מאנל מסאלמי מצאה את עצמה בשבועות האחרונים מטרה למערכת התקפות מאורגנת וארסית - בעיקר מצד חברי הקהילה התוניסאית בבלגיה. הסיבה: מי שנחשבת לכוכבת עולה במפלגת "התנועה הרפורמיסטית" - המפלגה הליברלית של הקהילה הפרנקופונית בבלגיה, שבראשה עומד שארל מישל, כיום ראש ממשלת בלגיה והחל מדצמבר נשיא מועצת האיחוד האירופי - העזה לכתוב מאמר על פעילותה נגד אנטישמיות בקרב הקהילות המוסלמיות בבלגיה.
פרסומו של המאמר באתר "אירופה־ישראל" הוביל לכך שמסאלמי, מורה לאנגלית במקצועה באמצע שנות השלושים לחייה, הואשמה בכך שהיא "בוגדת" ו"מכורה", כשבמקביל הופצו תמונותיה עם הכיתוב "החרימו את ישראל". עוצמת ההתקפות האישיות עליה היתה כה עזה, עד שהיא נאלצה להגיש תלונה במשטרה נגד מארגני מערכת ההשמצות, ובראשם קבוצת "התוניסאים בבלגיה", שבעמוד הפייסבוק שלה חברים כ־10,000 איש.
"במהלך מערכת הבחירות האחרונה הייתי יעד לשיח שנאה באינטרנט ובעיקר בפייסבוק", מספרת מסאלמי ל"ישראל השבוע", "היו עלי התקפות רבות מצד אנשים שאמרו שאני ציונית, שאני נגד העם הפלשתיני, מגינה על היהודים ותומכת בגייז - בגלל הפעילויות שלי בעד קהילת הלהט"ב. ההתקפות הללו באות כי אני באמת מאמינה במה שאני עושה, ואיני מסתירה את עצמי ואת דעותיי. אני מאמינה שאנחנו צריכים לעמוד על הערכים שלנו ולהיות חזקים דיינו כדי להגן על עצמנו. זו הסיבה לכך שאני מותקפת על ידי הקיצונים, שדוחים כל דיאלוג ותקשורת עם אחרים".
המפתח: לשתף ערכים
אנחנו נפגשים בסדנא שערכו ״איגוד הארגונים היהודיים באירופה״ ו״מרכז הסטודנטים היהודים האירופי״ לעשרות פעילים צעירים מרחבי אירופה בעניין ההתמודדות עם תנועות החרם על ישראל. מסאלמי, שנכשלה בניסיונה להיבחר כציר בפרלמנט הבלגי, עדיין לא התאוששה לחלוטין מהתבוסה בבחירות ומהאגרסיביות שהופנתה כלפיה, אך היא נחושה בדעתה להמשיך בעבודתה. "אני מתעניינת מאוד במאבק נגד אנטישמיות באירופה", היא מסבירה, "ומאחר שהיו מקרים רבים, בעיקר בבלגיה, פעלתי עם ארגונים שונים להיאבק בשנאה ובאפליה ולהגביר את הדו־שיח בבלגיה. כמורה וכפוליטיקאית אני סבורה שאנחנו חייבים להתמודד עם הבעיות הבוערות של החברות שלנו. עוד לפני פיגועי הטרור בבריסל היו לנו בעיות של הקצנה ושל היעדר חילופי דעות בין הקהילות. היה מצב של בידוד והסתגרות מצד קהילות מסוימות. אנחנו חייבים להתעמת עם הנושאים הללו כדי לבנות חברה טובה יותר ולהתמקד בצעירים. לחינוך יש תפקיד מרכזי במערכה הזו נגד גזענות ואנטישמיות".
לאחר הפיגוע ב־2014 // צילום: רויטרס
מסאלמי הגיעה לבלגיה מתוניסיה לפני כעשור, כדי להמשיך את לימודיה האקדמיים. מהר מאוד הצליחה להשתלב לא רק כמורה בבית ספר בשכונת מהגרים הידועה כמרכז של קיצוניות אסלאמית, אלא גם במערכת הפוליטית המקומית, בשורות המפלגה הליברלית. היא היתה היו"ר של תנועת הצעירים במפלגה, נחשבת מקורבת לרה"מ מישל וגם הצליחה לקשור קשרים טובים עם הזוג הנשיאותי של צרפת, עמנואל ובריז'יט מקרון. כמהגרת, מוסיפה מסאלמי, לא היה לה קשה מאוד להיכנס לפוליטיקה הבלגית - למרות שסוגיית ההגירה היא נושא נפיץ מאוד בבלגיה והביאה להפלת הממשלה לפני כמה חודשים. "ערכים חוצים גבולות ושטחים", היא מדגישה, "כשמאמינים במשהו צריך לפעול כדי לשתף את הערכים הללו עם אחרים, גם במדינות אחרות. דעותיי הליברליות, ההומניות והאוניברסליות, אמונתי בחופש ובדמוקרטיה, גובשו כבר בתוניסיה. מצאתי אותן בחיק המפלגה הליברלית הבלגית שאני כבר חלק ממנה. אני מכירה תודה על כך שקיבלו אותה בצורה הזו".
איך מגיבים לערכים האלו בקהילות המהגרים הערביות והמוסלמיות?
"אנשים כמוני רוצים להגן על החופש והדמוקרטיה, על צדק וכבוד הדדי, אבל יש מי שאינם מזדהים עם הערכים הללו. הרוב (באותן קהילות) מתנגד לרעיונות הללו. אני לא מאמינה שזה מאבק אבוד. הוא קשה. יש הרבה אתגרים. אבל, לדוגמה, רבים מהתלמידים שלי פתוחים לדיאלוג עם אחרים והם לא מזדהים עם הדעות הנפוצות בקרב הרוב. הם מעוניינים בעתיד טוב יותר, לא בעתיד מלא שנאה ודעות קדומות. אני חושבת שיש תקווה".
יש לא מעט גורמים אלימים בקרב הקיצונים הללו, בעיקר בבריסל. את לא חוששת?
"למרות שהאנשים הללו יכולים לתקוף אותי ולהטריד אותי, לא צריך לפחד מהם. פחד מעניק להם כוח ומשקל. אנחנו צריכים לגלות ביטחון עצמי. אם נפחד, ננחל תבוסה בקרב".
להתחיל בחינוך הצעירים
שלוש שנים חלפו מאז גל הפיגועים שביצעו אנשי דאעש בבריסל, והותיר 32 הרוגים ו־300 פצועים. ארבע שנים עברו מאז מחבל דאעש רצח בדם קר ארבעה אנשים, ובהם ישראלים, במוזיאון היהודי של בריסל. "אנשים היו בהלם", אומרת מסאלמי, "גם בקרב הקהילה המוסלמית. אני מאמינה שגם המוסלמים היו קורבנות של פיגועי הטרור הללו, מאחר שבגלל מיעוט קיצוני אנשים פיתחו כלפיהם דעות לא נכונות ואפליה. עם זאת, זו היתה הזדמנות עבור הקהילה המוסלמית להראות שהיא נגד המיעוט הזה, שהיא נלחמת בטרור, מתמודדת עם הבעיה ופועלת למען דו־קיום עם קהילות אחרות - נוצריות ויהודיות. יש היום הרבה יוזמות משותפות עם הקהילות היהודיות בבריסל אחרי מה שקרה. יש אנשים רבים כמוני, בקרב החברה האזרחית ובפוליטיקה, שמעורבים בפעילויות כאלו. אבל הקהילה היהודית כאן מאוימת ומשמשת מטרה למתקפות שנאה, בעיקר באינטרנט. חייבים לעצור את זה, בעיקר באמצעות חינוך של צעירים".
בקרוב תבקר מסאלמי בפעם הראשונה בישראל. "זו הזדמנות טובה לגלות את המדינה הזו ולראות במו עיניי במה מדובר", היא מדברת בהתרגשות על המסע המתוכנן, "לעיתים קרובות התקשורת מעבירה תמונה לא נכונה של המתרחש שם. יש כל כך הרבה עימותים ברחבי העולם, והנה אנחנו מתמקדים רק בעימות הקטן הזה, שם".
מרבים לדבר על פתרון שתי מדינות לשני עמים, שיכול להיות רלוונטי דווקא לבלגיה, החלוקה בין פלמים לוואלונים, לא?
"בלגיה היא ארץ הפשרות. האִמרה 'האחדות מחזקת' תופסת לגביה, למרות שיש התחזקות של הבדלנות שמפלגות מסוימות מקדמות. אני לא מאמינה שבלגיה תחולק, כי אנשים אוהבים לחיות יחד. היא משמשת דוגמה טובה לדו־קיום בין שתי תרבויות שונות, שתי שפות שונות. שתי הקהילות מרגישות בלגיות, והן גאות בכך".
אבל מבחינה פוליטית זו תסבוכת עצומה. קשה למצוא רוב לממשלות יציבות.
"זו הייחודיות של בלגיה. אבל אסור לשכוח שזו המדינה היחידה בעולם שהתנהלה במשך 541 ימים בלי ממשלה. ועדיין, הכל פעל ולא היו בעיות. לבלגיה יש את השיטה הדמוקרטית שלה. מדי פעם יש משבר פוליטי, אבל אפשרי למצוא פשרות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו