בלי עודף ערכים

הסכם העודפים שליברמן חתם עם גנץ הוכיח לאיזה צד של המפה הפוליטית הוא שייך, אבל לתומכיו הצייתנים זה לא ישנה • המקרה הבלתי מוכר שמוכיח: כשהפוליטיקה מחייבת, יו"ר ישראל ביתנו מוכן להפוך עולמות למען החרדים • וההשמצות האישיות תופסות את איילת שקד לא מוכנה

בימים אלה נמצאות בשלבי תכנון 3,600 יחידות דיור. ליברמן עם משה ליאון, מאיר פרוש ומשה גפני // צילום: יוסי רוזנבוים/עיריית אלעד // בימים אלה נמצאות בשלבי תכנון 3,600 יחידות דיור. ליברמן עם משה ליאון, מאיר פרוש ומשה גפני  ,
בימים אלה נמצאות בשלבי תכנון 3,600 יחידות דיור. ליברמן עם משה ליאון, מאיר פרוש ומשה גפני // צילום: יוסי רוזנבוים/עיריית אלעד // בימים אלה נמצאות בשלבי תכנון 3,600 יחידות דיור. ליברמן עם משה ליאון, מאיר פרוש ומשה גפני

דקות ספורות אחרי שעבר חוק פיזור הכנסת, אי אז בשלהי אביב 2019, אץ רץ בנימין נתניהו לעיתונאים שהמתינו בקומת הממשלה במשכן הכנסת והודיע כי בעקבות סירובו של אביגדור ליברמן להיכנס לממשלת הימין, מעתה לשמאל ייחשב. אולם, למרות ההיגיון בדבריו, איש במערכת הפוליטית לא התייחס לכך ברצינות. מבחינה תדמיתית, ליברמן נחשב לחבר של כבוד באגף הקיצוני של הימין, לצידם של בצלאל סמוטריץ', רחבעם זאבי ואריה אלדד. 

מאז ועד היום מנסים בליכוד בכל הכוח לפצח את התדמית הזאת, לנתח את מצביעי ליברמן ולשכנע אותם לנטוש את הרגלי ההצבעה של יותר משני עשורים ולעבור למפלגות אחרות, ללא הצלחה. כישלון מוחלט יהיה אפילו הגדרה קולעת יותר. מצביעיו של ליברמן, רובם יוצאי ברית המועצות לשעבר, התרגלו לציית למנהיגם כמעט בכל מצב. גם כשסובב אותם על אצבעו הקטנה, לא נטשו ולא עזבו אותו. 

מה שהמציאות עצמה לא עשתה, גם הליכוד לא יוכל לעשות. מצביעי ליברמן אינם טיפשים. הם יודעים היטב שהבטחותיו על הקרח. שקמפיין הבחירות שלו, המתחלף מדי פעם, כולל הבטחות חלולות וסיסמאות בומבסטיות מבית היוצר של ארתור פינקלשטיין עליו השלום, ואין מאחוריהן דבר. ליברמן לא חיסל את הנייה ולא פתר את נושא הגיור הטעון לעולים, לא קידם עונש מוות למחבלים, לא העביר חוק שיבטיח נאמנות כתנאי לאזרחות ערביי ישראל. וגם לא פתר את מצוקות הפנסיה והמעונות של ציבור העולים. 

מה שבליכוד לא הבינו, זה שלמרות כל אלה, מצביעיו נאמנים וצייתנים. הולכים אחריו בכל מחיר ובכל מצב. ציבור עולי רוסיה למוד ניסיון מספיק מארץ מוצאו כדי לדעת שמנהיג יכול להיות מניפולטור ושרלטן, ועדיין להיחשב למנהיג חזק ומעורר יראה. הוא יכול לשחק איתם ולבגוד בערכיהם, אולם הם לא ינטשו אותו. הולכים שבי אחר הבטחותיו, וגם לאחר שנכזבו, שוב ישובו אליו. הם לא רוצים ממשלת שמאל אבל ברגע שליברמן אומר שהוא ימין, הם איתו. עובדה. בסקרים ליברמן לא איבד מנדטים לקהל הבייס אפילו אחרי שכבר ראו במו עיניהם כיצד מנע הקמת ממשלת ימין. הם נשארו איתו גם כשהודיע שלא בהכרח ימליץ על נתניהו לראשות הממשלה, וגם גנץ הוא אופציה. והם לא נטשו גם אחרי שחתם על הסכם עודפים עם כחול לבן, שזו הצהרת הכוונות המשמעותית ביותר בתקופה שלפני הבחירות.

הסכם לא להסכים

הסכם עודפים מסמל בראש ובראשונה קרבה בין שתי מפלגות. כי בכל זאת, לקחת קולות שהצביעו למפלגה אחת ולהגדיל באמצעותם מפלגה אחרת הוא לא עניין פשוט. לדוגמה, מצביע ש"ס יודע ששאריות המנדטים, אם יהיו, הולכות למפלגה האחות יהדות התורה. והעודפים מימינה יכולים לעבור לליכוד. גם כך הם יושבים באותה קואליציה. אולם איזה אינטרס יש למצביעי ישראל ביתנו להגדיל את כחול לבן במקרה של מנדטים עודפים? הם הרי נמצאים במחנה הנגדי. ליברמן משייך את עצמו כל השנים לימין, ואילו כחול לבן הם המפלגה המובילה את גוש השמאל. אחרי החתימה טען יו"ר ישראל ביתנו כי מדובר בהסכם טכני בלבד. זה נכון, ובלבד ששתי המפלגות משתייכות לאותו מחנה ומתכוונות לשבת ממילא יחד באותה קואליציה. בהבל פיו חשף ליברמן את תוכניותיו להרכב הממשלה הבאה. זה לא יפריע לו להמשיך להגדיר את עצמו ימין ואת מצביעיו ללכת אחריו לכל כיוון אשר יבחר. 

העיר החרדית אלעד ממוקמת על התפר שבין כביש 6 בואכה הקו הירוק, סמוך למחלף קסם שממנו יוצא כביש מס' 5 חוצה שומרון, ומדרום כביש המחצבות 444, הכביש שמשני צדדיו ראש העין, שוהם ומושב חדיד. העיר הציעה מיום הקמתה אלטרנטיבת דיור זולה לציבור החרדי המתגורר בה, בשילוב של ריחוק מסוים מהצפיפות החונקת של המרכזים הגדולים בבני ברק ובירושלים, אולם עם בנייה חדשה ומודרנית. מטבע הדברים, העיר זרועה בעשרות ומאות ישיבות, בתי כנסת ומקוואות, לשמש את התושבים. על פי הערכה, 40 אחוזים מהשטח הבנוי בעיר הם מבני דת שונים המשרתים את האוכלוסייה המקומית. בשל אוכלוסייתה, אלעד היא אחת הערים עם שיעורי ההשתמטות מצה"ל הגבוהים ביותר. 

מהר מאוד עלה הביקוש על ההיצע, ותושביה החרדים של אלעד דרשו מהמדינה אישור להתרחב ולהגדיל את השטח המוניציפלי לצורך בניית בתי מגורים ומבני דת נוספים. בשל המיקום החונק, המקום היחיד שאליו היה אפשר להתרחב הוא שטח אש צבאי הגובל בשטח המועצה, אולם הפקעתו מצה"ל והעברתו לתושביה החרדים של אלעד לא עמדה על הפרק בשל התנגדותו הנחרצת של הצבא. 

מאז שנות השמונים סירבו בתוקף ראשי צה"ל לוותר על השטח. מדובר בשטחי אימונים באש חיה, טענו, והפקעתו מידי הצבא עשויה להוביל לפגיעה בכשירות מבצעית. בשל אילוצים פוליטיים כאלה ואחרים היו כמה שרי ביטחון שהבטיחו לטפל בעניין אבל עמדת הצבא היתה ברורה והמהלך נגנז.

עד לשנתיים שבהן שימש ליברמן שר הביטחון. החיבור בינו לסיעות החרדיות היה חשוב יותר בזמנו מהצרכים המבצעיים של צה"ל. באחת הפגישות בעניין, שהתקיימה בינו לבין ח"כ יעקב אשר מיהדות התורה, אמר לו הח"כ החרדי: אתה תהיה הבולדוזר של הציבור החרדי. אנחנו נחשיב אותך כמו שמחשיבים את אריק שרון. הוא הקים חצי עיר, וכעת אתה יכול להיות זה שיקים את החצי השני, אם רק תכפה על הצבא לוותר על השטח. 

זה כבר הספיק. תוך כדי שהוא כופה על הדרג הצבאי הכפוף לו, ובניגוד לחוות הדעת המבצעית של המפקדים הרלוונטיים, הפקיע ליברמן את השטח לטובת העיר החרדית. בימים אלה נמצאות בשלבי תכנון 3,600 יחידות דיור, ועשרות ישיבות חרדיות ובתי כנסת על השטח שהופקע. 

בטקס רב רושם שנערך באלעד באוגוסט 2017, בהשתתפות ראשי הסיעות החרדיות ורבנים, הוענק לליברמן על ידי ראש העיר ישראל פרוש אות יקיר העיר. כחלק מהטקס התארח ליברמן בישיבה הליטאית "תורה בתפארתה" שהקים הרב שטינמן, ובה נשא ליברמן נאום שהרטיט את לבבותיהם של 700 בחורי הישיבה, שביקורו של שר הביטחון הוא הדבר הקרוב ביותר לצה"ל שיראו בחייהם.

תגובת ישראל ביתנו:

"זה רק מוכיח שישראל ביתנו אומרת שהיא לא נגד החרדים ולא נגד הדתיים אלא מקדשת את העיקרון חיה ותן לחיות. הציבור החרדי זכאי לכל אותם תנאים שמגיעים לכל אזרחי ישראל אך לא מעבר לכך. הם חייבים לתרום את תרומתם לחברה - או בדרך של שירות צבאי או שירות לאומי וחברתי. כמו שאר הציבור, הם חייבים ללמוד לימודי ליבה ולא להפוך מראש למסכנים ונזקקים.

"הצבא תמך בהעברת שטח האש הנ״ל, וללא הסכמת הצבא מעולם לא היה אפשר להעבירו לרשות עיריית אלעד. הטענה שהצבא התנגד זה שקר וכזב כמו שאופייני מ־א' עד ת' לכתב מתי טוכפלד בכל הכתבות שלו בהקשר של ח״כ אביגדור ליברמן. אנחנו בעד מדינה יהודית ונגד מדינת הלכה". 

למרות הטענה, בידי "ישראל השבוע" מסמך שנשלח לעיריית אלעד, ובו נאמר מפורשות כי הצבא מתנגד למסירת שטח האש לידי העירייה. במסמך, שעליו חתום ראש מטה שר הביטחון חיים בלומנבלט, נאמר כי "פנייתך לשר הביטחון נבדקה על ידי גורמי המקצוע במשרד הביטחון ובצה"ל, מתשובתם עולה כי לא ניתן להיעתר לבקשתכם - להרחבת העיר אלעד מזרחה. בשונה ממה שכתבת במכתבך מדובר בשטח אימונים 'צפוף' ביותר, ונעשה בו שימוש על בסיס יומיומי". בסיום המכתב נאמר כי "השטחים ממזרח לעיר אלעד קריטיים למערכת הביטחון ועל כן לצערי, לא ניתן להיעתר לבקשתך זו". 

אין חיוכים בקוקפיט

גיחוך קל ומריר עלה על שפתיהם של בכירי כחול לבן לשמע חברי הכנסת מהספסלים האחוריים פושטים על תחנות הרדיו השבוע ונשבעים למראייניהם שאין כל משבר בצמרת כחול לבן. עולם כמנהגו נוהג. הארבעה מדברים ביניהם שעות מדי יום ועובדים בשיתוף פעולה מדהים. 

ההכחשות הנקודתיות (כמו על כך שאין דו"ח של משרד החקירות הקובע כי ח"כ ביש עתיד שימש חפרפרת, כפי שפרסם אחד העיתונים השבוע), רק תורמות להבנת הדרמה המתחוללת מתחת לפני השטח, ואת גודל הכאוס שאליו נקלעה המפלגה שעד היום נהנית ממעמד של מפלגה המיועדת לשלטון על פי הסקרים. 

לא בטוח שחיבוקים משותפים יוכלו הפעם לטשטש את גודל התיעוב שחשים גנץ ולפיד // צילום: אורן בן חקון 

שרים בקבינט מתחו השבוע ביקורת על גנץ, שבתקופתו כרמטכ"ל בימי צוק איתן נהג בהססנות וחוסר יכולת הכרעה. וכאילו כדי להצדיק את הביקורת, פעל גנץ בפרשת החוקרים הפרטיים באותו האופן בדיוק. ימים ארוכים של חוסר תגובה, הססנות מופגנת והעצמת הבוקה והמבולקה בתוך המפלגה. 

בכחול לבן נדהמו לגלות על דבר משרד החקירות שנשכר ללא ידיעתם ומתוך מידור מוחלט, זעמו כשנודע כי משרד החקירות אמור לחשוף חפרפרות משורות יש עתיד, והובכו כשהתברר כי החקירה הגיעה כתוצאה מתלונה של ח"כ עומר ינקלביץ', מקורבתו של גנץ, בטענה כי מישהו עוקב אחריה ואוסף עליה חומרים על מנת שישמשו נגדה ואולי גם נגד גנץ עצמו. 

התלונה של ינקלביץ' לגנץ היתה מפורטת. לדבריה, היה מדובר בחוקרים מקצועיים מהסוג שמקבל כסף על שכירת שירותיהם. עוד אמרה כי החקירה ואיסוף החומרים נועדו לצרכים של יריבים פוליטיים. מבית או מחוץ. גנץ לקח את המידע ותרגם אותו לחקירה משלו נגד בכירים ביש עתיד, מפלגתו של לפיד. בלי ליידע, כאמור, את לפיד.

ח"כ עומר ינקלביץ' // צילום: אורן בן חקון

בהינתן שמדובר בשניים המעוניינים להנהיג את המדינה בהסכם רוטציה, עשויים הגילויים האחרונים להטריד כמה מבוחריהם הפוטנציאליים. לא בטוח שכמה חיבוקים משותפים וצילומים מחויכים מאוזן עד אוזן יחד יוכלו הפעם לטשטש את גודל התיעוב והסלידה שחשים השניים זה לזה. ואם יצליחו, תהיה זו הצלחה זמנית, עד הגילוי הבא. 

השקד לא פורח

הפרסום ב"הארץ", שלפיו כחלק מניסיונותיה להשתלב בליכוד הציעה איילת שקד לנתניהו חסינות מפני כתב אישום, תפס את שקד לא מוכנה. יו"ר רשימת ימינה לא מורגלת במתקפות אישיות כפי שהיא חווה בתקופה זו. כשרת המשפטים ספגה מהלומות משמאל, אולם באופן ששירת אותה פוליטית ותרם לה בטיפוח תדמיתה כגיבורת הרפורמות של מערכת המשפט. לימים הפכה שקד את אותן מתקפות שמאלניות לקמפיין הבחירות של הימין החדש, עם הבושם "פאשיזם" ועם הסיסמה "רק שקד תנצח על בית המשפט". 

הפרסום הפעם לא משרת אותה ופוגע בה בעיצומו של קמפיין הבחירות, וחושף לעין כל אירוע מהחודשים האחרונים שהוסתר, הכולל את מאמציה הקדחתניים להשתלב בשורות הליכוד כמשוריינת של נתניהו ברשימה לכנסת. גם אם הסיפור על הצעת החסינות אינו נכון כלל, וגם אם נכון חלקית - כלומר שהיו מי מטעמה שהציעו זאת אף שלא ידעה מכך - הדיווח פוגע בה. ראש מפלגה לא צריך שיזכירו למצביעיו במהלך בקמפיין בחירות שהוא פה רק כי אופציה א' לא צלחה ולכן נאלץ להפעיל את תוכנית ב'. 

בימים שבהם הליכוד תוקף את ימינה ומסביר כי ההצבעה היחידה הנכונה למי שימני הוא הצבעה למח"ל, כיצד תוכל מנהיגת מפלגת הימין לתקוף כעת בחזרה, לאחר שהתברר כי היא עצמה ניסתה בכל כוחה להשתלב בליכוד עד שנייה לפני שהיה מאוחר מדי. 

"אני מאשים" של כהן

עו"ד דני כהן שימש בעבר יועצה המשפטי של מפלגת העבודה ועד לאחרונה, טרם בחירתו של עמיר פרץ ליו"ר המפלגה, היה גם יועץ הסתרים שלו בקרב נגד אבי גבאי. כשעמיר פרץ תבע בחירות בוועידת המפלגה בניגוד לרצונו של גבאי, היה זה כהן שעמד בחזית והגיש את העתירות בשם פעילים עלומים. 

אך כעת, אחרי שהמשימה הושלמה, רואה כהן לאן מוביל פרץ את העבודה ולא יכול לשתוק. במכתב שפרסם ברשתות החברתיות מונה כהן כשלים שלדעתו יובילו להפסד בבחירות. "אתה שוגה שוב ושוב", כתב כהן, "שגית כשנפגשת עם ברק. שגית כשניהלת מו״מ עם מרצ. שגית באיחוד עם אורלי לוי. אתה מוקף עדת אומרי הן לכל מוצא פיך. אתה והעבודה קורבנות של מניפולציות של פוליטיקאים כושלים מימין. כמו גבאי, מלכדת את עצמך לשנאה ולקריאה הטיפשית הרווחת בחוגי השמאל האנרכיסטי".

כהן ממשיך וכותב כי "אתה כיום 'פועל שחור' שמשרת ללא תמורה את ליברמן. של בני גנץ ויאיר לפיד (כחול לבן אפילו העדיפו הסכם עודפים איתו). במקרה הטוב אתה הופך לסטטיסט במשחק. הכוח בידי ליברמן או גנץ ואתה ומפלגת העבודה הפכתם לשוליים. צא מהפינה הזאת! גנץ־לפיד יריבים! ליברמן יריב! ברק מרצ - יריבים! תילחם על מעמדך ומעמד מפלגת העבודה!"

לדבריו, "קום ותכריז כי מפלגת העבודה היא לשון מאזניים ולא ליברמן. לא יהיו עוד בחירות אחרי הבחירות האלו. לא יהיה בזבוז מחריד של עוד כ־2,500,000,000 שקלים שדרושים לאזרחים רק משום המלחמה של ליברמן להגיע לראשות הממשלה. לא יהיה עוד סיבוב מביש של גנץ־לפיד שטרם החליטו מהם. לא נשאיר יותר את הממשלה שבויה בידי הימין הקיצוני: סמוטריץ׳־בן גביר־הרב פרץ. ככל שנתניהו והליכוד ינצחו, מפלגת העבודה תהה שותף פוטנציאלי להצטרף לממשלה!"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר