הפיגוע בבית כנסת על אדמת גרמניה מעורר בי בושה וזעזוע

יומיים אחריהפיגוע המבעית בעיר האלה, מחשבותיי עדיין שבות וחוזרות לקהילה היהודית בעיר. הפיגוע מעורר בי בושה וזעזוע.

הפיגוע נגד בית כנסת במרכז גרמניה, שם התכנסה הקהילה לרגל החג הקדוש ביותר, יום הכיפורים, פוגע בלב־ליבה של גרמניה.

הפיגוע אינו מכוון רק נגד קהל המתפללים במקום. הוא מהווה גם מתקפה על החברה הגרמנית הפתוחה שלנו. הוא פיגוע נגד כולנו. כי עבור גרמניה,המחויבות לביטחונם של יהודיות ויהודיםהינה הכרחית בדיוק כמו החברות הגרמנית־ישראלית.

איך קרה שיהודיות ויהודים במולדתישוב צריכים לפחד על חייהם?כשגרירה, הקשורה שנים רבות ובאופן הדוק לישראל, שאלה זו אינה נותנת לי מנוח.

80 חברי הקהילה היהודית התכנסו בצהרי יום רביעי בבית הכנסת שלהם ברובע פאולוס בהאלה. לקראת הצהריים ניסההמפגעהחמוש באמצעי לחימה רבים לחדור לבית הכנסת - לשווא. המזל הגדול היה שהדלת מנעה את חדירת היריות שלו.

במהלך תקיפתו הוא ירה למוות בעוברת אורח שהזדמנה למקום במקרה. כל זאת הוא שידר באמצעות מצלמת קסדה בשידור חי לאינטרנט. כלי תקשורת גרמניים מדווחים שהוא קיבל "השראה" מהפיגוע בכרייסטצ'רץ' שבניו זילנד. המשטרה הודיעה עוד ביום רביעי בערב שמדובר בגבר בעל רקע ימני־קיצוני שפעל מתוך מניעים אנטישמיים וגזעניים.

ברצוני להדגיש: המפגע אינו מייצג את גרמניה. עצרת ההזדהות בסמוך לבית הכנסת החדש בברלין, שבה השתתפה גם קנצלרית גרמניה מרקל, מוכיחה: לא רק ממשלת גרמניה, אלא הרוב המכריע של האזרחים מתנגד נחרצות לאידיאולוגיות ימניות אלימות ולאנטישמיות.

על כולנו לראות את האירוע המחריד הזה כקריאה לפעולה נחרצת עוד יותר נגד אנטישמיות וקיצוניות ימנית. אסור שלקיצונים יהיה מקום בחברה שלנו ועלינו להגן על חיי יהודים. המציאות העגומה היא שעלינו להגביר עוד את ההגנה על מוסדות יהודיים בגרמניה. שר הפנים הגרמני זהופר התחייב לכך.

ממשלת גרמניה ויוזמות רבות מתוך החברה האזרחית ימשיכו להילחם באופן תקיף נגד האנטישמיות ולפעול למען חברה ליברלית ופתוחה. בשנת 2020 נשים נושא זה במרכז כהונת גרמניה בנשיאות מועצת אירופה ובתפקיד יושבי ראש כוח המשימה הבינלאומי להנצחת זכר השואה.

בימים הקרובים ייסעו לגרמניה 20 תלמידות ותלמידים ישראלים צעירים שזכו במלגה מטעם ממשלת גרמניה. הם יתארחו במשך כמה ימים אצל משפחות גרמניות. למרות, ואולי גם דווקא בגלל האירועים, הם לא רצו לוותר על הביקור. זה מנחם ומחזק אותי.

הכותבת היא שגרירת גרמניה בישראל