ברוס ספרינגסטין ראוי ליותר
הסרט "לחלום בגדול" הוא מיוזיקל נאיבי, נוסטלגי וסופר קיטשי, שבשלב מסוים התחיל לעלות למבקר הבית על העצבים
הפוסטר של "לחלום בגדול", סרטה החדש של הבמאית גורינדר צ'דהא ("שחקי אותה כמו בקהאם"), הבטיח שצפייה בו תעשה לי "טוב על הלב יותר מכל סרט אחר השנה". אבל מה אני אגיד לכם, עלי הוא לא עבד. הוא לא ריגש אותי, הוא לא מילא אותי בהשראה, הוא לא גרם לי להזיל דמעה בחושך. קשה לומר שיצאתי ממנו בתחושה שאני הולך על עננים, ואם להיות לגמרי אמיתי איתכם - בשלב מסוים הוא אפילו התחיל לעלות לי על העצבים. בקטע קיצוני. האם אין לי לב?
•הוחלט: לא תהיה התערבות ב"הנערים"
•רייטינג סופ"ש: החרם של נתניהו עבד?
•ביקורת חריפה נגד נתניהו: "חזור לשפיות"
"לחלום בגדול" הוא מיוזיקל נאיבי, נוסטלגי וסופר־קיטשי, שעושה שימוש נרחב בקטלוג השירים האדיר של ברוס ספרינגסטין כדי לגולל את סיפורו של ג'אבד - נער פקיסטני בן 16 שמתגורר בעיר האנגלית האפורה ומוכת האבטלה לוטון. השנה היא 1987, המחאה נגד המדיניות הדורסנית של מרגרט תאצ'ר נמצאת בשיאה, וכך גם הפופולריות של מפלגת החזית הלאומית הגזענית. ג'אבד (ויוייק קאלרה), שסובל מהצקות תדירות בשכונה, שואף להיות סופר וחולם על היום שבו יוכל לעבור לגור בלונדון, אבל להוריו השמרנים ודלי האמצעים יש תוכניות אחרות וקצת פחות מסעירות עבורו.
אלא שאז ג'אבד נחשף למוזיקה של ברוס ספרינגסטין, ובום! הגישה שלו לחיים משתנה לחלוטין. כי הנה, סוף־סוף מישהו שמיטיב לנסח את התסכולים, את המצוקות ואת החלומות שלו. והמוזיקה כל כך מלודית, סוחפת ומרגשת!
מפספס בענק // מתוך "לחלום בגדול", Nick Wall
מפה לשם, ג'אבד קונה מעיל ג'ינס וגוזר לו את השרוולים, ממלא את קירות חדרו בפוסטרים של "הבוס", וכותב חיבור אישי לעיתון בית הספר שעוסק באובססיה שלו לכוכב הרוק האמריקני. איך נראה לכם שאבא שלו יגיב כשיגלה על מה הוא מבזבז את הזמן שלו?
למרות הפוטנציאל הלא מבוטל שהוא מכיל, "לחלום בגדול" מפספס בענק. הסרט אולי נמשך כמעט שעתיים ומכיל לא מעט דמויות ועלילות משנה, אך כל כולו קיטש וקלישאות שלא חודרות לעומק. מהלכי העלילה צפויים ונטולי תחכום לחלוטין, הדיאלוגים ישירים ונטולי ניואנסים, והדרמה המשפחתית מתקשה לחדש או לעורר רגש (פשוט קחו את הסצנות המשותפות של פרדי מרקיורי ואבא שלו ב"רפסודיה בוהמית", ותכפילו ב־20).
בתוך כך, הסרט מפגין חוסר מעוף מצמרר בכל מה שקשור לשימוש בשיריו הבאמת אדירים והבאמת מרגשים של ספרינגסטין. הפסקול אמנם גדוש בהם, אבל ממש כיף לשמוע אותם בווליום של אולם הקולנוע. הפרשנות, מאידך, שניתנת להם, נותרת שטחית (ומסתכמת לרוב בדקלום שורות מתוכם), והטיפול הוויזואלי המשעמם וחסר הדמיון שצ'דהא מעניקה להם - הופך את הסרט למועמד מוביל לתואר המיוזיקל הכי לא מלהיב שנעשה אי פעם. ברצינות, חלק מהסיקוונסים המוזיקליים - כמו זה שמתרחש בשוק למשל, הוא נעים על גבול המביך, ולא ברור מאיזה כיוון. התעללות כזאת ב"Thunder Road" לא נראתה מעולם.
ציון: 4
"לחלום בגדול", בריטניה 2019
•המייקל של לואיס שוב שובר את הרשת
•מה עשה עומר אדם אצל הרב ברלנד?
•אייל גולן התארס: הפוסטים הכי מצחיקים
•רוצים להשאר מעודכנים? בואו לאינסטגרם
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו