"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ההימור של פרץ על אורלי לוי אבקסיס עשוי לשחק לידיים של נתניהו

יו"ר העבודה מעריך שביחד עם לוי יוכל להביא מנדטים מהימין - אך לא ברור עד כמה ההערכה הזו מבוססת • הכיוון המסתמן, שלפיו לא יצורפו לאיחוד מפלגות נוספות, עלול לגרום למרצ או למפלגתו של ברק שלא לעבור את אחוז החסימה - ובכך לחרוץ את גורל גוש השמאל • פרשנות

,עודכן
עמיר פרץ ואורלי לוי-אבקסיס במסיבת העיתונאים // צילום: גדעון מרקוביץ' // עמיר פרץ ואורלי לוי-אבקסיס במסיבת העיתונאים // צילום: גדעון מרקוביץ'

שבועיים ויומיים עברו מאז נבחר עמיר פרץלראשות מפלגת העבודה.הוא הספיק להיפגש וגם להצטלם עם בני גנץ, אהוד ברק, ניצן הורוביץ ואפילו ציפי לבני, וגם לפזר דיבורים על שיתוף פעולה ואיחוד מפלגות בגוש השמאל. אבל עמיר פרץ לא באמת רצה את האיחוד הזה.

בשבועיים ויומיים שעברו הוא לא גיבש הצעה לרשימה אחת, לא העלה רעיונות לגבי מיקומים אפשריים שיינתנו לכל אחד מהחברים בגוש שכזה ובוודאי שלא סגר הסכמים למרות שלא נשאר זמן רב עד להגשת הרשימות.

פרץ לא רצה איחוד. בימים האחרונים גבר עליו הלחץ מצד ח"כים שנמצאים ברשימה, אחרי איציק שמולי וסתיו שפיר, ועסקנים ותיקים של המפלגה שלא ללכת למהלך של איחוד. הח"כים חששו להידחק למקומות אחרונים, הוותיקים ודאי חששו על המותג "העבודה" שיילך וייעלם.

פרץ רצה מתחילת הדרך לרוץ בלי הורוביץ וברק. אבל במחנה המרכז-שמאל לא הייתה לו לגיטימציה לא להתחבר. פרץ חושב שהצירוף של אורלי לוי-אבקסיס נותן לו את הלגיטימציה לרוץ בלעדיהם. יש לו חלום להביא קולות מהימין ואת זה אי אפשר לעשות ברשימה אחת עם מרצ או ברק ואולי, רק אולי, אפשר לעשות זאת עם 70,000 הקולות שלוי הביאה בבחירות האחרונות.

המהלך אמש עושה סדר ומבלגן את המפה הפוליטיתכמעט באותה מידה.הוא מצייר, פחות או יותר, איך ייראה גוש המרכז-שמאל: כחול לבן, העבודה, ואחת משתי המפלגות, ברק או מרצ, שלא תעבור את אחוז החסימה. אבל המהלך הזה מבלגן מאוד את המפה הפוליטית ביום שאחרי הבחירות.

אהוד ברק. מרצ או ישראל דמוקרטית עלולות למצוא את עצמן מתחת לאחוז החסימה // צילום: קוקו

חבר למפלגתו של פרץ, זה שאפילו משמש מספר שתיים שלו,איציק שמולי,העלה במהלך קמפיין הפריימריז חשש לפיו "פרץ יישב בממשלת נתניהו".

פרץ עצמו הכחיש והבטיח שלא יעשה זאת, אבל עלול לקרות מצב שבו ראש הממשלה נדחק לפינה ופונה לכל עבר בהצעות מרחיקות לכת. מוכר? נכון, אבי גבאי מכה על חטא שלא הסכים להצעות של נתניהו.

עם הבטחות גדולות לתיקים חברתיים משמעותיים לפרץ ולוי המזוהים עם מסרים חברתיים, ואולי אפילו הבטחה לתמיכה ביום מן הימים לתפקיד הנשיאות, לא בטוח שפרץ יישאר איתן בדעתו. בפוליטיקה, כבר ראינו, הכל יכול לקרות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר