ימי צקלג: האם נמצאה עיר המקלט של דוד המלך?

חוקרים מהאוניברסיטה העברית, מרשות העתיקות ומאוניברסיטת מק-קווארי בסידני שבאוסטרליה טוענים: "מצאנו את צקלג המקראית". לטענתם, הם איתרו את העיר הפלישתית, מתקופת דוד המלך, ליד קריית גת.

צקלג מוזכרת בתנ"ך מספר רב של פעמים בהקשר של דוד המלך (בספרי שמואל א' ושמואל ב'). על פי הסיפור המקראי, אכיש מלך גת נתן לדוד להתגורר בצקלג לאחר שנמלט משאול המלך, ומצקלג יצא דוד להימשח למלך בחברון. בצקלג אף התרחש, לפי הכתובים, אירוע דרמטי שבמהלכו פשטו העמלקים, נוודי המדבר, על העיר ולקחו בשבי נשים וילדים.

צילום: משלחת חפירות אל ראעי

החפירה, שהחלה בשנת 2015 באתר חורבת אל-ראעי שבשפלת יהודה שבין קריית גת ללכיש, נערכה בשיתוף פעולה של פרופ' יוסף גרפינקל, ראש המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, סער גנור מרשות העתיקות ופרופ' קייל קיימר מאוניברסיטת מק-קווארי בסידני שבאוסטרליה. החפירות נערכו במשך שבע עונות, ובמהלכן נחפרו שטחים נרחבים של עד כ-1,000 מ"ר, שמהם עולה, לטענת החוקרים, התגלית החדשה מימי דוד.

השם "צקלג" יוצא דופן באוצר השמות הקשור לארץ ישראל, מכיוון שאינו שם כנעני-שמי מקומי, אלא שם פלשי תי, שניתן לעיר על ידי אוכלוסייה זרה שהיגרה לארץ ישראל מאזור יוון.

צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

עד היום הועלו כמה הצעות לזיהוי צקלג בכמה אתרים, כגון בתל חליף ליד קיבוץ להב, בתל שרע שבנגב המערבי ובתל שבע. לטענת החוקרים, "בכל האתרים הללו לא נמצא רצף יישובי, הכולל גם יישוב פלישתי וגם ישוב מימי דוד. בחורבת אל-ראעי, לעומת זאת, נמצאו מאפיינים של שתי האוכלוסיות גם יחד". עוד מוסיפים החוקרים כי בדיקה שביצעו בשיטת פחמן 14 מתארכת את אתר חורבת אל-ראעי לתקופת דוד המלך.

באתר שליד קריית גת נמצאו עדויות להתיישבות מימי הפלישתים מהמאות 12-11 לפנה"ס:מבני אבן רחבי ידיים ומסיביים, ובהם ממצאים האופייניים לתרבות הפלישתית, קערות ונר - מנחות שהונחו מתחת לרצפות המבנים מתוך אמונה שהן יביאו מזל טוב בהקמת המבנה, ובנוסף נמצאו כלי אבן וכלי מתכת. ממצאים דומים מתקופה זו התגלו בעבר בחפירות באשדוד, באשקלון, בעקרון ובגת, הערים של סרני הפלישתים.

מעל לשרידי היישוב הפלישתי התגלה יישוב כפרי מתקופת דוד המלך בתחילת המאה ה-10 לפנה"ס. היישוב בא לקיצו בשריפה, שהחריבה את המבנים, אולם עשרות כלי חרס שלמים נמצאו בחדרים השונים. מדובר בכלים זהים לאלו שנמצאו בעיר היהודאית המבוצרת של חורבת קיאפה, שהתגלתה בשפלת יהודה ומזוהה עם שעריים המקראית.

המגוון הגדול של כלי החרס מעיד על חיי היום-יום בימי דוד. במהלך החפירה התגלו כמויות גדולות של קנקנים, בינוניים וגדולים, אשר שימשו לאגירת שמן ויין. כמו כן נמצאו כלים להגשת מזון, פכים וקערות, אשר היו מעוטרים בצבע אדום, ובסגנון האופייני לימי דוד.

לאחר מחקר ארכיאולוגי אזורי בן 12 שנים בשפלת יהודה, שמנהלים פרופ' גרפינקל וגנור, מתחילה להצטייר התמונה היישובית של יהודה בראשית תקופת המלוכה: שני היישובים - צקלג וחורבת קיאפה, ממוקמים בגבול המערבי של הממלכה. הם יושבים על גבעה נישאה, הצופה אל דרך ראשית שעוברת בין ארץ הפלישתים אל יהודה: חורבת קיאפה שבעמק האלה יושבת מול גת הפלישתית, וחורבת אל-ראעי, המזוהה כצקלג, יושבת מול אשקלון. תיאור גיאוגרפי זה מהדהד אל קינת דוד, שבה הוא מתאבל על נופלם של שאול ויהונתן בקרב עם הפלישתים: "אל תגידו בגת, אל תבשרו בחוצות אשקלון".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו