דין הפנר // בת 23, שחקנית. תושבת רמת גן. רווקה. בת לרוברט ואריאלה, רופאים. אחות ללירי (20) ותום (17). השתתפה כילדה ב"פסטיגל גיבורי על", ולמדה במגמת תיאטרון בתיכון בליך. פרצה בסדרה "ראש גדול", השתתפה בסדרה "כפולה" ובמופע "כפולה", ושיחקה בסדרות למבוגרים "זה לא הגיל" ו"מלכות". היום משחקת ב"אבא מטפלת" (טין ניק) ובעונה החדשה של "אחותי קפצה כיתה" (ערוץ KIDZ).
מתי בפעם האחרונה נתקלת בחרם?
"השנה. הרבה פעמים ילדים כותבים לי ומשתפים אותי במצב החברתי שלהם, והיו מעריצות שכתבו לי שעושים עליהן חרם. גם ביקשו ממני להגיע ולפגוש ילדה שעברה חרם, כדי לשפר את המצב שלה מבחינה חברתית בכיתה.
"אני רגישה לזה, כי אחי עבר חרם כשהיה בכיתה ה' או ו'. כל הילדים הכי מקובלים בכיתה תמיד עוברים חרם, וזה היה נורא. אני זוכרת את זה מאוד טוב וגם לא סלחתי על זה. היום חרם זה עוד יותר נורא, כי זה מלווה בשיימינג גם באינסטגרם וגם בקבוצות ווטסאפ. כולם משתיקים את הקורבן, וזה ממש מלבין את פניו ברבים. אני לא פוחדת להילחם בדברים האלה. אם אני רואה תגובה שאני לא אוהבת באינסטגרם, אני מדווחת עליה והיא נמחקת. למה להשאיר תגובות אלימות? זה מכער ומזהם".
מתי בפעם האחרונה חשבת על קריירה בחו"ל?
"כל הזמן. אני חולמת על זה מגיל קטן, וזה משהו שאני עובדת עליו עכשיו, על איך להתחיל את הצעדים הראשונים בחו"ל. היום קריירה בחו"ל הפכה למשהו יותר נגיש. אפשר לשלוח אודישנים מכאן, ואפשר לטוס כשצריך, וזה משהו שאני מאוד רוצה. יש בארה"ב חומרים ותפקידים כל כך מעולים, ואני מרגישה שאני יכולה להשתלב שם. יש לי אנגלית מאוד טובה שאני צריכה לתחזק, ואני צריכה לעבוד על המבטא שלי".
מתי בפעם האחרונה ניגשת למבחן?
"בתיכון, לפני חמש שנים בערך. מאז התיכון לא יצא לי לגשת למבחנים, אבל היה לי לאחרונה קורס רענון נהיגה, והלכתי עם חברה והרגשנו כאילו חזרנו לבית הספר. שם הבנתי כמה מזל יש לי שאני עושה את מה שאני עושה, ולא כמו החברים שלי, שלומדים עכשיו לתואר עיוני.
"אני סובלת מגיל צעיר מבעיות קשב וריכוז. בכיתה א' כבר אמרו את זה להוריי, אבל אז לא היו הרבה מאובחנים, ופחדתי שאם אספר על זה יגידו שאני טיפשה ולא רציתי ללכת לאבחון, לא רציתי את התווית.
"הייתי מאלו שנשארות במבחן עד הרגע האחרון, כי תוך כדי המבחן חשבתי על אלף דברים. כשהגעתי לתיכון כבר היו הרבה תלמידים מאובחנים, ואז אמרתי לעצמי 'למה שלא אנצל את זה'. עשיתי את האבחון, גילו שיש לי בעיית קשב וריכוז קשה, ורק כשאני עושה משהו שמעניין אותי אני מצליחה להתרכז בו".
מתי בפעם האחרונה אכלת בשר?
"אני צמחונית כבר שנתיים וחצי. מנת הבשר האחרונה שאכלתי היתה כנראה שניצל. נגמלתי בהדרגה, ושניצל היה הדבר האחרון שאמרתי לו שלום, כי מאוד אהבתי שניצלים. לא הפסקתי לאכול חיות כי לא טעים לי, אלא נטו מתוך אידיאולוגיה. אני מאוד אוהבת חיות והרגשתי שיש בזה משהו צבוע. במשך שנים, כשאכלתי בשר ונזכרתי מה אני אוכלת, הייתי מפסיקה לאכול כי רגשות האשמה היו משתלטים עלי.
"הקש ששבר את גב הגמל היה סרט בדיוני שראיתי, שהיתה בו סצנה במשחטה וראו שם עגל מתבונן למצלמה. חשבתי על העיניים שלו והשוויתי אותן לעיניים של הכלבה שלי, לונה, והרגשתי שאני לא מסוגלת לאכול יותר בשר. אני לא מטיפה נגד אכילת בשר, כל אחד שיעשה מה שטוב לו, אבל עכשיו אני אוכלת בכיף במסעדות והמצפון שלי נקי".
מתי בפעם האחרונה עלית על מטוס?
"טסתי עם המשפחה באוקטובר האחרון לניו יורק. אחנו מאוד אוהבים את ארה"ב, ונוסעים לשם פעם בשנה לטיול נופים שאמא שלי מארגנת עד לפרטים הכי קטנים. היה גם שופינג, חשוב להגיד.
"לא עשיתי טיול גדול כשהשתחררתי מהצבא, טסתי רק לחודש, למקסיקו. חברה טובה שלי נסעה עכשיו לדרום אמריקה, ובא לי להצטרף אליה. אולי זה יקרה, עוד לא סיפרתי להורים שלי על התוכניות האלה.
"אמא שלי רופאת עור ואבא שלי קרדיולוג. ההורים שלי אמרו לי תמיד לבחור במה שאני רוצה, כל עוד אני הולכת על זה עד הסוף. הם אמרו שאם אני רוצה להיות שחקנית, אז אני צריכה לתת הכל מעצמי. אני מרגישה שאני בדרך הנכונה, וגם אחותי, לירי, צועדת בדרך הזו. יש לנו קשר מאוד טוב, אנחנו אחיות וגם חברות הכי טובות, ומטבע הדברים הרבה מהתחביבים שלי הם גם שלה - היא גם רוקדת וגם שרה, וגם היא היתה במגמת תיאטרון. היא מאוד אוהבת את המקצוע, כמוני, ואולי בגללי גם יש לה ביטחון לנסות להצליח, והיא התחילה השנה ללמוד במכינה של יורם לוינשטיין".
מתי בפעם האחרונה קיבלת הצעה מפתה?
"ממש עכשיו. בעידן האינסטגרם יש הרבה הצעות לשיתופי פעולה, ויש דברים שהם נורא מפתים וצריך נורא להיזהר במה שלוקחים, כי את לא רוצה להפוך את העמוד שלך באינסטגרם ללוח מודעות. בסופו של דבר, אין לי בעיה לנצל את הפלטפורמה, זו אחלה דרך להרוויח כסף ולהתפרסם, אבל את כל הזמן צריכה לחשוב מה יבוא לטובתך.
"הציעו לי גם ריאליטי, וזה נראה לי מה זה כיף לעשות 'הישרדות', זו נראית לי חוויה, אבל - לא. אני לא מזלזלת, חלילה, אבל אני חושבת שזה לא מיועד לזמרים או שחקנים, זה מקצוע של אנשים שהם אושייה בפני עצמם. איך הם מפתחים את זה? הם הולכים לריאליטי וזה סבבה, אבל לי נורא חשוב, במיוחד כי אני בתחילת הדרך, שיגידו עלי 'היא שיחקה פה ופה ופה'.
"כשחקן זה לאו דווקא יתרון ללכת לריאליטי, ושיידעו מי אתה באמת. יש הרבה שחקנים שזה ממש בא לרעתם, ואחר כך הם לא קיבלו תפקידים. זה טוב לפעמים לשמור על הדיסטנס הזה".
מתי בפעם האחרונה קיבלת החלטה חשובה?
"בחודשיים האחרונים הייתי צריכה לקבל החלטה בקשר לעתיד שלי: אם אני מתחילה לימודים בבית ספר למשחק של יורם לוינשטיין או לא, אם זה הטיימינג הנכון, והאמת היא שאני די מתחרטת שלא הלכתי. בדיעבד אני חושבת שכן הייתי צריכה להתחיל השנה אבל אני מאמינה שמה שצריך לקרות קורה, ואם קיבלתי את ההחלטה הזאת, כנראה לא הייתי בלב שלם עם זה באותו רגע. אי אפשר לדעת לאן החיים יובילו. אני בגיל שפתאום אין מסגרות, שבו את מגיעה לעולם האמיתי ובוחרת את הדרך שלך, מה את עושה ומתי".
מתי בפעם האחרונה הקשבת לעצה מועילה במיוחד?
"מעודד אותי כשאומרים לי ש'הכל לטובה' וש'כל דבר קורה מסיבה מסוימת'. אני באמת מאמינה בזה.
"כשדברים מתפספסים מאוד קל להתבאס, אבל ככל שעובר הזמן ואני מסתכלת לאחור, אני מבינה שזה היה לטובה. אם לא התקבלתי לסדרה מסוימת, זה בגלל שככה זה היה אמור להיות.
"לפני שהתגייסתי כמעט התקבלתי לסדרה 'כוכב הצפון' (בערוץ דיסני, ש"ז) והתבאסתי שלא קיבלתי את התפקיד. אבל הבימאי והמפיקה זכרו אותי, וכשהיה האודישן של 'ראש גדול', שנה וחצי אחר כך, הם קראו לי ואמרו שכבר אז הם ידעו שנעבוד ביחד מתישהו.
"בדיעבד אני שמחה שזה קרה לי. השתפרתי מבחינה מקצועית, והגעתי בשלה יותר. ב'ראש גדול' מצאתי חברים לכל החיים כמו ריף נאמן, אנחנו מאוד קרובות. ואז גם הגיעה 'כפולה', וגם שם כבר הכרתי אנשים - אז באמת הכל לטובה".
מתי בפעם האחרונה נפרדת ממישהו?
"היו לי בשנה האחרונה שתי פרידות. היה לי בן זוג במשך ארבע שנים, ונפרדנו. זה ממש להיפרד מהחבר הכי טוב שלך, וזה מוזר - זה להיות לבד אחרי ארבע שנים. את רגילה לכתוב לו 'בוקר טוב' ו'לילה טוב', ופתאום אין את זה. הוא היה בן בית פה, הוא היה כמו אח גדול עבור האחים שלי, וההורים שלי היו מאוהבים בו ולקחו את זה מאוד קשה. אבל נפרדנו פרידה בוגרת, בהבנה ובהסכמה. זה לא היה מאוד דרמטי, ובכל זאת זה עדיין כואב.
"אחריו היתה לי זוגיות של ארבעה חודשים, ונכון שזה קצר אבל פרידה היא תמיד דבר לא נעים. גם הפרידה הזו נעשתה בהבנה ובצורה חברית, אנחנו מדברים מדי פעם והכל טוב. לא כיף לי להשאיר קצוות פתוחים.
"אני יודעת שעדיין לא נשבר לי הלב. היו פעמים שנפגעתי, אבל לא נשבר לי הלב. אני בן אדם שמשתדל להיות מאוד הגיוני ולקחת דברים בפרופורציות. אני החברה המייעצת שנותנת את העצות לחברות שלה, ואני מנסה ליישם אותן גם על עצמי. זה לא תמיד קל".
מתי בפעם האחרונה יצאת לדייט?
"השבוע, לפני כמה ימים. אנחנו ממש בהתחלה. יצאנו לבר ליד רוטשילד והיה ממש כיף. זו התחלה של משהו חדש ונראה לאן זה יוביל".
מתי בפעם האחרונה בדקת את חשבון הבנק שלך?
"אני מנסה פעם בשבוע להתעדכן באפליקציה, אבל אני נותנת לאבא שלי לטפל בדברים האלה, אני סומכת עליו. אם אני בחו"ל ומבזבזת הרבה, אני מעדיפה לא לראות, מבטיחה לעצמי ש'אבדוק את זה אחר כך'. ואם צריך להפקיד צ'ק, אז קרוב לוודאי שאבא שלי יפקיד במקומי.
"כן חשוב לי לקרוא כל חוזה שאני חותמת עליו, אני גם נותנת להורים לקרוא אותו, ואם יש סעיף שאני לא אוהבת - אני לא פוחדת להתעקש עליו ולראות אם אפשר לשנות אותו, כי בסופו של דבר חוזה זה לא דבר חד־צדדי".
מתי בפעם האחרונה אימצת חיה?
"יש לי חתול שאימצתי לפני שנה וחצי. מצאתי אותו כשיצאתי לטייל עם הכלבה שלי, לונה. שמעתי יללה של גור חתולים, הוא פחד והסתתר מתחת לאוטו, והחלטתי לקחת אותו הביתה. חזרתי אליו במשך שלושה ימים, הבאתי לו אוכל, ובאיזשהו שלב הוא סמך עלי ונתן לי להרים אותו.
"הוא חתול יפהפה ושמן שאוכל טוב, קוראים לו לואי והוא חמוד אמיתי. כשאהיה גדולה אני אאמץ גם כלב נזקק. יהיו לי הרבה חיות בבית".
מתי בפעם האחרונה שינית את המראה שלך?
"לפני שנתיים וחצי הייתי צריכה להבהיר את השיער באופן משמעותי עבור התפקיד ב'כפולה', אחרי הצבא הסתפרתי ממש קצר ולפני שהתגייסתי צבעתי חצי מהשיער לסגול. אז המסקנה היא, שכשמשעמם לי - השיער שלי הוא הקורבן.
"מבחינת משקל אני תמיד אותו דבר פחות או יותר. אולי רק בצבא עליתי 3־4 קילו, אבל תמיד רקדתי והייתי פעילה מאוד. בגלל הצמחונות אני צריכה שיהיה לי תפריט מאוזן, אבל אין לי ואף פעם לא נצמדתי לתפריט.
"אני אוכלת מה שאני רוצה, מתוקים וג'אנק והכל, אבל משתדלת לא להגזים. חשוב לי בסופו של דבר להרגיש שלמה עם הגוף שלי".
מתי בפעם הראשונה?
מתי בפעם הראשונה עלית על במה?
"הפעם הראשונה על במה גדולה ואמיתית היתה כשהייתי בת תשע, ב'פסטיגל גיבורי על'. השתתפו בו רן דנקר, יעל בר זוהר, הראל סקעת, אושרי כהן ושלישיית מה קשור.
"ידעתי מגיל אפס שזה מה שאני רוצה לעשות, לשחק ולהיות על במה, וכבר בגיל חמש בכיתי להורים שלי, שאלתי אותם 'איך עושים את זה? איך מגיעים לשם?', כי ההורים שלי הכי לא מהעולם הזה. כשראיתי פרסומת ל'ילדי הפסטיגל' הרגשתי שזו ההזדמנות שלי. לחצתי על הוריי שיתנו לי לגשת למיונים, והם מאוד פחדו שאתאכזב, כי נבחנו אלפי ילדים. אמא שלי לקחה אותי למורה לפיתוח קול שיגיד לה מה דעתו, והוא אמר 'היא שרה נחמד, היא צריכה ללמוד אצלי לפחות שנה כדי להתקבל לפסטיגל'. אני אמרתי לה מייד, 'אמא, מה הוא מבין? מה אכפת לי לנסות?'.
"ניסיתי, שרתי שיר ורקדתי, שלחנו את האודישן בקלטת, ואחרי שבועיים הודיעו שהתקבלתי. אני זוכרת את כל החוויה, ושם גם למדתי מילדים אחרים שיש להם דבר כזה שנקרא 'סוכנות'".
shirshirziv@gmail.comטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו