"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ניכור הורי: כל מה שאתם חייבים לדעת

כאשר מתקיימת הסתה של ילד נגד אחד מהוריו, יכול הדבר לגרום לניכור הורי ולרצון של הילד להתנתק מאותו הורה. מה עושים? פתרונות ודרכי התמודדות במאמר שלפניכם

,עודכן
צילום: //

בשיתוף ברק רום

מאת: עו”ד מיטל בוארון

זוגות שמתגרשים נותרים לרוב עם כעס, תסכול או משקעים שסחבו מהנישואים שכשלו או מסכסוכים הקשורים בהליך הגירושין. הורים רבים אינם מסתירים מילדיהם את האיבה שהם רוחשים להורה השני, ולילדים לרוב אין את הכלים הנדרשים כדי לסנן את ההסתה. כתוצאה מכך הילדים מתחילים להתנכר להורה השני, ללא הבנת הסיבה לתחושות השנאה שהם חווים, ומצב זה יכול לגרום להם להיות ילדים בסיכון.

אז מהו בעצם ניכור הורי?

ניכור הורי הוא מצב שבו הילד מתנכר לאחד מהוריו ללא כל הצדקה, בדרך כלל באופן הקשור בהליכי גירושין ובסכסוכי משמורת. הניכור עצמו נעשה בדרך כלל על ידי הסתה ו”שטיפת מוח” של ההורה המתנכר לילד, עד אשר הילד מתחיל להגיב בשנאה ובכעס כלפי ההורה המנוכר, ומסרב להיפגש עימו.

ברוב המקרים של ניכור הורי, הילד המוסת כלל לא יודע שנעשית עליו פעולת הסתה ולא מבין את ההשלכות הנובעות ממנה. הילד יקבל את דברי ההורה המסית כאמת מוחלטת, והוא יגיב אליה בדרך כלל באופן אוטומטי.

עו”ד מיטל בוארון

לפניה ישירה אל משרד עורכי דין בן שמחון & בוארון לחץ/י כאן

הפסיכיאטר ריצ’ארד גארדנר, שטבע לראשונה בשנת 1985 את המונח “ניכור הורי”, אמר שהילד המוסת יראה בהורה המתנכר, בדרך כלל ההורה המשמורן, דמות מושלמת. לעומת זאת, את ההורה המנוכר יראה הילד באור שלילי באופן מוחלט, ויתעסק באופן כפייתי בגינוי שלו ובהבעת האשמות כלפיו. גארדנר מדגיש כי ניכור הוא למעשה התעללות רגשית בילדים, כך שמעבר להתרחקות הילד מההורה המנוכר לכל החיים, לילד יכולה להיגרם הפרעה פסיכיאטרית שתלווה אותו למשך כל חייו.

בעיקר בסיטואציות של מאבקי משמורת, הילד משתתף במסע הכפשות נגד אחד מהוריו, שגם אם יש להן אחיזה במציאות, שיתוף הילד בכך מהווה עוול כלפיו. במקרים רבים הילד יתעקש ויחליט בעצמו להתרחק מההורה, אך הסיבות והטיעונים לרצון זה יהיו בבירור ציטוט של ההורה המתנכר או מתן סיבות לא הגיוניות, אשר לעיתים אפילו הוא לא יבין אותן.

דוגמה טובה לכך היא במקרה שבו ילד בן תשע יטען כי אינו מדבר עם אביו בגלל שהוא אובססיבי וקשה הבנה, או שהוא שונא את אימו משום שהיא לא מנקה את הבית. השימוש בניסוחים אלו מראה שהוא מצטט את מי מהוריו, שכן אינם אופייניים לילד בן תשע.

ניכור הורי, התמודדות ופתרונות

ראשית, חשוב לאתר את הניכור בשלב מוקדם. ככל שהורה החש ניכור כלפיו יזהה אותו בשלב מוקדם יותר, כך הטיפול יהיה אפקטיבי יותר. העיתוי הוא קריטי וחשוב ביותר, ולכן יש לערב אנשי מקצוע ובמקביל כבר להגיש בקשה לבית המשפט. הורה שחושש שהוא חווה ניכור הורי, צריך לפנות בהקדם האפשרי להתייעצות עם עורך דין לדיני משפחה שעוסק בניכור הורי, כדי לשקול את צעדיו.

שנית, חשוב שלמרות הפגיעה והכאב שמתלווים להבעת שנאה מהילד שלכם, אל תוותרו עליו. אם תראו לילד שאתם מוותרים עליו, הוא עלול באמת לקבל את דברי ההורה המסית ולהצדיק אותם. היו מודעים לכך שייתכן והילד עובר “שטיפת מוח” ולכן חשוב להתעקש, להראות נוכחות ולנסות לפנות לטיפול משותף. העבירו לילד מסרים ברורים של געגוע ואהבה באמצעות מכתבים או מדיה והראו לו שהוא חשוב לכם ביותר.

במקביל לכך, חשוב לזכור שניכור הורי הוא מצב הרסני ופוגע רגשית בילד ואף בהורה המנוכר ולכן חייב לערב אנשי מקצוע לטיפול משותף. גם במקרה שבו ההורה המתנכר מסרב לשתף פעולה, ניתן לפנות להדרכה הורית על מנת לקבל את הכלים לחידוש הקשר עם הילד.

כלי נוסף שעשוי לעזור הוא פנייה לבתי המשפט. בתי משפט מתייחסים לתופעת הניכור בחומרה רבה, ומטילים סנקציות על ההורה המתנכר במידת הצורך. בית המשפט יכול לקבוע ולאכוף הסדרי משמורת או להסדיר פגישות בין ההורה המנוכר לילד המתנכר. בית המשפט יכול גם להטיל קנסות על ההורה המתנכר אם יפגע או יפר את הסדרי המשמורת שנקבעו.

במקרים חריגים יוציא בית המשפט את הקטין המוסת ממשמורת הוריו. אם בית המשפט יראה שההורים אינם מסוגלים לטפח קשר טוב בין הילד לבין ההורה האחר, הוא יחשיב את ההורים להורים כושלים המסכנים את ילדם. במקרים מסוימים בית המשפט יכול להעביר את הקטין המוסת למשמורתו של ההורה המנוכר ולהוציאו מידיו של ההורה המסית.

אם הורה חש שילדו מתנכר אליו, עליו לזכור שיש מגוון צעדים שהוא יכול לנקוט כדי להבטיח שהקשר שלו ושל ילדו לא יינזק. מומלץ לזכור כי זהו מצב רגיש המחייב טיפול יעיל בידי אנשי מקצוע, יחד עם ליווי משפטי מאת עורך דין טוב, שידע להגן על זכויותיהם של ההורה המנוכר ושל הילד המתנכר מפני הנזקים העלולים לנבוע ממצב של ניכור הורי.

הכתבה מאתמשרד עורכי דין בן שמחון & בוארון, המתעסק בדיני משפחה. באדיבותאתר עורכי הדין LawGuide.

בשיתוף ברק רום

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר