ביום ג' נלך כולנו לבחור את מועמדינו לכנסת ולהחליט מי, אם בכלל, ינהיג אותנו בשנים הבאות. עם או בלי מצלמות בקלפי, זו תהיה חגיגה לדמוקרטיה, ואני מאחל לכולנו שיהיו לנו כנסת נהדרת וראש ממשלה אדיר, ושיעזבו אותנו בשקט לכמה שנים טובות.
חשוב כמובן שכולנו נלך להצביע ולהשפיע, גם אם עדיין קשה להשתחרר מתחושת הדז'ה וו החזקה, ושאנחנו ב״מועד ב׳״, שבעולם בתי הספר מוענק למי שנכשל במועד א׳. זאת למרות שלמיטב ידיעתי, אנחנו האזרחים לא נכשלנו בכלום - הקשבנו לתשדירים, קראנו מצעים, השקענו מחשבה, התווכחנו בסלון תוך כדי אכילת שטוחים, רבנו, ניסינו לשכנע, ולבסוף שלשלנו פתק.
לכל הכתבות, הטורים והמדורים של שישבת
מי שנכשלו הם הפוליטיקאים, שלא הצליחו להסכים על תוצאות המבחן, כאילו היו מורים בסכסוך על חום התה בחדר המורים, ואנחנו, התלמידים, נענשים בגללם וצריכים להתייצב למבחן חוזר.
עבור כל מי שהעדיף לבלות את הקיץ לא בארץ או לא בהכרה, ארזנו כמה מהביטויים הפופולריים של התקופה, כולל פרשנות בגוף הטקסט.
• • •
הבייס. לצערנו, הכוונה אינה לקולו העמוק של אריק סיני, לתדר נמוך, לגיטרה בס, לתוף רגל (בייס דראם) או ללהקת אייס אוף בייס. מדובר ב"בסיס" האנשים שבכל מצב יצביעו למפלגה מסוימת, גם אם המנהיג שלה יודיע שהוא מתנצר, מעביר את בירת ישראל לתימן ומחליף את דגל המדינה לשיפוד בפיתה. כשפוליטיקאי מעביר מסרים שמיועדים לקהל בוחריו הקבוע, תוך התעלמות משאר האזרחים, הוא ״פונה לבייס״, גם אם אין לנימוקים שלו שום בייס. לעומת זאת, כשהוא מנסה לחזר אחרי מצביעים חדשים, הוא עלול ״לעצבן את הבייס״, מה שיוביל את הבייס לטנף עליו ברשת החברתית המכונה פייס.
• • •
קמפיין געוואלד. הצד השני של "שתיית המנדטים" הוא הרגע שבו המפלגה הקטנה והמתייבשת מתחננת למצביעיה שלא ינטשו את הספינה (שבינתיים הפכה לחסקה) ויטביעו אותה מתחת לאחוז החסימה. הכינוי לקוח מהקריאה ביידיש, שבוודאי עבדה טוב מול פוגרומים בפולין במאה ה־19, אבל לא בטוח שמתאימה תמיד במציאות הנוכחית. כרגע, למשל, מי שצפויים לפצוח ב"קמפיין געוואלד" הם דווקא עמיר פרץ ואורלי לוי־אבקסיס, שמגיעים מרקע קצת שונה, ובמקרה שלהם עדיף אולי לעדכן את הביטוי ל"קמפיין מלח מים, מלח מים" או "קמפיין תצביעו לנו בחיאת רבאק".
• • •
יורים בתוך הנגמ"ש. ביטוי לוחמני ישראלי, שלא היה יכול להיוולד בדנמרק או בשווייץ (שם מקסימום היו קוראים לזה "אוכלים סלמון בתוך מפלסת השלג"), אלא רק אצלנו. המשתמש בביטוי יוצא מנקודת הנחה שכולנו היינו בסיירת, מסתובבים עם אם־16 על החגורה ונוסעים לעבודה בזחל משוריין, למרות שבפועל אנחנו מחזיקים סנדוויץ' חביתה באוטובוס דן.
בשפה הפוליטית הכוונה היא לאיש שמאל או ימין המגדף מישהו מהמחנה (עוד ביטוי שעושה פלאשבקים לטירונות) הפוליטי שלו. בעתיד אני מציע להתחשב גם בג'ובניקים שבינינו ולנסות תחליפים כמו "לשפוך את המים של הספונג'ה בתוך המשרד".
• • •
שתיית קולות. למרות שהבחירות נערכות הפעם בקיץ, לא מדובר בפוליטיקאים שהתייבשו כתוצאה מצילומי סרטונים בים או מהאזנה לנאומים מייבשים של בוגי יעלון. מדובר בניסיון של מפלגה גדולה לקחת, רגע לפני ההליכה לקלפי, קולות ממפלגה קטנה, שנמצאת איתה באותו צד של המפה הפוליטית.
במקרה של הליכוד, שמנסה "לשתות" בעיקר את מפלגת "ימינה" של הציונות הדתית, אני ממליץ לבדוק שהמשקה אינו יין קידוש, שצריכה מוגזמת שלו עלולה לדפוק את הראש. במחנה השני, סביר שהשתייה תכלול בעיקר אספרסו, אם כי במקרה של מפלגת העבודה עשויים להיתקל שם גם בקומפוט מחדר אוכל בקיבוץ.
• • •
לכו להצביע. לא ברור אם מדובר בבקשה, בהוראה או בתחנונים. מה שבטוח - הכוונה היא שמי שילכו להצביע יהיו אנשים מסוימים מאוד, שממש במקרה משתייכים למחנה הפוליטי של המבקש. כך שהכוונה היא בעצם "לכו להצביע עבורי". לגבי שאר המצביעים, הכוונה האמיתית היא כמובן הפוכה. ביום הבחירות, מפלגות הימין עשויות להניף שלטים בערבית עם הכיתוב ״אל תלכו להצביע״, בזמן שליברמן יפזר שלטים דומים ביידיש, בריכוזים חרדיים.
• • •
ספין. פוליטיקאים משתמשים בביטוי כשהם רוצים להגיד שמישהו ממפלגה יריבה מנסה להטעות ולבלבל את הציבור. ״הוא ספינולוג״, ייאמר על מי שיודע להציג את הדברים כך שייקלטו בציבור הפוך מהאמת, ובצורה הנוחה לו.
באקדמיה ניסו לקבוע את המונח העברי "סחריר", שלא באמת תפס - אולי כי בניגוד למקור האמריקני, הוא מזכיר את כיכר תחריר בקהיר. רון שובל הקדיש כבר לפני שיר לספינולוגית אנונימית שעשתה לו סחריר בלב, ושר לה ״איך את מסובבת אותי״.
• • •
פייק. פעם היה דבר שנקרא פייק אורגזמה, שהוצמד למי שנאנחות ב״כאילו״ ומזייפות כדי שבן הזוג ירגיש טוב עם עצמו. דונלד טראמפ שדרג את הביטוי וקרא לבדיות של עיתונאים ורשתות טלוויזיה פייק ניוז (וייתכן שבאירועים פרטיים גם הפנה לנשים מסוימות את המונח "פייק בוּבז").
הפייק תפס גם אצלנו, כי הוא מגניב ויש בו ניחוח בינלאומי, למרות שבאותה מידה היה אפשר להשתמש בביטויים שהולמים יותר את הביצה המקומית - כמו ״קשקוש בלבוש״, ״חרטה ברטה״ או ״ישראבלוף״.
• • •
קמפיין השחרה. במסגרת הפיכת הצבע השחור למשהו שלילי, ואחרי ביטויים כמו "עשה לי שחור בעיניים", "היה לי יום שחור" והמושגים השליליים "חתול שחור", "דגל שחור", "חור שחור" וכו', הביטוי שנבחר למסע פרסום שכולו השמצות אישיות על מועמד הוא "קמפיין השחרה". נשאלת השאלה מה עדיף לעבור: קמפיין השחרה, או קמפיין הלבנת פניך ברבים? בינתיים אנחנו ירוקים מקנאה, אדומים מבושה וחיוורים כסיד.
• • •
השותפים הטבעיים. לא מדובר באנשים שחולקים בעלות על חנות טבע או חיבה לאדממה אורגני. זהו שם קוד למי ששייכים לאותו צד במפה הפוליטית, ולכן אמורות לשרור ביניהם אידיליה ואהבה מתוקות וטהורות יותר ממיצים טבעיים. בפועל, "השותפים הטבעיים" שותפים בעיקר לריבים ולקטטות זה עם זה, ואוהבים אחד את השני בערך כמו שטבעוני אוהב המבורגר.
• • •
הזקנה במסדרון. מושג שהומצא על ידי אהוד ברק בבחירות 1999 לתיאור הצפיפות בבתי החולים, והפך למבטא את כל החוליים והכשלים של מערכת הבריאות. הזקנה הספציפית ההיא כבר נפטרה מזמן, מסדרונות בתי החולים מלאים בזקנות חדשות, ורק ברק עצמו, שכבר הגיע לגיל שבו לרוב מבלים הרבה בבתי חולים, חזר לזירה הפוליטית נמרץ מתמיד. אולי כי במקום להסתמך על מערכת הבריאות הוא עבר לקנאביס רפואי.
• • •
הרב רפי. אחרי "שלום רפי" ו"תודה תודה רפי", יש עכשיו גם את "הרב רפי", שר החינוך שלנו לשלושה חודשים, שכבר הספיק לגרום לאנשים מסוימים להתגעגע לנפתלי בנט, שגרם לנו להתגעגע לשאול יהלום, שגרם לנו להתגעגע לזבולון המר.
• • •
דף מסרים. ראשי המפלגות סומכים כל כך על חבריהם למפלגה, עד שהם לא נותנים להם להתקרב למיקרופון בלי דף שעליו הם רשמו כמה משפטי מפתח פשוטים ונוחים לדקלום. הביטוי הנפוץ הוא "משתמש בדף", למרות שהמסרים צריכים להיות כל כך פשוטים וקצרים, שהם יכולים להיכנס גם ב"פתק מסרים", ובפועל סביר להניח שהיום כבר מדובר ב"ווטסאפ מסרים".
יום בחירות קל, הצביעו והשפיעו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו