גמר ליגת האלופות מול ליברפול, רק ארבעה חודשים אחורה בזמן, נראה היום כמו פיסת היסטוריה עתיקה בזמן שטוטנהאם שקועה במשבר עמוק. כי מאז אותו ערב במדריד הספיקו התרנגולים לעבור את כל זה: להפסיד בבית לניוקאסל, לאבד יתרון כפול מול ארסנל באמירויות, לסיים בתיקו 2:2 מול אולימפיאקוס למרות יתרון כפול, להפסיד ללסטר, להיות מודחים מגביע הליגה על ידי קולצ'סטר מהליגה הרביעית, לחטוף שביעייה ביתית מבאיירן מינכן ולספוג הפסד ראשון אי פעם מול ברייטון, 3:0 חלק ומעליב.
ואלה לא רק התוצאות. טוטנהאם כבויה, עייפה, לא מחוברת, לא מתואמת, חסרת תשוקה וחשק. שפת הגוף שונה, האינטנסיביות אחרת, זאת לא אותה קבוצה שהיתה שם בשנים האחרונות. "החיים מדאיגים אותי, לא כדורגל", השיב מאוריסיו פוצ'טינו כשנשאל אם הוא מוטרד מעתידו, "הבעיה שלנו היא שקודם ניצחנו וכולם החמיאו לנו, ועכשיו אנחנו מפסידים".
טוטנהאם בהחלט מפסידה, אבל לא רק מעכשיו. הדיבורים על משבר הופיעו בשבועות האחרונים, אבל זה בעיקר כי ההצלחה בליגת האלופות הסתירה את המתרחש מתחת לרגליים של לוקאס מורה. נכון, המאזן של התרנגולים בפתיחת העונה לא מזהיר - 11 נקודות מ־24 אפשריות, אבל ההפסד לברייטון הזכיר שהגמגום הזה התחיל מזמן.
היה זה משחק חוץ עשירי ברציפות שבו טוטנהאם לא מנצחת, מאז 1:2 על פולהאם בינואר, שהגיע רק בזכות שער בתוספת הזמן של הארי ווינקס, והפסד מספר 17 בשנת 2019. עד כמה המצב חמור? לשום קבוצת פרמייר ליג אין יותר הפסדים השנה מאשר לטוטנהאם. "אני מקבל את הביקורות", אמר פוצ'טינו, "אבל אני לא צריך להוכיח את המחויבות שלי. אני פה חמש שנים וחצי. כבר הוכחתי את זה".
פוצ'טינו. הסימנים היו שם כבר תקופה // צילום: אי.אף.פי
הכתובת היתה על הקיר
מה שהמנג'ר הארגנטינאי מנסה לומר זה שהוא בקבוצה מספיק זמן כדי לדעת שהסימנים היו שם, שהמשבר לא הגיע משום מקום. ברור לגמרי שהפציעות של שחקני הרכש ג'ובאני לו צ'לסו וראיין ססניון לא תרמו למצב, כמו גם זאת האחרונה של הוגו לוריס. אי אפשר להתווכח עם העובדה שקירון טריפייר ששוחרר לאתלטיקו מדריד בקיץ חסר מאוד, בוודאי כשמוסא סיסוקו מתקשה למלא את החסר בעמדת המגן הימני. אבל כמו שניתח דני מרפי ב"דיילי מייל": "טוטנהאם נראית כמו קבוצה שיש בה יותר מדי שחקנים שנמצאים שם יותר מדי זמן".
שחקן העבר והיום פרשן מתכוון קודם כל לכריסטיאן אריקסן, שכידוע חלם לעבור לריאל מדריד ונשאר כנגד רצונו, אבל גם ליאן ורטונגן, לטובי אלדרווירלד ולדני רוז, שהחוזה שלהם מסתיים הקיץ והם מרגישים סוג של מיצוי. כל אלה וגם אריק לאמלה הגיעו לפני פוצ'טינו, ובשנים האחרונות לא הגיע חיזוק בגלל ההוצאות של בניית האצטדיון החדש. ריו פרדיננד טוען שגם הארי קיין עשוי לחפש יעד אחר אם לא יזכה בתארים, וכך מתקבלת תחושה שטוטנהאם הגיעה למיצוי.
לא במקרה פוצ'טינו דיבר הקיץ על מהפכה. הוא ידע לאן נושבת הרוח, רצה לרענן את המועדון כפי שעושים מנג'רים אחרים, אבל לא קיבל כלים. מה שנשאר זה טוטנהאם מבוגרת ועייפה, כזו שלא מצליחה לחבר שני ניצחונות רצופים מאז אפריל וקורסת דרך קבע במחציות השניות. "אנחנו נתאושש מזה", הבטיח המנג'ר, שלא מתרגש מהדיווחים על פיטוריו הקרובים או מרשימת המועמדים להחליפו. בעיני אוהדי טוטנהאם, ולא רק בעיניהם, זהות האיש על הקווים היא לא הבעיה. בסקר שערך ה־METRO בחרו 70 אחוזים מהמצביעים באפשרות שלפיה המנג'ר ראוי להישאר בתפקידו.
טוטנהאם במצב קשה, זה ברור לכל, אבל מה שברור יותר הוא שאם יש מישהו שיכול להוציא אותה מהבור, ובוודאי שמגיע לו לנסות לבנות שם משהו חדש - זה מאוריסיו פוצ'טינו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
