משפחת הדמוקרטיה הישראלית

העבודה הפרלמנטרית היא כפוית טובה, על כך אין עוררין. מרבית הפעילות לא נראית לעין ולא זוכה להערכה. ובכל זאת, 30 בנים ובנות של ח"כים קודמים נכנסו לכנסת.

היוצאים מן הכלל בתחום זה הם משפחת לוי. האב דוד עלה לישראל ב־1957 והמשפחה השתכנה בבית שאן. בעיירה שבאותה תקופה מנתה פחות מ־10,000 איש, נולדו ז'קי ואורלי (שלאחר נישואיה הוסיפה את השם אבקסיס). בבחירות לכנסת השביעית, שנערכו ב־1969, הפך האב דוד לפורץ דרך. הוא הוצב במקום ה־24 ברשימת גח"ל (גוש חרות ליברלים) והפך לח"כ הצעיר ביותר - עד לאותו שלב - בזכות 26 מנדטים.

הוא כיהן בכנסת עד לזו ה־16 ומילא שורת תפקידים בכירים. מתוך 36 השנים בסך הכל, 17 היו בתפקיד סגן ראש הממשלה תחת מנחם בגין, יצחק שמיר, שמעון פרס, בנימין נתניהו ואהוד ברק. כמו כן, לוי היה שר חוץ בשלוש ממשלות. סיום כהונתו הארוכה קשורה, בעיקר, להתנגדותו לתוכנית ההתנתקות מרצועת עזה ומצפון השומרון ב־2005.

ראש הממשלה לשעבר מנחם בגין // צילום: יעקב סער, לע"מ

כשלוש שנים לאחר סיום כהונתו, בתו אורלי נכנסה מטעם ישראל ביתנו ומונתה לסגנית יו"ר הכנסת ה־18. ב־19 במאי 2016 היא הודיעה על פרישתה מהמפלגה, צעד שבעקבותיו הפכה לח"כית יחידה. בבחירות לכנסת ה־21 היא הקימה מחדש את גשר, צעד שהתברר ככישלון חרוץ. מפלגתה זכתה ב־74,701 קולות - 1.73%, רחוק מאוד מאחוז החסימה כיום שהוא 3.25%. למזלה, הכנסת ה־21 התפזרה במהרה ובבחירות הקרובות היא כבר צפויה לחזור לכנסת ברשימת העבודה־גשר, שהרי היא ממוקמת במקום השני.

בניגוד לאורלי, אחיה ז'קי צמח מהשלטון המקומי. הוא כיהן כראש עיריית בית שאן משנת 2003 ועד ל־2013, אז הפסיד לרפי בן שטרית ב־96 קולות בלבד. כשנתיים לאחר מכן הוא כבר הוצב במקום ה־18 ברשימת הליכוד לכנסת, כנציג מחוז הגליל והעמקים, ולאחר הבחירות מונה לסגן שר הבינוי והשיכון. בבחירות הבאות, ב־2018, הוא החליט להתמודד בשנית לראשות עיריית בית שאן. ז'קי ניצח ועזב את הכנסת.

קדימה - אחורה

בתוך כך, בן אחד של ח"כ כיהן כראש הממשלה - אהוד אולמרט. אביו של אהוד, מרדכי, היה ח"כ מטעם מפלגת חרות בכנסת השלישית והרביעית. אהוד כיהן כח"כ בין הכנסת השמינית ל־14, נאלץ ב־1998 להתפטר בגלל תפקידו כראש עיריית ירושלים דאז, וחזר בכנסת ה־16 וה־17. הוא אמנם ייזכר לטובה כבן הראשון של ח"כ שנבחר לראשות הממשלה ב־14 באפריל 2006, אך בהחלט גם לרעה בתור הראשון שקיבל עונש מאסר בפועל.

מי שירשה אותו בתפקיד יו"ר מפלגת קדימה, ציפי לבני, ניסתה אף היא לזכות בראשות הממשלה. בתו של איתן לבני, חבר הליכוד בכנסת השמינית, התשיעית והעשירית, אמנם זכתה בבחירות לכנסת ה־18 במספר המנדטים הגבוה ביותר - 28 לעומת 27 של הליכוד, אך שום מפלגה - למעט מפלגתה שלה - לא המליצה עליה לנשיא המדינה שמעון פרס, ועל כן מלאכת הרכבת הממשלה הוטלה על בנימין נתניהו. ברמת בן או בת של ראש ממשלה שנבחר לראשות הממשלה, טרם קרה דבר שכזה בישראל. מנגד, שלושה בנים ובת אחת של ראשי ממשלות הפכו לח"כים: בני בגין, דליה רבין־פילוסוף, עמרי שרון ויאיר שמיר. 

חבר הכנסת לשעבר בני בגין // צילום: אורן בן חקון

ילד אחד של נשיא הפך לח"כ וזהו יצחק (בוז'י) הרצוג, בנו של הנשיא השישי חיים הרצוג, שכיהן בין הכנסת ה־16 ל־20 - עד שנבחר ליו"ר הסוכנות היהודית. מעבר לכך, יוסף שפרינצק כיהן כמ"מ הנשיא קרוב לשנה ב־1951 (בנו יאיר היה ח"כ בכנסת ה־12). במשפחת בורג, האב יוסף והבן אברהם כיהנו כח"כים, ואברהם הוא בן הח"כ היחיד שכיהן כמ"מ הנשיא, בשנת 2000.

משפחת דיין

לכל מדינה יש משפחה שהיא מותג. בישראל היא, ללא ספק, משפחת דיין. ב־8 באוגוסט 1891 נולד בעיירה קטנה במערב האימפריה הרוסית ילד יהודי בשם שמואל דיין. בתור נער בן 17 הוא עלה בעלייה השנייה וב־1911 הצטרף לקיבוץ דגניה א', שם נשא את רעייתו דבורה. ב־20 במאי 1915 נולד בנם הבכור, משה. 

משה דיין בכותל, 1967 // צילום: "במחנה"

שמואל עסק בחקלאות ובשנת 1921 היה לאחד ממקימי נהלל. בחמש השנים הבאות נולדו שני ילדיו הנוספים, אביבה וזוהר (זוריק). שלושת ילדיו התחנכו על שמירת היישוב. הבכור שבהם, משה, החל לשרת בהגנה כבר בגיל 15. אביבה שירתה במלחמת העולם השנייה בחיל עזר הנשים הבריטי. והאחרון שהצטרף למעגל ההגנה על היישוב היהודי היה "זוריק" ב־1940. שנה קודם לכן נולדה למשה בת בשם יעל. אליה הצטרפו בחמש השנים הבאות הפסל והאמן אהוד (אודי) והבמאי והתסריטאי אסי ז"ל.

דודם זוהר היה ממקימי גדוד 21 בחטיבת כרמלי ושימש מפקד פלוגה במלחמת העצמאות. הוא נפל בקרב על רמת יוחנן ב־14 באפריל 1948, שלושה חודשים לאחר שרעייתו מימי ילדה את בנם עוזי, וחודשיים לאחר שאביו שמואל הושבע לאסיפה המכוננת כחלק ממפא"י.

שמואל שירת את המדינה גם בכנסת השנייה והשלישית. בד בבד, בנו הבכור משה עלה בסולם הדרגות של צה"ל עד שב־6 בדצמבר 1953 מונה לרמטכ"ל. בתקופת הרמטכ"לות של משה התרחש מבצע קדש המוצלח והוא סיים את תפקידו ב־29 בינואר 1958. 

הוא החליף את אביו ברשימת מפא"י לכנסת הרביעית, וכיהן עד לזו העשירית. לדיין אמנם היו כישלונות פרלמנטריים כמו אפיזודת רפ"י (רשימת פועלי ישראל), אולם לזכותו עומדות תקופותיו כשר הביטחון במלחמת ששת הימים וכשר החוץ בהסכם השלום עם מצרים.

יעל ועוזי

אחריו, בתו יעל שגדלה על פעילותו של אביה, נבחרה לכנסת ה־13, וכיהנה גם בזו ה־14 וה־15. היא תיזכר כפורצת דרך בקידום זכויות הנשים בישראל - לאחר שהקימה את הוועדה לקידום מעמד האישה והיתה ליו"ר הראשונה שלה. יעל אמנם סיימה את שירותה בדובר צה"ל בדרגת סרן, אבל בן דודה עוזי דיין - אותו ילד שגדל יתום מאב - צמח בסולם הדרגות מחייל בחטיבת הצנחנים עד לדרגת האלוף שבה שירת כסגן הרמטכ"ל. 

יעל דיין // צילום: אבי אוחיון, לע"מ

כבר ב־2005, בבחירות לכנסת ה־17, עוזי ניסה במסגרת מפלגת "תפנית" להיכנס לכנסת אך היה רחוק מאחוז החסימה דאז - 2%. סך הקולות היה 18,753 - 0.6% בלבד. תפנית התמזגה לליכוד ובפריימריז התקשה דיין להגיע למקום ריאלי, ואילו בבחירות השנה הוצב במקום ה־33 ונכנס לכנסת. בכך הצטרף לבת דודתו, יעל, בתור דור שלישי בכנסת, וכן הפך לנצר הראשון של שמואל שנבחר מטעם מפלגת ימין. 

שבט אחים ואחיות

מנחם בגין זכור משלל אירועים בתולדות ישראל. באחד מהם הוא עמד על הבמה בכיכר מלכי ישראל וענה לנאום הצ'חצ'חים של דודו טופז עם המשפט האלמותי "יהודים! אחים! לוחמים!" אמנם הוא התכוון למאבק המלחמתי הכלל־יהודי, ובכל זאת מדובר בביטוי לקשר הבלתי ניתן לניתוק בין אחים ואחיות.

היסטוריית הכנסת מלמדת כי לא רק שכיהנו שישה זוגות אחים ואחיות, אלא כולם בתקופות מסוימות יחד. הראשונים היו אליעזר קפלן ושרה כפרית, וכן הרב יהודה לייב ועדה מימון (פישמן). אליעזר קפלן היה שר האוצר הראשון וכיהן בכנסת הראשונה והשנייה מטעם מפא"י. בכנסת השנייה הצטרפה אליו בסיעה אחותו שרה. מי שהיתה חברה בסיעתו של אליעזר בכנסת הראשונה ושל שני האחים קפלן־כפרית בכנסת השנייה היא עדה מימון (פישמן). אך בניגוד לזוג האחים השני אחיה, הרב יהודה לייב, כיהן בכנסת הראשונה מטעם החזית הדתית המאוחדת.

האחים אורלי וז'קי במליאה // צילום: דודי ועקנין

רק בכנסת השמינית התרחש חיבור אחים נוסף. באפריל 1975 נכנס מטעם המערך עמוס הדר (הורביץ), אחיו של יגאל שנמנה עם מקימי הליכוד. השניים הם בני דודיו של משה דיין. יגאל, שהחל את דרכו בכנסת השביעית ובמשך שנתיים שימש גם שר האוצר בממשלת בגין, סיים אותה בכנסת ה־12 בשנת 1992, ואילו עמוס סיים את דרכו כבר ב־1981.

לדוד לוי שהצטרף לפעילות הפרלמנטרית בכנסת השביעית, התווסף אחיו מקסים - לאחר 13 שנים בתור ראש עיריית לוד. השניים פעלו יחד עד שבשנת 2002 מקסים נענה לקריאות לחזור לתפקיד ראש עיריית לוד. אולם למרבה הצער, חמישה חודשים בלבד לאחר הבחירות שבהן נבחר בשנית לתפקיד, מקסים הלך לעולמו. אחייניו, האחים אורלי לוי־אבקסיס וז'קי לוי, המשיכו את דרכם בכנסות ה־18, ה־19 וה־20. 

זוג האחים הנוסף הם דני ואהוד יתום. בבחירות לכנסת ה־16 כל אחד מהם נבחר מטעם רשימה נפרדת: דני בעבודה־מימד ואילו אהוד בליכוד.

הגרושים שכיהנו יחד בסיעה

היסטוריית הכנסת מוכיחה כי זוגות נשואים לא הצליחו להתחבר במליאה. עם זאת, שני זוגות שכיהנו בכנסת באותה המליאה - היו גרושים: מאיר וילנר (קובנר) ואסתר וילנסקה (נוביק), וכן ישראל בר־יהודה (אידלסון) ובבה אידלסון (טרכטנברג).

וילנר, שנולד בבירת ליטא - וילנה ב־1918, היה בן דודו של אבא קובנר שנכנס להיסטוריית העם היהודי עם הנהגת מרד גטו וילנה, תוך קריאה "אל נלך כצאן לטבח!" וילנר, בניגוד לבן דודו, עלה לישראל כבר ב־1938 - שנה אחת טרם פרוץ מלחמת העולם השנייה והפעלת הסכם ריבנטרופ־מולוטוב, שהעביר את השליטה במולדתו לברית המועצות. 

מאיר וילנר // צילום: יעקב סער, לע"מ

במהלך לימודיו באוניברסיטה העברית הקים וילנר תאים קומוניסטיים. עם הקמת המדינה נמנה עם מקימי מק"י (המפלגה הקומוניסטית הישראלית). הוא כיהן כח"כ ב־12 כנסות, שארכו 39 שנים. בניגוד לכנסת, נישואיו עם וילנסקה לא היו מוצלחים והם התגרשו במהרה. כשאסתר נכנסה לכנסת וכיהנה איתו בסיעת מק"י בין הכנסת השנייה לזו החמישית, הם כבר היו גרושים. 

סיפורם של הזוג אידלסון דומה למדי. השניים אמנם כיהנו בין הכנסת הראשונה לבין החמישית, אך לא באותה סיעה. בבה היתה ח"כית במפא"י, ואילו ישראל מטעם מפ"ם (מפלגת פועלים מאוחדת) ואחדות העבודה־פועלי ציון. לימים, השניים כיהנו כסגני יו"ר הכנסת.

 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו