"נפלתי לבור של חוסר צדק"

כשלים בחקירה, עדים שלא נחקרו וראיות שלא נאספו. כל אלו ועוד אפיינו את התנהלות התיק שעסק בחשדות נגד ד' על אלימות במשפחה - תיק שממנו זוכה לחלוטין. 

בפברואר 2016 התלונן אחד מילדיו של ד' בפני הממונים במוסד לנוער שבו שהה, כי הוא סובל מהתעללות ומאלימות בביתו. עוד באותו היום נחקרו ילדיו האחרים של האב, והוא נעצר. מכאן החל מסע ייסורים שארך יותר משנתיים, שבמהלכן היה ד' במעצר ולאחר מכן תחת צו הרחקה, ובנוסף נאסר עליו ליצור קשר עם ילדיו או להתקרב לאזור מגוריהם. 

מהכרעת הדין, לטענות הבן על אלימות מצד האב לא היה כל יסוד. כל ילדיו של ד' שללו את גרסת הפרקליטות, רופא המשפחה שלל את הטענות שהועלו לשבר בצלעות, קב"ט היישוב שלל את הטענה שהיה שומע צעקות מבית המשפחה וכן הלאה. 

הסדקים בסיפור החלו כבר לפני שלב הראיות במשפט, ובשל כך שוחרר האב ממעצר אחרי 37 יום והועבר לחלופת מעצר במושב בערבה. למרות זאת, ולמרות שהשופט רמז לפרקליטות על הקשיים שבכתב האישום, הפרקליטה לא ויתרה והלכה עד הסוף. 

השופט, רפי כרמל, כתב בפסק הדין ביקורת חמורה על התנהלות העוסקים בחקירה: "לא ניתן שלא לתהות ולשאול מדוע איש מאחיו של ר', לפחות אלה הגדולים, לא נחקר בטרם הגשת כתב האישום... היה מקום לחקור את אנשי מערכת החינוך שבאו בקשר עם ר' במהלך התקופה הרלוונטית ולא להותיר מלאכת החקירה לנאשם.

"לאחר שנשמעו עדויות אחיו ואחותו והעדים האחרים מטעם הנאשם, עדים שהיו אובייקטיביים וראויים, היה ברור כי תמונת הראיות השתנתה... על כן היה מקום מצד המאשימה לחזור בה מכתב האישום. תמונה זו לא נקלטה על אוזן קשובה אצל המאשימה, אף שתשומת ליבה הופנתה לכך ואין אלא לתמוה על שיקולי המאשימה. או שלא... החקירה שנעשתה על ידי הרשות החוקרת לא היתה ראויה ומספקת בלשון המעטה". 

 

בעיית אמינות אצל הילד

הזיכוי ניתן לפני כשנה ועתה החליט ד' להגיש תביעת נזיקין נגד הפרקליטות והמשטרה על סך 1.5 מיליון שקלים באמצעות עו"ד מיכאל דבורין.

אני פוגש את ד' בביתו החדש, לאחר שהמשפחה נאלצה לעזוב את מקום מגוריה, וניכר שהעלבון והזעם עדיין טריים בו. "בגיל צעיר מאוד הבנו שיש לילד בעיה קשה מאוד של אלימות", הוא מספר, "היינו צריכים לרסן אותו. כבר בכיתה ה' הוא נשלח לאבחון פסיכיאטרי ועבר לכיתה רגשית קטנה. אחר כך בכיתה ז', ח', המצב שלו החמיר. הוא היה בתוכנית עם חונך אבל גם שם לא החזיק מעמד, ועבר לישיבה מיוחדת לילדים בעלי קשיים. על היום הראשון שם הוא נהג באלימות קשה ואז עבר לישיבה אחרת, שמיועדת למצבים קשים יותר, וגם שם מהר מאוד אמרו שהם לא יכולים. הוא עבר למוסד אחר, מוסד קצה. מי שנזרק משם זה לרחוב". 

בהכרעת הדין מספרים אחיו של הנער ועדים אחרים כי הוא נהג לגנוב כסף ותכשיטים מבית הוריו, הידרדר לסמים ולאלכוהול, ומתוך חלק מהעדויות עולה כי היתה בעיית אמינות קשה לגבי דברים שאמר וסיפר. "במוסד האחרון שאליו הוא הוכנס, ניסו להבין מה קורה עם הילד הזה", ממשיך האב, "למה הוא לא כמו שאר הילדים. לא מפתח תובנות ולא משנה את ההתנהגות שלו. ואז הוא התחיל לטפטף להם. הוא מאשים את כולם, לא לוקח אחריות. כשהזעיקו חוקר משטרה הוא נתן עדות קשה מאוד על אלימות נוראית כלפיו וכלפי כולם. 

"כשזומנתי למעצר הייתי המום. ואז דיון ועוד דיון ועוד חקירה וחקירה ואני מבין שאני תקוע עמוק, שנקלעתי לתוך מערכת שקשה להשיג בה צדק". 

מה קרה אחרי המעצר? 

"הוציאו אותי לחלופת מעצר במושב, עם איסור יצירת קשר ואיסור לעבוד. תוך כדי התהליך, העו"ד הציע לי עסקאות שונות, ואני סירבתי. שיא המשבר היה לי בשהות במושב. הייתי שבור. הייתי בטוח שאני הולך לסיים את החיים שלי בכלא. שאראה אולי את הנכדים יום אחד כשאצא. אנשים דועכים בכלא, הייתי בטוח שלא אצליח להוכיח את חפותי. רציתי למות". 

 

התאושש - ונפל שוב

המשפחה הקרובה תמכה בו, אבל ההתמודדות עם הקהילה מסביב היתה קשה: "אשתי נפגעה מאוד. במקום מגורינו עשו לנו שם רע, ילדים לא הסכימו לשחק עם הילדים שלנו. השחירו את שמנו במקום שהיה לנו טוב בו".

מתי הבנת שהמצב התהפך לטובתך?

"באחד הדיונים האחרונים השופט שאל את הפרקליטה למה היא לא הביאה את האחים להעיד ולמה אני הייתי צריך לזמן אותם למשפט במקום שהתביעה תציג את התמונה המלאה. התשובה שלה היתה מהממת: היא אמרה שאין טענה שהיכיתי אותם אז אין טעם לזמן אותם. השופט הורה לקלדניות לסגור את ההקלדה והתפרץ: 'אז על מה הוא יושב במעצר? על מה אתם מרחיקים אותו מהבית אם הוא לא מהווה סכנה למשפחה?' הפער בין כתב האישום למציאות היה בלתי נתפס. אז הבנתי שהמצב השתנה".

היום, אחרי שהפרשה מאחוריו, הוא מנסה לחזור לעצמו. "הילדים מצטיינים בכל התחומים אבל יש לנו ילד אחד שיצא עם בעיות וקשיים", אומר ד', "עד היום הוא במסלול של השמדה עצמית". 

אתה מצטער על דברים שעשיתם במהלך הדרך?

"חד־משמעית כן. אולי הטיפול שלנו בילד הזה לא היה אידיאלי". 

איפה הוא היום? 

"הוא נזרק מהמוסד שבו היה והגיע למוסד לגמילה אחר. הוא יצא משם יציב וחזק, השתקם, עזב את האלכוהול והסמים ופיתח מבט חיובי קדימה. אפילו חזר הביתה לתקופה. כמה חודשים לאחר מכן הוא השתתף בטיול ועזר לנערים שנקלעו שם למצוקה. אבל למרבה הצער, הטראומה משם החזירה אותו לדרך הרעה".

תגובת פרקליטות מחוז ירושלים: "בתיקי אלימות במשפחה אנו נתקלים לעיתים בקושי של בן משפחה שנפגע (במיוחד כאשר מדובר בקטין) להעיד נגד אדם קרוב. פעמים רבות קשר השתיקה והפחד יוצרים קושי בניהול ההליך ומונעים בירור האמת בבית המשפט. 

"אין בזיכוי כדי להצביע על כך שההחלטה להעמיד את הנאשם לדין היתה שגויה. ביהמ"ש אף קבע כי כתב האישום הוגש על בסיס תשתית ראייתית מספקת. בהחלטה על העמדת הנאשם לדין נשקלו שיקולים ענייניים ונערכה בדיקה קפדנית, מקיפה ומקצועית של חומר הראיות... התמונה מורכבת הרבה יותר מהצגת הדברים החד־צדדית שבכתב התביעה.

"התביעה נבחנת בפרקליטות מחוז ירושלים אזרחי, ותיענה כמקובל במסגרת ההליך המשפטי". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו