הקורבן הראשון: עשור למותו של דודו טופז

עוד בחייו, ובטח לאחר מותו,דודו טופזהיה טיפוס שנוי במחלוקת. אדם שהשפיע עמוקות על שוק הטלוויזיה המקומי, נזרק משם בבושת פנים וחזר כדי לנקום. מותו היה סוף טרגי אך צפוי לסיפור חיים יוצא דופן שהותיר עד היום משקעים רבים כלפיו בתעשייה.

•ציפי שביט אוכלת את האינסטגרם

•וואו: הלוק החדש של אורן חזן

•למאר אודום: "אני נגמל מפורנו"

•הסוכן במעצר, השורד נשאר בבית

מרבית חבריו של המנוח לא העזו להיענות בחיוב לתחנוני התחקירנים להתייצב באולפנים לרגל יום השנה העשירי להתאבדותו, שצוין אתמול (ג'). "אני מבין את החברים שלא רוצים להתראיין, הרי אי אפשר להסכים עם הדברים הבזויים שעשה. הבן אדם לא היה שפוי", קבע ב"פותחים יום" (רשת, 9:00) החבר היחיד שכן הסכים להגיע, ננסי ברנדס.

כל האייטמים על טופז ששודרו אתמול התנהלו בחוסר נוחות ברורה של המגישים. כמעט בעדינות רובם הזכירו את ההסתבכויות שלו ואת התקיפות האלימות שבגינן נשלח לכלא ושם סיים את חייו.

מאיפה מתחילים? איך בכלל מציגים אותו לדור שלא יודע מהי אורנג'דה? מאוד טריקי. מצד אחד, הוא סוחב עמו תדמית של אדם חסר טקט, שוביניסט, נרקיסיסט, מכור לסמים, אלים ונוטר טינה, גאון מוקצן שרידד את הפריים-טיים הארצישראלי; מצד שני, מדובר באייקון תרבות אגדי, קומיקאי ואיש במה וטלוויזיה מהגדולים בתולדות המדינה, שעשה המון מעשים טובים לאורך חייו המקצועיים. וגם אם הרוב נעשה למען הרייטינג, אין ספק שהוא היה מאסטר במשיכת תשומת לב.

לא סתם קיבל טופז את הכינוי "מלך הרייטינג". הוא היה כזה עוד לפני שהפנימו כאן בארץ את המילה רייטינג. אחוזי הצפייה שהביא פשוט בלתי נתפסים בימינו. 51.1% על משדר שבו הבטיח נחיתת חייזרים באולפן. דודו טופז היה ערוץ 2, ערוץ 2 היה דודו טופז, ומה שהגיע אחריו נעשה בדמותו ובהשראת תוכניותיו. לטוב ולרע.

מאידך, הוא כמו כתם שחור בתולדות הימים של קשת. טופז אמנם חתום על רגעי הפאר הנ"ל מהניינטיז, אך כשטופז הפך ללא רלוונטי הוא מיד הושלך מהמדרגות ללא רחמים. כשמצא עצמו בערוץ 10, החליט אבי ניר (מנכ"ל קשת) לשדר מולו תוכניות נטולות פרסומות כדי לנגוס לו עוד יותר ברייטינג. זה הצליח, טופז צנח ל-7.6% ומשם העניינים הסתבכו ברמה הפלילית. "חודש לפני (התקיפות) ראיתי בן אדם שאיבד מוטיבציה לקום בבוקר, הוא הבין שאין לו לאן לחזור בטלוויזיה", נזכר ברנדס.

גם עשור אחרי, אבי ניר לא סולח. קשת התעלמה אתמול לחלוטין מיום השנה, בעוד אצל המתחרים מרשת הקדישו שלושה אייטמים שונים בזמן מסך מצטבר של 32 דקות על מנת לדסקס על סוגיית הראשון בבידור. ראינו קטעי ארכיון שלו נוגס בצ'יצ'ולינה וגם מפלרטט עם גולו, שמענו מפסיכולוגית על הדיכאון הקליני והבדידות שחווה כתוצאה מאובדן הערצת הקהל. הוא היה זקוק לטלוויזיה כדי לחיות, דאגו להבהיר לנו. אחיומיקי גולדנברגהעניק שני ראיונות שונים לתוכניות של רשת - אחד מרגש בצהריים ליעל בר זוהר ב"הדו"ח היומי", ואחר צהבהב בערב אצל אמנון לוי, כדי לשמר ולשקם את המורשת.

טופז למעשה היה הקורבן הראשון של "תרבות הריאליטי", אף על פי שפריחת ז'אנר הריאליטי היתה הטריגר לדחיקתו מהפריים-טיים. התסמינים שחווה, הריחוף לשחקים בזכות הטלוויזיה וההתרסקות הכואבת כשהתהילה חלפה והפסיקו לדבר עליו, בהחלט זהים לכאלה שחשים פליטי ריאליטי או סלבריטאים אחרים. הכישלון וחוסר האונים להשלים עם המציאות הטלוויזיונית החדשה היו עבורו כמו גלולת מוות. כי הטלוויזיה בהחלט יודעת להרים אנשים לפסגה, אבל כשהיא מרסקת אותם זה יכול גם להרוג.

•רוצים להשאר מעודכנים? בואו לאינסטגרם

•ד"ש ליונית: כשרה"מ הוא חבר טלפוני

•כוכב נפרד: מארינה מקסימיליאן עוזבת

•שוחים עם כוכבים: בבריכה עם גל גדות

•זה מה שחשבנו על החדש של טרנטינו