עומר חזן: "לא אוותר על להיות אני"

עומר חזן // בן 19. שחקן, דוגמן וחייל בתיאטרון צה"ל. מתגורר באשדוד. בן לאשר (מנהל בבזק) ולאורלי (עובדת עיריית אשדוד), אח לעדן (23) וליאיר (13). בזוגיות עם הרקדנית ליהיא פרויד. החל לשחק בתפקיד אורח ב"עספור" והשתתף בסרטים "הקפות" ו"לאן נעלם נימני?". פרץ לתודעה בסדרות הנוער "אחותי קפצה כיתה" ו"פוראבר" והשתתף בסדרה "אילת" ובפסטיגל 2018. כיום מככב בתפקיד הראשי במחזמר "כמו גדולים" משירי אריק איינשטיין, שיעלה בחנוכה, משחק בשלוש סדרות בערוץ טין ניק - "הפלמ"ח" (yes), "בצפר" ו"הקומה האחרונה" (yes ו־HOT), ובסדרה "אחותי קפצה כיתה" (ערוץ KIDS לצופי yes). שגריר קמפיין סמסונג באינסטגרם בישראל שנה שנייה ברציפות

מתי בפעם האחרונה אמרת "אני אוהב אותך"? 

"בכל יום אני אומר לחברה שלי, ליהיא. אני הכי קיטש שבעולם. אני אומר לה 'אני הכי אוהב אותך, את החיים שלי'. אנחנו 11 חודשים יחד, ואני מכיר 

אותה מגיל צעיר, אז זה עוד יותר מגניב כי היא מכירה אותי מלפני הפרסום ואין משחקי אגו. היא צריכה לקבל פרס מפעל חיים על זה שהיא לא מקנאה בכלל. 

"יש בונוסים בלהיות בת הזוג שלי, אבל מי שרוצה חיים שקטים ואולי בסיסיים, כמו לצאת בשעות נורמליות לקניון בלי לחוות בלאגן, זה לא איתי. אני בטוח שיש רגעים שקשה לה, אני כל הזמן עובד, לא תמיד זמין, ולפעמים אני לא מתקשר אליה כי אני גמור בסוף היום". 

מתי בפעם האחרונה התפללת?

"כמעט בכל יום שישי אני הולך לבית הכנסת עם אבא שלי, אחי הקטן ולפעמים עם סבא, ואני מניח תפילין בכל בוקר. הבית שלנו מסורתי, אבל אנחנו לא שומרים שבת. אנחנו מטיילים בדרך כלל בשבתות ונהנים מהפן המשפחתי. 

"אני משתדל לא לעבוד בשישי ובשבת, וביום כיפור לעולם לא אעבוד. ב־90 אחוז מהשבתות אני לא עובד, רק אם אין ברירה. 

"בשלב הזה רק עירום הוא קו אדום מבחינתי, כי אני כוכב ילדים ואני משמש להם דוגמה ומופת, לא מהפן הדתי. אין לי בעיה לגלם כל תפקיד, אני לא רואה עוד קווים אדומים. בסוף אני שחקן, מה שרואים על המסך זה לא אני ולא החיים שלי".

לכל הכתבות, הטורים והמדורים של שישבת

לכל המדורים של "מתי בפעם האחרונה?"

מתי בפעם האחרונה דיברת עם אמא שלך? 

"אני מדבר איתה בכל חמש דקות. אמא שלי, אורלי, היא גם החברה הכי טובה שלי. אני מדבר איתה על הכל, מה ללבוש ואיך להסתרק, ואנחנו בווטסאפ ובטלפון כל הזמן. 

"כשהתחלתי לחשוב על עבודה בתעשייה, כבר בגיל 8, המשפחה תמכה בי מאוד, ואמא שלי היא הלב של זה. מכל דבר שאני עושה היא מתרגשת כמו ילדה קטנה. אני חושב שהמשפחה שלי לא הופתעה שזה קרה לי והצלחתי, כי הם ראו כמה אני רעב לזה וכמה עבדתי קשה. להורים יש 90 אחוז בהצלחה של ילד. כל אחד צריך מישהו שתומך, מעודד, מרים לך, ואז - השמיים הם הגבול. 

"בכלל, המשפחה קרובה אלי מאוד. אחי הקטן, יאיר, הוא ילד שקט, המלאך של הבית. אחותי הגדולה, עדן, בת 23, היא סטודנטית למדעי המחשב. עכשיו היא עושה הרצאות על אנורקסיה ותת־משקל. אלו דברים שהיא חוותה בעצמה, וזה מדהים בעיניי שהיא יוצאת ומספרת את הסיפור שלה. ברוך השם, היא אחרי זה והיא מעבירה את המסר לאחרים".

מתי בפעם האחרונה נכנסת לרשתות החברתיות?

"היום. אינסטגרם זה עבודה, זה בונוס לכל הדבר הזה שאני עושה וצריך כישרון להתעסק בו. את ההצלחה באינסטגרם אפשר למנף לתחום אחר, למשל לעסקים. כשהייתי קטן רציתי להצליח באינסטגרם כי רציתי את ההכרה. עבדתי בשביל החשיפה. גם היום אני באינסטגרם, ואני מקווה שזה יביא לי את הפריצה הבינלאומית כי בסוף רק צריך שמישהו יראה תמונה מסוימת אצלך, יאהב ויידלק עליך, ובום! כמו שקרה לי עם 'הוגו בוס'. הם ראו אותי באינסטגרם והטיסו אותי לגרמניה לצילומים".

מתי בפעם האחרונה הרגשת אנונימי?

"באוגוסט האחרון, בניו יורק. שם הבנתי כמה אני אפילו לא פיסה בעולם. הסתובבתי ברחובות ואני רגיל להיות במודעות שמזהים אותי, שיבקשו ממני סלפי, ופתאום אני מבין שאני יכול להסתובב חופשי בטיימס סקוור ולא יקרה כלום". 

מתי בפעם האחרונה חשבת על קריירה בחו"ל?

"כל הזמן, כל דקה, כל שנייה. חו"ל זו ליגה אחרת, לא בגלל הכסף והפרסום. מעניין אותי לגעת בחומרים ענקיים, גרנדיוזיים. בא לי להגיע לסטים ענקיים ולגעת בדברים ענקיים ולראות את עצמי על שלטי ענק. והיום זה אפשרי, הפריצה הזו נגישה יותר. יש אפשרויות, ואני משפר את האנגלית שלי ולומד משחק אצל מורה פרטית.

"בגיל 16 עשיתי אודישן ל'אלדין' של דיסני ולא קיבלו אותי, ובסוף ראיתי את הסרט וזה סרט מושלם - ואתה אומר לעצמך 'זה מדהים!' אבל אלוהים סגר לי את הדלת הזאת כדי לפתוח לי דלת אחרת, ואני מקווה שהדבר הבא יבוא. 

"יש את גל גדות, שהיא בטופ של הטופ, אבל עדיין אין בחור ישראלי שעשה את זה בגדול בעולם, וזה היעד שלי. הדוגמאות שלי הן יהודה לוי, שהוא בן אדם צנוע מאוד ועניו ושחקן ענק, ובחו"ל אני מסתכל על ג'וני דפ, לאונרדו דיקפריו וחואקין פיניקס. אני רוצה להגיע לרמות שלהם". 

מתי בפעם האחרונה גלשת בים?

"זה מביך, אבל כבר הרבה זמן לא... זה חסר לי. הייתי גולש המון, וכרגע אני חלוד ברמה שלעלות על גל יהיה מביך מבחינתי, אבל אני מפצה על זה בדברים אחרים. אני משלים פערים עם הים כי אני הולך הרבה בלילה, לבד, עושה טבילה. זה דבר שבאמת מנקה אותך. אלה גם רגעים של שקט בשבילי. פעם שמעתי את אחד המנטורים שמדברים על הצלחה אומר שצריך בכל יום 20 דקות שלך עם עצמך, להבין דברים. אז אלה 20 הדקות שלי עם עצמי, הים, אלוהים. זה מאפס אותי".

מתי בפעם האחרונה התרגשת? 

"בצילומים לסדרה 'הפלמ"ח', כשלבשתי בגדים של הפלמ"ח. אני משחק דמות של צבר, ולגעת בדברים האלה, לראות איך התייחסו לניצולי השואה ולפרטזינים שעלו לארץ, זה כואב. יש שם דברים אישיים מאוד. אבא שלי בסדרה הוא הצבר האולטימטיבי, וניצולי השואה מבחינתו פחות נחשבים, וקשה לראות מה הם עברו. עד היום לצערי הניצולים חווים קושי בארץ.

"גם מרוקאים חוו קושי, לכולם היה קשה להתאקלם פה. אני שמעתי את זה מהמשפחה שלי. סבא שלי, שעלה ממרוקו, סיפר לי סיפור על הבן שלו, דוד שלי, שהיה קצין בצה"ל. בשלב מסוים הוא רצה לשנות את שם המשפחה שלו, סוויסה. סבא שלי אמר לו, 'אם אתה מתבייש במי שאתה זו בעיה, אתה לא יכול להתחבא'. 

"היום חוקי המשחק השתנו. היום אני חושב שכולם ישראלים". 

מתי בפעם האחרונה בדקת את חשבון הבנק שלך?

"אמא שלי על זה, אני פחות מתעניין, אבל אני עובד קשה מאוד מגיל צעיר והקרבתי המון בשביל העבודה הזאת. אני חוסך כסף כדי לקנות בית. בית זה חשוב לי, אני בן אדם משפחתי ואני רוצה בית משלי, פינה בשבילי, לא להיות חייב לאף אחד כלום, להיות עצמאי. 

"הבית המרכזי שלי יהיה פה, בישראל, ואני גם רוצה מאוד בית בחו"ל. יש לי דרכון צרפתי בגלל אמא, ואשמח לבית גם באירופה ובלוס אנג'לס".

מתי בפעם האחרונה הרגשת שהצלחת ביג טיים? 

"באפריל האחרון צילמתי סרט שהיה קשה מבחינת המשחק. זה לקח אותי למקום אחר וכואב. מדובר בדרמה ישראלית שמביים דני רייספלד, על ילד שחווה אלימות, גדל בשכונה של עבריינים ומצטרף אליהם. זה היה מסע של דמות, והיה צריך להיפתח מבחינה רגשית. זה תפקיד אחר ובוגר יותר, תפקיד שמציג את היכולות שלי.

"בצילומים היתה סצנה שבה הייתי תלוי באוויר ומישהו הצליף בי, ולהיכנס לזה היה מאוד קשה. מרוב הפחד לא הצלחתי לנשום, ולקח לי כמה דקות לסיים את הסצנה כראוי. כשחזרתי הביתה הייתי בהיי מטורף, הרגשתי שהצלחתי להעביר את כל הרגש שרציתי בסצנה הזו. 

מתי בפעם האחרונה שמעת שיר וחשבת שהוא נכתב עליך?

"אני הכי חי בסרט, כל שיר שאני שומע אני חושב שהוא שיר עלי. למשל, השיר 'אלוף העולם' של חנן בן ארי - אני חושב שכל בן אדם ששומע אותו חושב שהוא עליו. גם עדן מאירי הוא זמר מדהים ויש לו שיר חדש, 'מה עשה לנו הזמן', וגם זה שיר שאני מרגיש שהוא עלי. ואחרון, האלבום החדש של ביונסה - שמעתי אותו וזה אני, אני ביונסה! 

"אני עצמי שר בשביל הכיף, זה שובר חומה ביני לבין הקהל, דרך לפגוש ולהכיר אותי. אני לא עובד על אלבום, אבל אני לומד פיתוח קול מגיל צעיר בשביל המקצוע. עכשיו, בגלל הפסטיגל שעשיתי בשנה שעברה, אני גם יודע לרקוד".

מתי בפעם האחרונה פחדת?

"פחדתי במצב הביטחוני הרגיש שהיה בזמן האחרון. יש לי שני בני דודים בקרבי, וזה היה מלחיץ. אני גר באשדוד ואני חווה את זה הרבה, האזעקות והמקלטים. כילד יש לי זיכרונות של בומים וטילים שנוחתים קרוב לבית.

"גם קרה כמה פעמים שבדרך לצילומים תקפה אותי אזעקה. יצאתי מאוטו, נשכבתי על הרצפה ושמתי ידיים על הראש. זו סיטואציה הזויה. אתה אומר לעצמך, זה מה שקורה כרגע?

"כואב לי שזו המציאות שלנו, ולא כולם חווים אותה. כשהיתה אזעקה בתל אביב, כולם הבינו כמה זה קשה, ועבורנו זו המציאות לטווח ארוך ובאופן כמעט יומיומי. ההורים שלי ואני יודעים שאלה החיים שלנו, ואנחנו לא ניקח את הדברים שלנו ונעזוב, אין אופציה כזו. אני אוהב את העיר שלי, זו עיר חמה ואוהבת וכולם מכירים שם את כולם".

מתי בפעם האחרונה היית בטיפול פסיכולוגי?

"בשישי האחרון. יש לי קואוצ'רית קבועה שאני הולך אליה ויש לי גם קואוצ'ר, וכן, הם יודעים אחד על השני, כי כל אחד מטפל בפן אחד. הוא יותר בפן הדתי ובהסברים הלכתיים, והיא בפן האישי יותר. אני לא מתבייש בזה. כשיש לי עם מי לדבר, זה שומר על שפיות".

מתי בפעם האחרונה רצית להיות מישהו אחר? 

"לא הייתי מוותר על להיות אני בעד שום הון. גם כילד רציתי להיות אני, למרות שלא הייתי הכי מקובל, תמיד היו יותר מקובלים ממני. כילד שחולם להצליח בענק, חוויתי קצת זלזול והסתכלו עלי בעין מוזרה. זה לא לגיטימי שילד בן 8 אומר שהוא יהיה שחקן. גם אמרתי שאני רוצה להיות השחקן הכי גדול והכי מצליח והכי טוב. 

"אם הייתי אומר שאני רוצה להיות כדורגלן, זה היה אחרת. אני בא ממשפחה של כדורגלנים (דודו של עומר הוא אלון חזן, לשעבר שחקן נבחרת ישראל; ש"ז).

"היום זה כבר אחרת. אם אתה רוצה להיות משהו, אתה יכול להגשים את זה. אני אחד הבודדים בתחום שהתחיל בגיל הזה ובא באמת מכלום, מאפס, בלי קשרים בתעשייה ובלי משפחה עשירה שעזרה לי להתקדם. עשיתי דרך כמו פעם. עשיתי אודישנים, עברתי, התקבלתי, הכירו אותי, ומאז אני ממשיך". 

 

מתי בפעם הראשונה

 מתי בפעם הראשונה עבדת? 

"העבודה הראשונה שלי היתה בגיל 13, באצטדיון באשדוד, מכרתי נקניקיות. חבר של אחותי ארגן לי את העבודה בדוכן והייתי מוכר סבבה, נקניקייה ב־10 שקלים ועם שתייה ב־15 שקלים. עשיתי אחלה משכורת יחסית לגיל שלי, ולמרות שהיה אסור להעסיק אותי. בגיל 14 מלצרתי וגם עבדתי בקייטנה במתנ"סים. הייתי חרוץ ועבדתי המון, הייתי דופק משמרות של החיים.

"היו חששות - איך אני אצליח? איך ייתנו לי את ההזדמנות? מי יסתכל עלי? אבל הייתי צריך כסף כי מימנתי את לימודי המשחק בעצמי והוא שימש גם לנסיעות לאודישנים. לרגע לא חשבתי לוותר".

shirshirziv@gmail.comטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו