חיסול אל-בגדדי: לא סוף המדינה האסלאמית

הצהרת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפעל חיסולו של מנהיג "המדינה האסלאמית",איברהים עוואד אל-בדרי (הידוע יותר בכינויו "אבו-בכר אל-בגדאדי"), על-ידי הצבא האמריקני, מהווה אמנם חדשה מעניינת מבחינה תקשורתית ואפקטיבית מבחינת צריבת התודעה, אולם ספק רב אם האירוע ישפיע בטווח הארוך על סופו של הארגון.

אין ספק כי לפחות בטווח הזמן המיידימדובר במכה מוראלית קשהלחברי הארגון, שנמצא בנקודות השפל שלו מאז הוקם. אולם, ההיסטוריה מלמדת כי מנהיגים חלופיים צומחים וממלאים מהר את הוואקום.

הח'ליפות האסלאמית אמנם נפלהוהשטחים שלה אבדו, אך הארגון עדיין לא נוצח מבחינה רעיונית ומבצעית. נוכח השתנות המציאות, הארגון חזר לשמש כארגון טרור על-לאומי שאינו קשור לשטח מסוים או לאוכלוסייה נתונה. ב"מדינה האסלאמית" החלו להסתמך יותר על שימוש נרחב בכלים דיגיטליים כגון ביטקוין ותקשורת מוצפנת. לרשות הארגון עומדת רשת הסברה שמאפשרת לו להמשיך למתג את עצמו ולמשוך לארגון מתנדבים חדשים. כמו כן, היא מאפשרת להנהגת הארגון ולפעיליו לשמור על קשר ברחבי העולם ולגייס כספים.

לצד זאת, בידי הארגון נותרו תשתיות צבאיות ברחבי המזרח התיכון ואפריקה, וההערכה היא כי לרשותו עדיין עומדים אלפי פעילים בעיראק ובסוריה. כמו כן, המדינה האסלאמית מפעילה גם מחוזות באזורים שונים בעולם - בעיקר בעלי שלטון מרכזי חלש והתרופפות ביטחונית - וכך היא מצליחה להישאר רלוונטית. על אלה יש להוסיף את הפוטנציאל הטמון בקרב חלק מהמיעוט המוסלמי ברחבי העולם להזדהות עם האידאולוגיה הקיצונית של הארגון.

דוגמה מהדהדת להמשך קיומו של הארגון - חרף הטענות על הפלתו - התקבלה ב-21 באפריל, בסדרת פיגועים מקבילה בשלוש כנסיות ושלושה מלונות יוקרה בסרי לנקה, שבהם נרצחו 253 בני אדם. מאז ינואר 2018, שבו איבד הארגון כמעט את כל שטחו, הוא הספיק לבצע עשרות פיגועי הכוונה והשראה ברחבי העולם, רבים מהם פיגועי התאבדות שגבו את חייהם של מאות בני אדם.

על מנת להתמודד באופן יעיל מול אתגר "המדינה האסלאמית" יש צורך לשלב גם את הממד הרעיוני-חברתי-פוליטי, ולא להסתפק בממד הצבאי בלבד. מדינות המערב והמדינות החברות בקואליציה נגד הארגון צריכות לגבש תוכנית חינוך חברתית שמטרתה שלילת האידאולוגיה הקיצונית של הארגון, ואשר תיושם באזורים בעלי אוכלוסיות מוסלמיות. בד בבד, יש להמשיך לסכל כל ניסיון של המדינה האסלאמית להשתמש במרחב המקוון ובאמצעים דיגיטליים אחרים על מנת לגייס פעילים וכספים, לתקשר בין גופים ופעילים שונים של הארגון, ולשווק את הארגון בקרב מוסלמים קנאים.

הכותב הוא חוקר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS)