המורה החירשת שפרצה את תקרת הדממה

דנה ארבל, סטודנטית חירשת בת 27, מגשימה בימים אלה את חלומה להיות מורה. השנה היא תגיע להתנסות מעשית בבית ספר, ובינתיים הספיקה להקים קבוצת קטרגל לנשים חירשות, ואפילו להשתתף בתחרות מלכת היופי.

החזרה ללימודים בספטמבר יוצרת עניין גם בקרב המורים לעתיד, שהשנה יחלו התנסות מעשית בבתי הספר. אחת מאותן מורות היא דנה ארבל, סטודנטית שתחל את השנה השנייה שלה בתוכנית לתואר ראשון בחינוך מיוחד במכללת לוינסקי לחינוך.

דנה היא חירשת מלידה שלא נותנת למגבלה לעצור אותה. "את בעיית השמיעה שלי גילו הוריי כשהייתי בת שבעה חודשים", היא מספרת, "השתלבתי בגן מיח"א לילדים לקויי שמיעה, שם למדתי לתקשר בשפת הסימנים, שהיתה השפה הראשונה שלי. גם הוריי למדו את שפת הסימנים כדי שהתקשורת בינינו תהיה רגילה. אמי נהגה לעשות הכנה לצוות מורי בית הספר ובכל זאת, ככל שהתבגרתי, כך הפכה התקשורת מסובכת וקשה. לא הצלחתי לעקוב אחר מה שנאמר, התאמצתי לקרוא שפתיים, אך לא תמיד זה התאפשר. בכיתה ח' עברתי ללמוד בתיכון כרמל זבולון ביגור, שם יש מסגרת המאפשרת לילדים כמוני להשתלב בכיתות רגילות עם מתורגמנית לשפת הסימנים. כך סיימתי את התיכון עם תעודת בגרות טובה מאוד".

מדגמנת שמלת כלה בתחרות מלכת היופי

השנה תגיע דנה לבית הספר כחלק משלב ההתנסות המעשית. "ביקשתי להשתבץ בבית ספר שבו לומדים ילדים חירשים", היא מסבירה, "אני מרגישה בתוך תוכי שאני רוצה ללמד ילדים לקויי שמיעה. אני בטוחה שמי שעשתה דרך כמוני, שלמדה גם בחינוך הרגיל וגם בשילוב, תוכל להבין באופן עמוק ורגיש את המורכבות של ילד חירש. את התחושות שהוא חש ואת הקשיים שהוא פוגש. אני רוצה לתת לתלמידים חירשים שאותם אני רוצה ללמד הרבה כוח וביטחון ביכולות שלהם ולמקסם את הכישורים של כל אחד מהמקום שבו הוא נמצא".

•עוד בנושא:

•חוזרים ללימודים עם "ישראל היום"

•הילד עולה לכיתה א', ואתם רוצים שתמונתו תתפרסם?

•אשקלון מציגה: לימוד אנגלית בגן חובה

•מורים? אל תעלו תמונות לרשתות החברתיות

•משנת הלימודים הבאה: הגננות יקבעו את סדר היום ביחד עם הילדים

לדבריה, מאז ומתמיד חיה בין שני עולמות - עולם השומעים ועולם כבדי השמיעה: "בשעות הבוקר אני בעולמם של השומעים כסטודנטית להוראת חינוך מיוחד במכללת לוינסקי לחינוך. החלטתי על לימודי ההוראה מכיוון שאני רוצה לעבוד במקצוע טיפולי בעתיד, וחשוב לי להוביל שינוי חברתי. אני גם חושבת שאני יכולה לשמש דוגמה לאנשים עם צרכים מיוחדים". על הלימודים היא מספרת: "אני יושבת בהרצאות בשורה הראשונה וכך קוראת שפתיים. לחלק מהשיעורים מצטרף אלי רן עזרא, שמתרגם את השיעורים לשפת הסימנים. במכללה פועל גם מרכז ייעוץ רב־תחומי להנגשה אקדמית (מרכז מית"ר), שמעניק תמיכה, הכוונה וליווי מקצועי. הופתעתי לטובה מהרצון ומהיכולת של המרצים ואנשי הסגל לסייע לי בכל מיני קשיים שנתקלתי בהם".

בשעות הערב נמצאת דנה בעולמם של החירשים ומנהלת בהתנדבות קבוצת קטרגל לנשים חירשות: "זו קבוצה של 14 נשים ונערות (בנות 30-15) שהתחברו לתחביב משותף. אחד היעדים שהצבתי לעצמי הוא שילוב הקבוצה במסגרת ליגת המכללות שאותה מפעיל אס"א (איגוד הספורט האקדמי). יצרתי קשר עם מנכ"ל הארגון והוא נתן לנו הזדמנות לשחק כקבוצה שווה לצד קבוצות מהטכניון, מאוניברסיטת תל אביב ועוד. העובדה שהשחקניות חירשות דורשת מהן יותר קשר עין ושפת גוף מלאה והסתכלות תמידית על המאמן, בניגוד לשחקניות שומעות".

לפני כחצי שנה השתתפה דנה בתחרות היופי של קהילת החירשים: "חברה רשמה אותי לתחרות, למרות שכלל לא התעניינתי בכך. ההכנות כללו צילומים, אימונים בהליכה נכונה ועוד. התחרות עצמה היתה מרגשת מאוד וכללה שתי תצוגות של שמלות ערב ושמלות כלה. כרגע אין לי רצון לדגמן, אני מעדיפה להשפיע ולתת דוגמה".