"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לאחר 52 שנה: נחשף מסמך שכתב יצחק רבין

המסמך, שכתוב בכתב ידו, מגלה את ראשי הפרקים ששימשו בסיס ל"נאום הר הצופים" המפורסם שאותו נשא כרמטכ"ל אחרי הניצחון במלחמת ששת הימים

,עודכן

רגע לפני העצרת לזכר יצחק רבין, שתיערך במוצאי שבת בתל אביב, נחשף כעת מסמך בכתב ידו, ובו ראשי פרקים המהווים את הבסיס שעליו נכתב "נאום הר הצופים" המפורסם - שאותו נשא בירושלים ביוני 1967, לאחר הניצחון במלחמת ששת הימים.

רבין, שהיה הרמטכ"ל של צה"ל במלחמה, קיבל לאחריה פנייה חסרת תקדים מהאוניברסיטה העברית. הרקטור דאז, פרופ' נתן רוטנשטרייך, ביקש להעניק לו ולבכירים נוספים תואר דוקטור לשם כבוד כאות הוקרה והערכה. כך הפך רבין לרמטכ"ל הראשון שקיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטה בישראל.

רבין פנה למרדכי בר־און, קצין חינוך ראשי באותה תקופה ששימש גם כותב הנאומים שלו, ויחד הם ניסחו את נאום הר הצופים. כעת, 52 שנה לאחר אותו נאום, אותר המסמך בארכיון מרכז רבין. מדובר בשמונה סעיפים קצרים שאותם העביר אח"כ לבר־און לצורך ניסוחם לנאום המלא.

"זאת הפעם הראשונה בחיי שאני רואה את הטקסט בכתב ידו", הודה בהתרגשות בר־און, שהפך לאחר שחרורו להיסטוריון. "הוא מעולם לא שלח לי אותו. כנראה אלה נקודות שכתב עבורו, ולאחר מכן העביר לי אותן בעל פה".

המסמך מספק הצצה לדגשים ולמסרים שרבין רצה להעביר כאדם וכמנהיג. למשל, הוא כותב בסעיף הראשון על "ההפתעה שבקבלת הפניה - תיאור הפניה של פרופסור רוטנשטרייך, מה עבר במוחי והסיבות להסכמתי".

בהמשך כתב רבין: "אינני מתיימר להיות איש מדע. האוניברסיטאות שלי היו שטחי החיים בהם עסקתי; בראש ובראשונה, הביטחון בו אני משרת שירות מלא ורצוף 26 שנים", וגם: "משמעות מתן התואר איננו אישי אלא לי כמייצג צה"ל, שמבחנו האחרון שהיה אולי המבחן הקשה ביותר בו עמד מאז תום מלחמת העצמאות". בסעיף הבא הוסיף: "משמעות צה"ל ומבחנו איננו מבחן כוח אלא מבחן של רוח ההופכת לכוח שיש לו מטרה, שאיננה מטרה גשמית אלא מטרה לאומית כוללת".

רבין גם ביקש לסיים את נאומו בעזרת "סיכום בקריאה לראות השלמה בין ערכי הרוח וראיית הכוח המוצא ביטוי בצה"ל כמכשיר להגנת האומה והשגת מטרותיה".

הטקס נערך בקמפוס האוניברסיטה בהר הצופים, שבעקבות המלחמה ושחרור ירושלים, התאפשרה מחדש גישה חופשית אליו.

"הייתי נוכח בעת הנאום ואין לי מספיק מילים לתאר את המעמד והאווירה. ישבתי עם אשתי באמפי הישן של הר הצופים. בארנה ישבו ועמדו למעלה מאלף איש, כל המי ומי של מדינת ישראל", שיחזר בר־און.

"לא היה איש בקהל שלא נרעש למשמע דברי רבין על ערכים, על דבקות במשימה, על הרעות, על הנגיעה במשק כנפי ההיסטוריה היהודית וכן 'על המחיר הנורא ששילם האויב'. זה היה שיא שאין שני לו".

מחר: העצרת בכיכר

העצרת המרכזית לזכר רבין ז"ל, שנרצח לפני 24 שנה, תיערך במוצאי שבת (20:00) בכיכר רבין בתל אביב. בין המשתתפים יהיו גם שמעון שבס ובני גנץ שינאמו; אביב גפן, אחינועם ניני, רותם כהן, מאור אדרי, לואי עלי ואחרים שישירו. קורין גדעון תנחה את האירוע. החל משעה 17:00 ייחסמו לתנועה רחובות רבים המובילים לכיכר.

בהכנת הידיעה השתתפה דניאל רוט־אבנרי

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר