הייאוש נעשה יותר נוח, 2019

אם בעבר שמענו רטינות קלות בעקבות השימוש בנכסי צאן ברזל מוזיקליים בפרסומות מסחריות, הפרסומת החדשה בכיכובה של חוה אלברשטיין עם "לונדון" הנפלא של חנוך לוין, כבר העלתה זעקה גדולה השמיימה.

"מה לא בסדר בשימוש כזה?", נשאל פרופ' שמעון לוי בראיון לגל גבאי בגל"צ. בזעזוע מתובל בזחיחות, ענה לוי שהוא חייב לחשוב על "תשובה אינטליגנטית". ללמדנו אולי כי כל בן תרבות אמור לדעת שמדובר בחילול הקודש ובצלם בהיכל. עוד הוסיף לוי שחנוך לוין (שנפרד מאיתנו לפני 15 שנה) התנגד לשימושים מעין אלה ביצירותיו.

אני לא משוכנע שלוין היה דבק בהתנגדותו לכך גם היום, בעיקר משום שהמציאות התקשורתית המבוזרת השתנתה, ואיתה כמה אקסיומות הנוגעות להבחנות בין הפלטפורמות השונות. ייתכן מאוד שהטאבו התרבותי נעשה רגיש במיוחד דווקא בדור הנוכחי, בעיקר אצל שומרי הסף החרדים שהתרבות העכשווית, הפופולרית והמסחרית לכאורה, תזהם את הדימוי הנוסטלגי והטהור של "ארץ ישראל הישנה והטובה". זה, אגב, אירוני שאחד מסמליו של "העידן ההוא", אריק איינשטיין, ידוע דווקא כאחד האמנים הפעילים בעולם הפרסומות. בראשית דרכו פרסם, למשל, סכיני גילוח, ובערוב ימיו התיר להשתמש בקלאסיקה "אני ואתה" בפרסומת לחברת סלולר.

הדיון על השימוש ביצירות לצרכים מסחריים ומערכת היחסים המורכבת בין אמנות, כסף ומסרים המושפעים מהניגוד בין השניים, הם עתיקי יומין. אפשר להבין את ההתנגדות. אבל נכסי צאן הברזל של הזמר העברי כמעט אינם נוכחים ברשימות הפלייליסט של רוב תחנות הרדיו, כולל זה הציבורי, והם כמעט תמיד מחוץ לתפריטי ההאזנה של בני נוער וצעירים.

דווקא השימוש המסחרי ביצירות הוותיקות, למשל "בוקר טוב" מתוך "עוץ לי גוץ לי" של אברהם שלונסקי, שזכה לגרסה חדשה של עומר אדם, ושיבוצם בפרסומות של שירים כגון "אור" של נעמי שמר, "צל עץ תמר ואור ירח" או "אצל הדודה והדוד", מזרימים את היצירות בחזרה למחזור הדם המוזיקלי של צעירים ומבוגרים. בהרבה מקרים השימוש המחודש מפיח רוח רעננה ומעורר סקרנות אמיתית ורצון להיחשף לגרסאות המקוריות של השירים. שיעור הצפייה בשירים הוותיקים ביו־טיוב עולה פלאים, וברשתות החברתיות ובפורומים השונים גובר העניין ביוצרים והמבצעים המקוריים.

טוב עשו מנהלי עיזבונו של לוין שהתירו את השימוש ב"לונדון". זהו, לטעמי, זהו אחד הקליפים היותר מוצלחים שנעשו בז'אנר בשנים האחרונות. חוה אלברשטיין הנפלאה צולחת אותו בכבוד, תוך שהיא מביאה פרשנות פרודית נפלאה למילותיו של חנוך לוין בהקשר עכשווי של ישראל 2019. אין לי ספק שהקמפיין הזה דווקא מחזיר את "לונדון" המופתי לתודעה, ואף מוליד אותו מחדש עבור הדור שלא הכיר אותו.