ארבע שנים בדיוק שירת מרטין וייס כשגריר אוסטריה בישראל. שמו אמנם נשמע יהודי ואופיו המשוחרר והקצבי תואם לגמרי את הקצב הישראלי - אבל וייס, אוסטרי לחלוטין, יהפוך בקרוב להיות הדיפלומט מספר אחת של ארצו בעולם. בעוד שבועיים ידלג מהשגרירות בתל אביב היישר לזו של מדינתו בוושינגטון. הפרט הזה מלמד על מעמדו שלו, אבל גם על חשיבותה של ישראל במערך המדיני של אוסטריה. שכן, בתקופתו של וייס, ובהחלט גם בתרומתו, נרשמה ההתקרבות המשמעותית ביותר בין המדינות מאז ומעולם. על רקע ההיסטוריה הטעונה של יחסי העם היהודי והעם האוסטרי - "בוא נודה על האמת, היו בעיקר ירידות", הוא אומר בכנות אופיינית - ההתחממות של השנים האחרונות אינה מובנת מאליה.
אוסטריה היא לא רק מולדתם של היטלר והנאציזם אלא גם העמידה בראשה את הקנצלר היהודי שתיעב את ישראל, ברונו קרייסקי; בחרה ביודעין כנשיא את איש הוורמאכט לשעבר קורט ולדהיים; תמכה במספרים עצומים בניאו־נאצי יורג היידר; ובין המדינות האחרונות שהכירו בחלקן בהשמדת יהודי המדינה בשואה.
רק בשנים האחרונות מסתמנת הפנמה עמוקה, לפחות בהנהגה האוסטרית, שיש להתמודד עם העבר בכנות וברצינות. בנאום שנשא לפני שנתיים בוועידת הוועד היהודי־אמריקני, אמר קנצלר אוסטריה סבסטיאן קורץ דברים שלא נשמעו מעולם מפיו קודמיו: "אני חייב להודות שהיו באוסטריה אנשים רבים שלא עשו דבר כדי להילחם במשטר הנאצי. הרבה יותר מדי תמכו בזוועה הזו. חלקם היו פושעים נאצים של ממש. אוסטרים רבים תמכו במערכת שרצחה יותר מ־6 מיליון יהודים, מכל רחבי אירופה ומעבר לה. בהם גם יותר מ־60 אלף אזרחים אוסטרים אחרים, באוסטריה לבדה. לאוסטריה לקח זמן רב להיות כנה עם העבר שלה".
קורץ הידק את קשריו עם ישראל בכלל ועם ראש הממשלה נתניהו בפרט, בין היתר באמצעות השגריר וייס, המקורב אליו. כעת, עם סיום כהונתו של וייס בארץ, התיישבנו לסכם.
האם השתנו דברים בהשקפת העולם שלך בתקופת השהייה שלך כאן?
"בוודאי. אתה לומד לראות שהתמונה הרבה יותר מורכבת ממה שחשבת. כשהיה שר החוץ, אביגדור ליברמן הוצג בתקשורת האירופית כימין קיצוני המתנגד לכל סוג של פשרה. אבל לליברמן יש תוכנית משלו לשלום והוא בכלל זה שמוביל את הנושאים החילוניים בישראל. או, בתקשורת האוסטרית אומרים פעמים רבות שהמחנה הדתי בישראל נגד שלום עם הפלשתינים. גם זה לחלוטין לא נכון. או קח את סוגיית ההתנחלויות. האם אפשר להגיד שכל המתנחלים אותו הדבר?
"הדבר השני שלמדתי הוא עד כמה הכל פה קטן. בביקור בצפון המדינה מבינים שדמשק הרבה יותר קרובה מאשר ירושלים. גם על בקעת הירדן אפשר לומר בתיאוריה הרבה דברים, אבל כשרואים כמה היא קרובה, יש לכך השפעה. מקובל לומר שגיאוגרפיה היא 80 אחוזים מהדיפלומטיה, וזה נכון".
"מבין את הספקנות"
האם יהיה נכון לומר שגם באירופה כולה יש בשנים האחרונות שינוי גישה כלפי ישראל?
"כן, אני חושב שכך. משבר הפליטים שינה את כללי המשחק באירופה. ב־2015, כשעזבתי את אוסטריה, מיליון וחצי פליטים בלתי רשומים חצו את אוסטריה בלי אישור, בכבישים המהירים, ברכבות ובדרכים. זה היה דבר שמעולם לא ראינו כמותו, שהביא שינוי מוחלט בדרכי החשיבה של אוסטרים ושל אירופאים. הם חוו פתאום אובדן שליטה, משום שהפוליטיקאים אמרו להם, 'זה דבר שאיננו יכולים לשלוט בו'. אנשים נדהמו. הרי על חניה בלתי מוסדרת נקנסים, אבל כאן, על מיליון וחצי פליטים שלא אמורים להיכנס למדינה שלנו, הממשלה אומרת, 'איננו יכולים לעשות דבר'".
כמה חודשים לאחר שפרץ משבר הפליטים, אירח וייס בארץ לביקור רשמי את מי שהיה אז שר הפנים של אוסטריה. תוכנית הביקור שלו, באופן שלא היה אפשר להעלות על הדעת כמה חודשים לפני כן, כללה ביקור בגדר הגבול המסיבית שבנתה ישראל בגבול בינה לבין מצרים.
תומכי מפלגת החירות // צילום: אי.אף.פי
"לעיני התקשורת הצטלמנו ליד הגדר והוא היה גאה בזה. המסר היה: 'ככה בונים חומה'. אלה תמונות ששלוש שנים קודם לכן לא יכולת להעלות על הדעת שפוליטיקאי אוסטרי יצלם. אירופה ראתה לפתע את ישראל, לפחות באופן חלקי, כמי שמתמודדת עם מצב מורכב של כניסת פליטים. פתאום בניית גדר כבר לא נראתה כל כך מופרכת".
אבל באירופה בכלל ובאיחוד האירופי בפרט עדיין יש אווירה שלילית כלפי ישראל. כבר שנים שהאיחוד לא משדרג את קשריו עם ישראל בגלל חוסר ההתקדמות בסוגיה הפלשתינית. מה דעתך על כך?
"אני חושב שאין שום היגיון בקישור הזה והוא מוטעה. זה דבר אחד להיות בקשר עם מדינה מסוימת ולבחון כיצד ניתן להתקדם איתה, ודבר אחר כיצד ניתן לפתור סוגיה אחרת (העניין הפלשתיני; א"כ), מסובכת באופן מיוחד. אי אפשר לכפות סוגיה אחת באמצעות סוגיה שנייה. אין בזה היגיון, וזה גם לא מסייע".
בוא נעבור לקשרים בין אוסטריה לישראל. אמרת שיש שיפור.
"השינוי הוא לכל רוחב המפה הפוליטית. כמעט כל ממשלת אוסטריה ביקרה פה בשנים האחרונות. ומה שאתה רואה בפוליטיקה בא לידי ביטוי גם בכלכלה. רק השנה התיירות צמחה ב־23 אחוזים, ובפעם הראשונה 800 אלף ישראלים ישנו יותר מלילה אחד באוסטריה. זה גידול עצום. אלה ישראלים שנוסעים לאוסטריה לקיץ או לסקי עם הילדים שלהם, והם פוגשים אוסטרים מן השורה, ומקבלים תמונה מלאה על אוסטריה, כפי שאני קיבלתי תמונה מלאה על ישראל בשנים שלי כאן.
"אם נרוץ 20 שנה קדימה והמגמה הזו תימשך, זה, ולא מעשה אחד או נאום אחד, מה שישנה את התפיסות בין המדינות. דבר נוסף, כל האוניברסיטאות באוסטריה קיבלו החלטה להתנגד ל־BDS. מימין ועד שמאל דרך כל האוכלוסייה באמצע יש רצון לקשר עם ישראל".
אחרי כל זה, אם תגיד ליושבים פה במסעדה שגרמניה ואוסטריה משנות יחסן ליהודים - לא יאמינו לך. אירופה ואנטישמיות תמיד הלכו יחד וילכו יחד, והנה רק ביום כיפור היה פיגוע בבית כנסת.
"איינשטיין אמר שקל יותר לפרק אטום מאשר דעה קדומה. לכל אחד מאיתנו יש דעה קדומה כלשהי על כל מדינה בעולם, גם אם לא היינו בה מעולם. כמובן שעבור הישראלים מה שקרה בשואה נמצא בתודעתם כל הזמן והם לא ישכחו זאת, גם אם כיום אוסטריה מתמודדת טוב יותר עם העבר. הם לא ישכחו את העבר, ואני בהחלט מבין את הספקנות. לוקח הרבה מאוד זמן לשנות יחסים. אבל זה מתחיל עם קשרים אישיים. כי אם לך יהיה חבר אוסטרי ומישהו יגיד לך 'כל האוסטרים נאצים', אתה תשיב שזה לא נכון כי מוכר לך לפחות אוסטרי אחד שאינו כזה.
"אי אפשר למחוק את האנטישמיות. אבל לדעתי באמצעות שיח וקשרים, והכרה הדדית כמו חילופי סטודנטים או מתנדבים מאוסטריה שמגיעים לפה, אפשר לשפר את המצב. כי כיום, אם מישהו באוסטריה יגיד 'היהודים אשמים בכל הצרות שלנו', יהיה מי שיקום ויגיד לו, 'לעזאזל, זה לא נכון. מספיק כבר עם הבולשיט הזה. אתה אומר שזה היהודים, והאחר אומר המוסלמים, והשלישי יגיד שאלה הקומוניסטים'. כיום יש באוסטריה הרבה אנשים, למעשה רוב האנשים, שיקומו ויגידו 'מספיק עם זה', וזה הסימן שהשינוי קורה וזה מה שאנו רוצים".
"ישראל תחליט לבד"
אחד הנושאים הקשים שעלו לדיון בתקופת כהונתו של וייס היה היחס למפלגת החירות של אוסטריה. מצד אחד, המנהיג שלה, האנס כריסטיאן שטראכה, עשה מאמצים לנקות אותה מסממנים של שנאת יהדות וגזענות. מצד שני, הקהילה היהודית ואחרים טוענים כי הכל הצגה והמפלגה היתה ולעולם תהיה פרו־נאצית. כשאני שואל את וייס מה דעתו, הוא עונה כי "אין שום ספק שהשורשים של המפלגה הזו הם נאציים. אין גם ספק שלמנהיג הקודם שלה, יורג היידר, היו התבטאויות אנטישמיות.
"אבל, התפיסה שלי שגם בעיות כאלה צריך לפתור באמצעות שיח. המפלגה הזו ניסתה בשנים האחרונות להתמודד עם העבר שלה. היו מאמצים מעוררי תקווה, אבל לא אני אהיה זה שיגיד אם ההתמודדות הזו מספיקה. שיח תמיד עדיף מהיעדר שיח. זו הדרך להשפיע כאשר יש נושאים שנויים במחלוקת. אם נציג של מפלגת החירות אומר משהו בלתי מקובל, ויש לך קשרים עם המפלגה הזו, אתה יכול להעביר את המסר ולהשפיע. אם אין שיח, איני רואה כיצד זה מביא לשינוי".
אז החרם הישראלי על מפלגת החופש שעליו הוחלט עם הצטרפותה לממשלה הקודמת באוסטריה, היה מוטעה?
"לא אמרתי זאת. ישראל תקבל לבד את ההחלטות שלה. היא לא צריכה שמישהו אחר מבחוץ יגיד לה מה לעשות. אבל מעולם לא הבנתי מדוע פגישה בין שגריר ישראלי בווינה לבין נציג של מפלגת החירות, נחשבת לתעודת כשרות למפלגה הזו. אדרבה, בפגישה כזו השגריר הישראלי יכול להיות קשוח מאוד ולציין את כל מה שלא בסדר במהלכיה של המפלגה. כך מתנהל שיח ובאופן אישי אני חושב שזה חזק יותר".
לסיום, ספר על חוויה או שתיים שיישארו איתך.
"כמה חודשים אחרי שהגענו, היתה התקפת טרור בטורקיה שנפגעו בה ישראלים. משרד החוץ שלכם מייד הוציא מטוס עם רופאים שיטפל בהם והביא ארצה את כל הישראלים שנפגעו. אני יכול להגיד לך שבשום מקום בעולם לא עושים כזה דבר.
"ישראל מיוחדת מאוד בהיבט הזה. איזו מדינה בעולם סוגרת כבישים מהירים, את המסעדות, את נמלי התעופה, את התעשייה, ליום אחד? רק ישראל. זה מצביע על רוחניות ועל החשיבות שיש כאן לדת.
"מה שאני יכול להבין לחלוטין הוא עד כמה חשוב שהמדינה הזו קיימת. כי אם הייתי יהודי שחי מחוץ לישראל וצריך להתלבט אם לאפשר לבן שלי להסתכן וללכת ברחוב עם כיפה או לשים כובע - זו דילמה שיכולה להיות כיום כמעט בכל מדינה בעולם, כולל כאלה שתומכות בישראל - מלבד מדינה אחת וזו ישראל. וזה מה שעושה פה את ההבדל הגדול".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו