"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כשהסוכנות היהודית הייתה הממשלה בפועל של המדינה שבדרך

מי שבתחילתה היוותה הזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית העולמית, הפכה עם הזמן לממשלה בפועל • בשנותיה הראשונות של המדינה, עסקה הסוכנות במבצעי עלייה המונית • וכיום, היא אחראית לקשר עם התפוצות

,עודכן
צילום: הארכיון הציוני המרכזי // אוגוסט 1929, ישיבת הפתיחה של הסוכנות היהודית בציריך

"זכינו להיות נוכחים ביום גדול לכולנו", אמר המדען היהודי אלברט איינשטיין בטקס ייסוד הסוכנות היהודית, באולם הגדוש מפה לפה בשווייץ ב־11 באוגוסט 1929. ההצהרה שיצאה מפיו של אחד מגדולי המדענים היתה עדות לניצחונו של ד"ר חיים ויצמן, שיזם את הקמת הסוכנות.

הסוכנות היהודית לארץ ישראל הוקמה כזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית העולמית - כגוף הייצוג המדיני של היישוב היהודי מול שלטונות המנדט הבריטי. עד מהרה הפך הגוף החדש לממשלה בפועל של "המדינה שבדרך". הסוכנות קיבלה אחריות להתיישבות ולפיתוח, לחינוך ולתרבות, לעלייה ולהעפלה, לדיפלומטיה ולביטחון. עם קום המדינה היתה הסוכנות לגוף הממשלי היחיד שעמד על רגליו ותפקד בפועל.

לפיכך התכנסה בפברואר 1949 הכנסת הראשונה בבניין המוסדות הלאומיים בטרם עברה למשכנה הזמני. שלושה ימים לאחר מכן הושבע באותו מקום הנשיא הראשון, חיים ויצמן. במעמד נכח גם הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג - סבו של יו"ר הסוכנות הנוכחי, יצחק הרצוג. בהמשך נהגה ממשלת ישראל לקיים את ישיבותיה בבניין הסוכנות, עד שעברה למשרדיה החדשים ב־1953.

בשנות המדינה הראשונות עסקה הסוכנות בעלייה ההמונית במבצעים דוגמת "מרבד הקסמים" להעלאת יהודי תימן ו"עזרא ונחמיה" להעלאת יהודי עיראק. בד בבד הגיעו ארצה המוני פליטים מאירופה שלאחר השואה. הסוכנות הקימה מחנות עולים ומעברות, סייעה למדינה לקלוט את העולים בחומר ("מיטת סוכנות") וברוח (אולפני עברית). האולפן לעברית היה מודל ייחודי, המשלב לימוד מהיר ומעשי של שפה לצד הענקת תחושת זהות משותפת.

שנות ה־70 עמדו בסימן גל עלייה גדול מבריה"מ: כ־160 אלף עולים הגיעו ארצה עד לשנת 1973, מעין כוח חלוץ לעלייה ההמונית שעתידה היתה להגיע בשנות ה־90. ב־1977 נרתמה הסוכנות, בשיתוף עם ממשלת ישראל, למפעל אדיר של שיקום והתחדשות שכונות ברחבי הארץ. כ־100 שכונות וערי פיתוח נהנו מפעילות הבינוי וההתחדשות.

האתגר מבריה"מ

מבצעי העלייה הגדולים לא הסתיימו, וב־1984 הובילה הסוכנות את מבצע "משה" להעלאת יהודי ביתא ישראל מאתיופיה. מבצע זה הושלם במבצע "שלמה" ב־1991. עם זאת, האתגר העצום בתחום העלייה עם נפילת בריה"מ הגיע בתחילת שנות ה־90: ב־1990 עלו ארצה 185 אלף איש ממדינות בריה"מ לשעבר, וב־1991 עלו 145 אלף. כמיליון עולים יגיעו בתוך עשור.

האתגרים שבפניהם ניצבה הסוכנות בשנות האלפיים שינו פניהם: כבר לא היו מעפילים, והמדינה ניצבה בפני מציאות מדינית וביטחונית חדשה. מבחינת הסוכנות, הדבר החשוב ביותר היה להדק את הקשר בין התפוצות לישראל. הסוכנות הקימה ב־1995 את פרויקט שותפות 2000 (כיום "שותפות ביחד") לחיבור בין קהילות יהודיות בתפוצות לבין אלו בישראל, וב־2004, בשיתוף ממשלת ישראל, את תוכנית "מסע", הפלטפורמה המרכזית כיום להבאת צעירים מהתפוצות לשהות של שנה בארץ. ב־2009 נפרדו הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית, שהיו עד אז מאוחדות. כיום מובילה הסוכנות מגוון תוכניות בתחומי החינוך והחברה, שמחברות בין יהדות התפוצות לישראל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר