"רבנים וראשי קהילות פועלים נגד העלייה"

לפני ארבע שנים, בתקופת שיא הטרור האסלאמי באירופה, בישרו הכותרות על מהפכה בכל הנוגע לעלייה היהודית. אלפים עזבו את בתיהם בפריז, בניס ובטולוז, ארזו את החפצים ועברו לנתניה, לתל אביב ולירושלים. יותר מ־8,000 יהודים צרפתים עלו לישראל באותה שנה, בצל הפיגועים בהיפר כשר ובפריז בנובמבר 2015.

אולם בשנה האחרונה נרשמה צניחה במספרים, ורק כ־2,000 יהודים עלו לישראל. המצב הביטחוני באירופה בכלל, ובצרפת בפרט, נרגע, ולמרות שיש בהחלט אירועים אנטישמיים במדינה, האדמה לא בוערת תחת רגליהם. התנאים הסוציאליים ברפובליקה נוחים ביותר, כולל השכלה בחינם, קצבאות ילדים גבוהות ותשלום דמי אבטלה במידת הצורך, מה שגורם ליהודים, שמספרם עומד על מאות אלפים, לחשוב פעמיים אם לצאת אל הלא נודע. ואם כל זה לא מספיק, מתברר שיש גם מי שמעודד את הישארותם שם.

"רבנים וראשי קהילות בצרפת שמים לעלייה 'מקלות בגלגלים'. הם משכנעים הורים למנוע מילדיהם לבקר בארץ, מקיימים שיחות עם שליחים מישראל ומסבירים שהכל תיאורטי", מספר במרמור רב שנמצא על קו צרפת־ישראל כבר שנים ועוסק בעידוד עלייה. "הם יושבים עם כובעים ענקיים כמו כמרים ומטיפים לקהילות שלהם. בכל פעם שהעברתי שם הרצאה הם אמרו אחר כך למשתתפים שהכל טוב ויפה אבל צריך להישאר בצרפת. 'ציון זה כאן', אמרו".

בשבת האחרונה התכנסו במלון ניר עציון עשרות רבנים יוצאי צרפת הנמנים עם הציונות הדתית - ביוזמת הארגון העולמי של בתי הכנסת והקהילות האורתודוקסיות, איגוד רבני קהילות וארגון המזרחי העולמי - בניסיון להבין מה עומד מאחורי הנסיגה בעלייה וכיצד ניתן לטפל בבעיה. לצד הכאה על חטא והתבטאויות חריפות במיוחד שהגיעו משליחים שונים, אשר סיפרו על השתלטות של גורמים חרדיים על הקהילות - מה שמוביל להעברת אג'נדה אנטי־ציונית לעיתים - נחשפו נתונים שהעידו על גודל המשבר ועל העובדה שדווקא בקהילה הצרפתית, שהיא מסורתית מאוד, אין נציגות של אנשי הדת. "אהבת עם ישראל נעצרת בגבולות מדינת ישראל", אמרו לא מעט מהנוכחים באירוניה.

כיפה גדולה, לצד ביקיני

הקהילה היהודית בצרפת היא מהגדולות בעולם ומונה כחצי מיליון איש ואישה. מחקר שערך משרד העלייה והקליטה לפני כמה שנים העלה כי מדובר בקהילה בעלת זיקה חדה במיוחד לדת היהודית ולמסורת. כ־200 אלף יהודים צרפתים הם בעלי זיקה חזקה לישראל וליהדות, ו־300 אלף נוספים הם בעלי זיקה תרבותית יהודית. בסקר השיבו כ־58 אחוזים כי הם דתיים במידה מסוימת, ומתוכם 10 אחוזים הגדירו את עצמם דתיים מאוד ו־26 אחוזים די דתיים.

מסיבה זו, ההשפעה של רבנים ונציגי דת על הקהילה הצרפתית משמעותית ביותר, והעובדה שרבני הציונות הדתית מודים בגלוי שהתעלמות מהנושא היא קריטית. בניגוד לקהילות בעלות אופי חילוני יותר, שבהן שליח של הסוכנות היהודית מספיק כדי לעודד עלייה, אצל יהודי צרפת ההשפעה של הרבנים מהותית. אנשי הקהילה מתייעצים עם רבנים, שומעים את דבריהם בשיעורים ובבתי הכנסת ומקבלים החלטות בעזרתם. אחד הרבנים שהשתתף בשבת השד"רים (שלוחי דרבנן) סיפר כי למרבה הצער, חלק מראשי הקהילות בצרפת פועלים באופן אקטיבי למניעת עלייה לישראל, ומדובר בתופעה חדשה ומטרידה. 

דוד בן נאה. "ההתגייסות לטובת העלייה היא משימה לאומית" // צילום: מישל דוט קום

"הקהילה הצרפתית נותנת לגיטימציה למסורתיות, והישראלים לא תמיד יודעים איך לאכול את זה", מסביר ד"ר יצחק דהן, חוקר במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת בר־אילן, את האתגר המורכב מצד הדתיים. "הם אומרים 'תנו לי ללכת עם כיפה שחורה וציצית, ולאשתי עם ביקיני'. זה לא מתאים לחרדי או לחרד"לי, והחילונים לא מבינים את העירוב, אבל מבחינתם יש זכות קיום למסורתיות. אישה עם ביקיני יכולה ללכת עם בעל שחובש כיפה שחורה גדולה".

במחקר שנערך בצרפת ב־2015 התברר כי כ־40 אחוזים מיהודי צרפת מעוניינים לעלות לישראל, כש־13 אחוזים מתוכם הצהירו שהם "שוקלים ברצינות" לעשות זאת. לא מדובר בעיתוי מקרי, ויש להכניס את הנתונים לפרופורציה - באותה השנה התרחשו פיגועים קשים במיוחד במדינה, ו־68 אחוזים מהיהודים מסרו באותו הסקר כי הם לא מרגישים בטוחים בשום מקום. 93 אחוזים מסרו כי הם מאמינים שיש אנטישמיות בצרפת, 63 אחוזים מתוכם העידו שיש אנטישמיות רבה במדינה. 

"במקרים רבים, יהודים שתכננו לעלות אחרי הפנסיה הקדימו את נסיעתם לארץ", אמרו השליחים הוותיקים שהשתתפו בכנס. גם כאן תפסה הדת מקום עיקרי - 33 אחוזים מהנשאלים בסקר השיבו שהם עולים לארץ מסיבות של קיום חיי הדת, 54 אחוזים השיבו שהם עושים זאת בשל דאגה לעתיד ילדיהם.

אין שפה, אין עבודה

הנתונים לא נשארו על הנייר, והיהודים הצרפתים אכן נהרו בהמוניהם באותה השנה לישראל. אך החלום על ישראל התנפץ ברגע שירדו מהמטוס. "בישראל חושבים שהצרפתים עשירים, אבל זה לא בהכרח נכון", אמר בכנס אריאל קנדל, מנכ"ל ארגון "קעליטה", ארגון גג של עמותות עולי צרפת בישראל. הוא הציג נתונים של סקר שהוזמן על ידי מכון גיאוקטוגרפיה שנערך ב־2018, ושבו התברר שהעולים החדשים מתקשים במיוחד להתאקלם בארץ. רק חמישה אחוזים השיבו שהם מגיעים לישראל בשל הזדמנויות תעסוקה, אך 25 אחוזים השיבו כי הם חוששים שלא יוכלו להחזיק דירה ולהתקיים בכבוד. לא פחות מ־67 אחוזים ענו שהם חוששים שלא ימצאו עבודה. למעשה, באחד הסקרים שנערכו השיבו 28 אחוזים כי הם מסתדרים בקושי עם ההכנסות שיש לתא המשפחתי שלהם.

קשיים אלו אינם נשארים רק בגדר חששות בלבד. בעבר נאלצו רופאי השיניים שעלו מצרפת להיאבק ולהגיע אף למסדרונות הכנסת על מנת שהתעודות שלהם יוכרו בארץ. האחיות עדיין מנהלות מאבק על הכרה בהכשרתן המקצועית, כדי שיוכלו לעבוד בתחום שבו התמחו. כרגע הן נאלצות לעבור מבחן רישוי, מה שדורש מהן לחזור מחדש על חומר הלימודים התיאורטי, לעיתים שנים אחרי שעברו את המבחנים בהצלחה בצרפת, זאת בניגוד לעולים ולעולות ממדינות אחרות שזכאים לפטור מכך. 100 אחיות, חלקן כבר בישראל, מעוניינות לעבוד כאן אך כרגע תקועות בין הכיסאות. ועל כל עולה כזו, יש עוד ששומעות על הקשיים ומוותרות על מעבר לישראל.

"יש לא מעט סיבות לירידה במספרים של העולים מצרפת", מסביר ד"ר דהן. "כמובן, הרגיעה הביטחונית משפיעה, ובנוסף השאלה הכלכלית. בצרפת מקבלים התושבים תנאים סוציאליים נוחים מאוד, כולל קצבת ילדים גדולה, חינוך בחינם ותשלום אבטלה גבוה אם יש בכך צורך. התנאים האלו מקשים בקבלת ההחלטה לעלות. זה לא פשוט להתחיל מחדש, בטח בגיל 40 ועם ילדים. לרופא או למהנדס קל יותר, אבל לא כולם בעלי מקצועות כאלו.

"יש גם תובנה חדשה ובעייתית. הדור החדש של יהודי צרפת איבד את התום ואת ההערצה העיוורת למדינת ישראל. פעם ישראל היתה כמו גן עדן לעולים, אבל הדור החדש הרבה יותר ביקורתי. הצעירים לא חושבים שישראל היא הארץ המובטחת אלא מדינה ככל העמים. לתופעה הזו מסייעת גם העובדה שבעשור האחרון יותר ויותר קהילות נכבשות על ידי החרדים וחב"ד, ואלו לא עושים טוב לגידול בעלייה". 

לא מדובר רק בדיון תיאורטי, וכבר לאחר הכנס החלו הגורמים לפעול כדי להטמיע את ערכי הציונות הדתית בקהילות היהודיות. אחד המיזמים הוא גרעין תורני על אדמת צרפת, שיפעיל שליחים, רבנים וצעירים בקרב הקהילה היהודית. "אנחנו צריכים להוציא לצרפת גרעין שיישא את הדגל הציוני־דתי", אומר דוד בן נאה, יו"ר הארגון העולמי של בתי הכנסת והקהילות האורתודוקסיות, "בדיוק כמו שפועלים גרעינים משימתיים בארץ, כך גם צריך להתרחש בחו"ל". 

מיזמים נוספים שהוצעו כוללים ביצוע של 30 שליחויות קצרות בכל שנה בקהילות, הכשרת הקרקע לשליחויות ארוכות של רבנים מטעם המזרחי העולמי ואיגוד בתי הכנסת והקמת אתר אינטרנט ועלון שבת להפצה בצרפת ובארץ.

"ההתגייסות לטובת העלייה לישראל היא משימה לאומית ראשונה במעלה, וזה כישלון של הציונות הדתית שאין לה היום נציגים בקהילות בצרפת", מדגיש בן נאה. "אנחנו מדברים המון על החשיבות של העלייה לציון אבל ברגע שהחבר'ה הטובים מבני עקיבא עולים לארץ, נגמרת הציונות ולא נותר מי שיישא את הדגל הלאה". 

יו"ר ארגון המזרחי העולמי, הרב דורון פרץ, מחזק את דבריו: "הציונות הדתית יודעת לעשות דברים מעולה, אם היא רק רוצה בכך. בעשרות השנים האחרונות הציונות הדתית קיבלה החלטה לוותר על יהדות התפוצות. זה בסדר גמור כי היו משימות אחרות לבצע אבל כעת הגיע הזמן לשנות את המשוואה. הסיבה שהחרדים וחב"ד הצליחו בחו"ל זה כי הם שמו לעצמם מטרה - מה שאנחנו לא עשינו".

האתגר: הנהגה רוחנית

אורח הכבוד בכנס בניר עציון היה הרב שמואל אליהו, נשיא איגוד רבני קהילות ורב העיר צפת. בשיחה שהעביר בתחילת השבת הודה בגילוי לב שבמשך שנים התעלם לחלוטין מהתופעה. "עד לפני שנתיים־שלוש לא חשבתי שהנושא של יהודי התפוצות רלוונטי אלי", אמר, "אנחנו כאן, בארץ הקודש, והם שם. האמנתי שיש לנו מספיק אתגרים. ואז ביקרתי בקהילה בחו"ל והבנתי עד כמה זה חשוב להביא את הערכים שלנו. זה קריטי לפעול בתוך הקהילות, לחזק אותן מבפנים. הם כמהים לזה.

"הופתעתי לשמוע שיש כוחות בקהילה הצרפתית שפועלים נגד עלייה. אנשים מספרים שבישראל גוזרים פאות ומוציאים אנשים מהדת בקיבוצים. זה מדהים. העלייה מצרפת ירדה בשנה האחרונה, ומרגישים היטב את הפעילות של האנשים שמוציאים את דיבת הארץ רעה. זו משימה שאני וחבריי צריכים לקחת כדגל. חשוב שהיהודים בכל מקום יידעו שלמרות המרחק הם עדיין האחים שלנו".

ובינתיים בישראל פועלים רבני בתי הכנסת והקהילות על מנת לחזק את העולים החדשים. הרב יונתן סרור, שמנהיג את קהילת תולדות יצחק בתוך בית הכנסת היכל מאיר שבכיכר רבין, אומר: "צריך לבנות הנהגה רוחנית שתסייע לאנשים להתאקלם בישראל, שאנשים ימצאו מה שהיה להם בצרפת פחות או יותר מבחינת חיי קהילה. אנחנו צריכים לתת להם 'שירות לקוחות', מענה גשמי ורוחני לעולים. יש צורך בהכשרת הדור הבא, ברבנים צעירים שיקרבו בין הקהילות, שיעזרו לעולים להפוך לישראלים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו