חיסולו של הארכי טרוריסט בהאא' אבו אלעטא היה נכון וצודק, ועל פי ההגדרה "פצצה מתקתקת" כנראה שנעשה גם בזמן. השב"כ וצה"ל הוכיחו שוב כי המידע המודיעיני המדויק מצוי בידיהם, ולא פחות חשוב מזה, הוא תורגם ואושר מיד על ידי הדרג המדיני לתקיפה מוצלחת.
שלא נתבלבל: סיכול אחד, חשוב ומיידי ככל שיהיה, זו לא אסטרטגיה שמובילה להכרעה, אפילו לא להרתעה. האויב שלנו ברצועת עזה כמו גם זה המתפתח בלבנון לא הזניחו מעולם את רעיון בניית מדינה אסלאמית-פלשתינית על חורבותיה של מדינת ישראל. חיסול אחד לא משפיע על האידאולוגיה, הוא לכל היותר משנה להם את הטקטיקה.
שגרת ההתשה שמנסים אויבנו לכפות עלינו, עלולה להצליח. אסור לנו לאפשר להם לשלוט בשגרת חיינו. ירי רקטות לעבר שטח מדינת ישראל, הטסת רחפנים מפגעים ושליחת מפגעים מתאבדים, זו לא מציאות שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו. מדינת ישראל לא יכולה להתנהל על פי לוח הזמנים של סינואר או נאסראללה ולהיכנס למקלטים ולמרחבים מוגנים בכל פעם שאנחנו מסכלים "פצצה מתקתקת" או פוגעים במי שחצה את הגבול כדי להרוג בנו.
שיגורים לעבר ישראל הבוקר מעזה // צילום: רויטרס
מדיניות הסיכולים צריכה להיות עמוד השדרה של אסטרטגיית ההכרעה וההרתעה שלנו. אויבינו צריכים לדעת כי כל אחד מהם חי על זמן שאול ובכל עת שנדע במדויק את מיקומו, יחוסל. החמאס, הג'יהאד והחיזבאללה חייבים לחיות בתחושת נרדפות ובפחד מתמיד. לא צריך לכבוש את כל רצועת עזה או את כל דרום לבנון, אבל צריכים להיות מוכנים לשלם את מחיר הניצחון. אנחנו נדרשים להיות מתוחכמים, יוזמים, התקפיים ונחושים. צה"ל וזרועות הביטחון מסוגלים לכך, מהאוויר, מהים מעל ומתחת לפני הקרקע.
העולם שסביבנו, במיוחד זה הערבי, בוחן אותנו בכל רגע. הם רוצים במיגור מדינות הטרור המתהוות בדיוק כמונו. אם אנחנו רוצים לחזק את השלום ואת הדו-קיום, אסור לנו להעביר מסר של הכלה, הגנה, התנצלות וויתורים. דווקא בימים האלה, של אי-בהירות מנהיגותית בישראל, נוצרה לנו ההזדמנות לייצר עתיד ביטחוני טוב יותר. זה הזמן להתלכד, לא בשל סיכול מוצלח, אלא כדי להבטיח שגרת חיים ראויה לכולנו. אם לא נשכיל לנצל את המצב הנוכחי, אל נתפלא אם אויבנו ינצלו את ההתמהמהות ויחברו יחד להתקפה מתואמת משלהם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו