דרמה בכאילו: הקשקשת חגגה - אבל לא חלה שום התקדמות במו"מ לאחדות

יום דרמטי ומותח עבר אתמול (חמישי) על משכן הכנסת, יום השבעת הכנסת ה-22 שאיש אינו יודע בשלב הזה אם תזכה להאריך ימים יותר מקודמתה שנגדעה בדמי ימיה.

הרבה התרחשויות היו אתמול, מפגישת בנימין נתניהו עם אביגדור ליברמן, דרך דברי נתניהו שלפיהם הוא שוקל פריימריז על ראשות הליכוד וההיענות המפתיעה של גדעון סער, ועד להודעתו של יאיר לפיד כי עבור אחדות הוא מוותר על הרוטציה.

אבל כל אלה, שכל אחת מהן תפסה כותרות לא מעטות והוסיפה עניין רב לקלחת הפוליטית המבעבעת, לא הביאו להתקדמות אפילו במילימטר במענה לשאלה האחת והיחידה שאמורה להעסיק את כל באי הטקס והצופים בו בבית: לאן הולכים מכאן? האם פנינו לממשלה או לבחירות? שאלה זו נותרה ללא מענה גם אחרי הברברת והקשקשת המלודרמטית של אתמול.

כדי שתוקם ממשלה, צריך בני גנץ להחליט שהוא מאמץ את מתווה הנשיא. להערכת נתניהו, היום הזה בוא יבוא. בסוף גנץ יפנים שאין אפשרות אחרת. שנתניהו לא הולך לשום מקום, שבלוק ה-55 שהקים לא הולך גם הוא לשום מקום, ושעל הכהונה הראשונה בסבב הרוטציה אין מה להתפשר. 

אתמול הוכיח גנץ שהוא עדיין לא שם. העמדה הרשמית של כחול לבן, שעליה חזר אתמול, היא לא שגנץ ראש ממשלה ראשון וכי על נתניהו להתפרק מבלוק חבריו לימין, אלא שנתניהו כלל לא יכול להיות ראש ממשלה.

עמיר פרץ (מימין) ואביגדור ליברמן, אתמול במשכן הכנסת // צילום: אורן בן חקון

יאיר לפיד ומירי רגב, אתמול במליאת הכנסת // צילום: אורן בן חקון

בצלאל סמוטריץ' (מימין) ובני גנץ, אתמול // צילום: אורן בן חקון

לא רק שני בתור אלא בכלל, כל עוד העננה המשפטית סביבו לא התפזרה. מרגע שזו העמדה העקרונית, שאותה מוביל בעיקר יאיר לפיד - אבל שותפים לה גם בוגי יעלון וגבי אשכנזי, שלמעשה הפכו למטרפדים העיקריים של ממשלה בראשות בני גנץ בתקופה הקרובה - אי אפשר אפילו להתחיל במשא ומתן.

הערכתם שככל שיתקרב מועד הבחירות, כך התסיסה בליכוד תגבר והפעילים יבקשו להדיח את נתניהו, צפויה להתנפץ אל קרקע המציאות אם נתניהו אכן יקדים את הבחירות הפנימיות בליכוד, וייבחר ברוב גדול פעם נוספת. 

מכיוון שישיבה עם נתניהו כלל אינה עומדת על הפרק מבחינת ח"כ לפיד, לא היתה לו שום בעיה להצהיר אתמול שהוא מוותר על הרוטציה אם תהיה ממשלת אחדות. ממש "ללכת בלי ולהרגיש עם". להקריב את עצמך על מזבח האחדות, אבל לעצור אותה בשתי ידיים בכל הכוח - כדי שחס וחלילה לא תצא אל הפועל. 

הציוץ של גדעון סער שלפיו הוא מוכן לפריימריז לראשות הליכוד, הפתיע את נתניהו. מה שאמור היה להיות בלון ניסוי כדי להוריד את גנץ מהעץ, הפך בגלל הציוץ לתוכנית עבודה אמיתית, שתקרום בימים הקרובים עור וגידים. באמצעות המהלך יאותת נתניהו לגנץ שהוא לא הולך לשום מקום. שבליכוד אין מסורת של פוטשים והדחות.

שהרוב שבו הוא ייבחר בשנית יהיה גדול מספיק כדי שיבין שאת החלומות על פירוק הליכוד עליו לגנוז. גדעון סער יתקשה להחזיר את הגלגל לאחור  ולהודיע שהוא לא מתמודד, אבל מבחינתו גם הפסד בפריימריז אין פירושו תבוסה. להפך. בעוד שאר בכירי הליכוד יסתתרו תחת נתניהו ויתמכו בו, הוא יהיה היחיד שהעז להתייצב מנגד ולמצב את עצמו כמנהיג המפלגתי הבא ביום שאחרי. נראה שלסער אין מה להפסיד, כי ציפיותיו מנתניהו להתמנות לשר כבר מזמן נגוזו, במיוחד כשמספר התיקים המסתמן המגיע לליכוד במקרה של ממשלת אחדות יהיה זעום למדי. מה שיכול לשבש לו את כל התוכניות הוא תבוסה מוחצת מדי ומשפילה, אבל נראה שסער מספיק בטוח בעצמו כדי להעריך שזה לא יקרה.

הפגישה בין נתניהו לליברמן בשעות הבוקר לא הביאה איתה, כצפוי, שום חידוש. ליברמן לא יכול לכפות אחדות, והדבר היחיד שיש בידו להציע כדי לשנות את התמונה זה להצטרף לממשלת ימין־חרדים, שבה היה שותף פעמים רבות בעבר. כל עוד הוא לא שם, אין כל משמעות לציוציו ולהכרזותיו, ממש כמו הצהרותיו הריקות בנושאי ביטחון שהפכו אותו למושא לעג וקלס עד היום.

 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו