"מתעלמים ממגזר העצמאים והעסקים הקטנים"

"ממשלת ישראל מקדשת את ההיי־טק ומתעלמת ממגזר העצמאים והעסקים הקטנים", כך אומר ל"ישראל היום" עו"ד רועי כהן, נשיא לשכת ארגוני העצמאים והעסקים הקטנים בישראל (להב).

כהן מתייחס לדו"ח ה־OECD שהתפרסם לאחרונה, וממנו עולה כי בשנים 2015-2011 חלה ירידה בפריון בכל קבוצות הגודל של עסקים קטנים ובינוניים בענף הייצור - בשיעור של שליש עד מחצית מהממוצע של המגזר העסקי בארה"ב. מנגד, חברות גדולות בתחום הדביקו את הממוצע האמריקני, שעמד ב־2015 על כ־120 אלף דולר לעובד בשנה. בענפי השירותים נרשמה ירידה בכל קבוצות העסקים, למעט הזעירים, בעוד בענף הבינוי חוו העסקים הקטנים והבינוניים עלייה קלה.

נכון לשנה החולפת, 18% מהמשרות במשק מקורם בעסקים קטנים - ירידה של 25% לעומת 2015. 19% מהמשרות מגיעים מעסקים בינוניים - נתון דומה לעומת שלוש שנים קודם לכן. כמו כן, 54% מהתוצר העסקי מקורם בתרומתם של העצמאים ושל העסקים הקטנים והבינוניים. פריון העבודה בשנת 2018 עמד בקרב עסקים קטנים על 160 אלף שקלים למשרה בשנה, ובקרב עסקים בינוניים על 185 אלף שקלים. בקרב תעשיות מוטות כוח אדם, פריון העבודה של עסקים קטנים ובינוניים גבוה מזה של עסקים גדולים.

שיא בהשקעות

לפי כלכלני ה־OECD, היקף השקעות ההון־סיכון בישראל הגיע ב־2015 לשיא של כל הזמנים, בשווי 5.2 מיליארד דולר, אך מרבית ההשקעות היו בתעשיות ההיי־טק. לפי נתוני הלמ"ס, 75% מכלל ההשקעה במחקר ופיתוח מבוצעים בתעשיות ההיי־טק. עוד צוין כי תנאי האשראי על הלוואות בישראל מוגבלים יחסית, כאשר 95% מהאשראי הבנקאי לחברות קטנות ובינוניות מסופקים על ידי חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות. עם זאת, חל שיפור בנושא, כאשר החוק להעלאת התחרותיות בשוק האשראי נמצא במגמת יישום, ומתרחשת הפרדה בין הבנקים לבין חברות האשראי. כמו כן, לפי נתוני משרד האוצר, הקרן להרחבת היקף האשראי העמידה בין 2016 ל־2018 הלוואות בסך 4.1 מיליארד שקלים לעסקים קטנים ובינוניים.

יש מה לשפר

לפי כותבי הדו"ח: "הסביבה העסקית בישראל ניחנת ברמות גבוהות של ביורוקרטיה, ויש מקום להקטנת העומס הרגולטורי. בענפים רבים בישראל (בעיקר חשמל ומזון), התחרותיות המצומצמת והחסמים הגבוהים, שאינם קשורים לסוגיית המכסים, מעלים את המחירים". כפי שפרסמנו אתמול, משרד ראש הממשלה מפרסם בימים אלו תוכנית מקיפה לחיסכון ישיר בעלויות למשק של כ־1.5 מיליארד שקלים בכל שנה - בהמשך לשיפור של 16 מקומות במדד הרגולציה של ה־OECD על מוצרי השוק.

ד"ר רובי נתנזון, הכלכלן הראשי של להב, אומר כי יש עוד מה לשפר בתחום: "מאז 2015 קיימה הממשלה כמה יוזמות במטרה לשפר את מצבו של המגזר העסקי באופן כללי, צעדים המשפיעים בין היתר גם על עסקים קטנים ובינוניים - דוגמת רפורמה ברישוי עסקים ושיפור מוסר התשלומים במשק", אומר נתנזון. "עם זאת, עדיין נדרשת השקעה תקציבית משמעותית יותר בעסקים קטנים ובינוניים, בדגש על הגברת ההשקעה בתוכניות חדשנות וייעוץ תמיכה גם לעסקים קטנים ובינוניים שלא פועלים במסגרת ההיי־טק".

נשיא להב, רועי כהן, מוסיף: "כאשר מקבלי ההחלטות מעוניינים להעלות את הרכבת הכלכלית חזרה לפסי צמיחה, הם מחויבים לתת את הדעת על מגזר העצמאים והעסקים הקטנים, שיחד עם המועסקים בו כולל כמיליון וחצי אנשים. זה מנוע הצמיחה המשמעותי ביותר במשק, ומן הראוי להפנות אליו משאבים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו