לחבק את הצעירים - ולעמוד על זכותנו להפגין

באתי לבית משפט השלום באשקלון כדי להיות עםבני העדההיקרים שלי ביום הקשה שלה ובימים שקדמו לו, שבהםהמשטרהממשיכה את האפליה כלפי בני העדה ופוגעת בהם קשות.

באתי לפה, כי עשרות העצורים האתיופים מההפגנות הצודקות על העוולות, אי־הצדק, רמיסת הכבוד והפגיעה בזכויות היסוד שלנו - נעצרו סתם. לא מגיע להם שיעצרו אותם. לא מגיע להם יחס כזה. מגיע להם שיקשיבו לכאב שלהם.

באתי לבית המשפט גם כדי לתת להם תמיכה רוחנית, לעודד אותם, להגיד להם שהם לא לבד, ואנחנו כולנו בעדם ונתמוך בהם ונעזור להם בכל דבר. שיהיה ברור, טבעה ומנהגה של העדה הוא לא לאלימות, אנחנוסולדים מאלימות. אבל לפעמים היחס אלינו - לא לפרט הבודד - אלא כקהילה, הוא יחס מפלה ולא הוגן ולא צודק.

שנים שלא רקהחברה בישראלמתייחסת לעדה האתיופית שלא בכבוד הראוי, אלא היחס שלה הוא תוצאה של היחס מצד הממשלה וכל השרים שלה. יש לנו לא מעט מחלוקות מול הממשלה, בלא מעט דברים שקשורים לעדה האתיופית, והעובדה כי גורמי ממשלה מתעלמים מאיתנו, הקייסים, רק מוסיפה ליחס הקשה.

בשנים האחרונותאלימות המשטרהכלפי בני העדה האתיופית עברה כל גבול. אני בטוח במאה אחוזים, שאילו מול השוטר שירה היה עומד אדם אחר, לבן, ולא אתיופי, הוא אפילו לא היה מוציא את האקדח שלו. תראה את היד הקלה שלהשוטריםבשנים האחרונות כאשר מדובר בצעירים אתיופים. היד יותר מדי קלה על ההדק. זה משהו שהם סופגים כנראה מהסביבה שלהם.

אני קורא לציבור בישראל להבין שהיחס אלינו הוא לא שוויוני, בהרבה מקרים. אפילו בשכר שבני העדה משתכרים יש יחס מפלה. והכעס והזעם בקרב בני העדה, בעיקר הצעירים, הולכים וגוברים משנה לשנה.

תראו איזואלימותהפגינה המשטרה נגד המפגינים האתיופים בכל הארץ. תראו גם את כמות העצורים. זה לא נכון, וזה לא צודק. מגיעה לנו הזכות הבסיסית להפגין ולמחות על היחס כלפינו, והגיע הזמן שיפסיקו ללחוץ ביד קלה על ההדק בצעירים אתיופים.

הביא לדפוס: גדי גולן

הכותב הוא ראש מועצת כוהני הדת בעדה האתיופית