוי, מנהלת המאפייה, הוסיפה: "השבוע היה קשה מאוד לתושבים ולעסקים. בימי הרקטות בשבוע שעבר, אפילו אדם אחד לא נכנס למאפייה לקנות. ברוך השם, הפסקת האש הוציאה את האנשים מהבתים. מקווים לטוב, אנחנו חזקים ונתגבר".