אם למישהו היו ספקות, אז המשפט הבא הוא בשבילו: עכשיו זה רשמי - המתעמלת האמנותית לינוי אשרם היא המועמדת הבכירה של ישראל למדליה במשחקים האולימפיים בטוקיו 2020.
מדובר בספורטאית הראשונה מאז אסתר רוט־שחמורוב, שאינה מענף השיט או הג'ודו, ששייכת לאליטה העולמית בענף יוקרתי. לא בכדי היא אמרה בסוף השבוע כי כעת פניה לדבר האמיתי בשנה הבאה.
שלשום, לאחר שבכיס שלה כבר ישבו חמש מדליות באליפות העולם בבאקו, אזרבייג'ן (קטפה מדליה בכל אחד מארבעת הגמרים במכשירים בודדים ועוד מדליית כסף היסטורית בתחרות הקבוצתית), הגיעה אשרם (20) אל היום החשוב ביותר בתחרות, והיחיד שמקנה את הכרטיס למשחקים האולימפיים - גמר הקרב־רב.
המתעמלת הבכירה של ישראל, למרות הופעה שנראתה לעיתים לא יציבה, זכתה במדליית הארד והוכיחה: השופטים כבר מסמנים אותה כ"באנקר" בכל תחרות, גם בכזו פחות טובה. גם ההפרשים הגדולים מהמקומות הרביעי והחמישי מוכיחים שפחות משנה לטוקיו, אשרם צריכה רק לשמור על הקיים כדי שהמדליה ההיסטורית תהפוך למציאות.
ההפתעה הנעימה הגיעה מכיוונה של ניקול זליקמן, שסיימה במקום ה־11 והבטיחה אף היא הופעה היסטורית ומוצדקת במשחקים האולימפיים. זליקמן אמנם התרגשה לכל אורך הגמר, אבל ניכר שהיא שווה טופ 10. מדהים, מי דמיין שישראל תהפוך בתוך כמה שנים למעצמת התעמלות אמנותית?
למה מעצמה? כי אתמול המשלחת בכחול־לבן לא הורידה את הרגל מהגז, סיימה במקום השישי בתחרות הקבוצתית, ואף על פי שלא זכתה במדליה - הבטיחה את מקומה בטוקיו בשנה הבאה.
לאשרם יש כעת 11 מדליות מאליפויות העולם, ושלוש מהן הושגו בשלוש השנים האחרונות בגמר הקרב־רב היוקרתי (הקטגוריה האולימפית היחידה). ב־2017 היא זכתה במדליית הארד, שנה לאחר מכן במדליית הכסף, ובסוף השבוע, כאמור, הוסיפה עוד אחת מארד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו