התקיפה בבית הכנסת בהאלה: מחדל יום הכיפורים של הרשויות בגרמניה

לפחות שני הרוגים בפיגוע טרור מתוכנן היטב ביום כיפור שמטרתו היתה בית הכנסת בעיר הגרמנית האלה. ניסיון לבצע פיגוע טרור בבית הכנסת הראשי של ברלין בערב שבת בין ראש השנה ליום כיפור. גרמניה, שלהי 2019. זו כבר לא תופעה שניתן להקטין במימדיה ולהתייחס אליה כאל גל זמני חולף. זו מגיפה.

גרמניה הפכה שוב למקום מסוכן ליהודים. כל המאמצים להתכחש למציאות הזו - מצד הרשויות, מצד הנהגת הקהילה היהודית, מצד מהגרים ישראלים שמשווקים את אגדת "גרמניה האחרת" - מתנפצים אל מול מציאות יומיומית נוראה, שהיא תוצר של תעשיית ההכחשה וההתכחשות. כמעט לא עובר שבוע מבלי מקרי תקיפה אלימים נגד יהודים, בכל רחבי המדינה. רק בברלין נרשמו במחצית הראשונה של השנה מעל ל־400 מקרי תקיפה אנטישמיים, ולא כל מקרה תקיפה מדווח.

יהודים - עם כיפות לראשיהם, עם פאות, עם מגני דוד לצווארם, דוברי עברית - לא יכולים לעזוב עוד את ביתם בבטחה, ולא יכולים להתכנס במוסדות יהודיים מבלי לחשוש שבדרך לשם או חזרה יאונה להם רע. מהיום נוסף אלמנט חדש של פחד: התקיפה יכולה להתבצע בתוככי המוסד היהודי, בית כנסת או בית קהילה, למרות אמצעי ההגנה הקפדניים סביבם, שבשני האירועים הדרמטיים שהתרחשו בשבוע האחרון הוכיחו את עצמם כיעילים, יחסית.

עוד בנושא:

•גרמניה: שני הרוגים בירי לעבר בית כנסת בעיר האלה; אחד החשודים נורה ונלכד

•תיעוד מהפיגוע בגרמניה: אחד המחבלים מנסה לפרוץ לבית הכנסת ביריות - ונכשל

•הנשיא ריבלין: "גרמניה צריכה למצות את הדין עם האנטישמיות"

•כך הפכו בתי הכנסת ברחבי העולם ליעד מועדף על טרוריסטים

•יחד, לב אל לב: שנה לטבח בבית הכנסת - חזרנו לקהילה היהודית בפיטסבורג

ועדיין, התקיפה בהאלה היא מחדל יום הכיפורים של הרשויות בגרמניה. היא תוצאה של הסלחנות הבלתי־נתפסת, שפעם אחר פעם מגלות רשויות אכיפת החוק בגרמניה כלפי מבצעי תקיפות נגד יהודים, שבשנים האחרונות רובם באו מקהילות מהגרים ערביות ומוסלמיות. על אף שמאחורי התקיפה הכושלת בהאלה עומד איש ימין קיצוני, האיום הפיזי היומיומי על ביטחון היהודים בגרמניה מוקרב על מזבח מדיניות הפייסנות של גרמניה מול האנטישמיות הערבית-מוסלמית. וכשאלה יכולים לתקוף יהודים כרצונם, מרגישים גם הקיצונים האחרים, שדמם של יהודים מותר.

כוחות הביטחון בכניסה לבית הכנסת // צילום: GettyImages

יהודים בגרמניה שוב הפכו לטרף קל. מרטין נימלר, כומר פרוטסטנטי ממתנגדי הנאצים, כתב אחרי מלחמת העולם השנייה והשואה את שיר המחאה "לא השמעתי את קולי", שמילותיו:

"תחילה הם באו ולקחו את הקומוניסטים – ולא השמעתי את קולי, מפני שלא הייתי קומוניסט; ואז הם באו ולקחו את הסוציאליסטים – ולא השמעתי את קולי, מפני שלא הייתי סוציאליסט; ואז הם באו ולקחו את חברי האיגוד המקצועי – ולא השמעתי את קולי, מפני שלא הייתי חבר האיגוד המקצועי; ואז הם באו ולקחו את היהודים – ולא השמעתי את קולי, מפני שלא הייתי יהודי; ואז הם באו ולקחו אותי – וכבר לא נותר אדם, לדבר בעדי".

כוחות הביטחון פרצו לבית הכנסת // צילום: אי.פי.אי

בגרמניה של היום, היהודים הם בראש רשימת הקורבנות. ואחרי כל תקיפה דווקא נשמע קולם של "המצטערים המקצועיים". אבל, בזאת זה נגמר. אין מעשים. הרשויות נכנעות לאלימות. ואחרי היהודים, יגיע תורם של האחרים.