"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נאס"א תאפשר לחקור סלעים מהירח

סוכנות החלל האמריקנית שומרת במכלים סגורים דגימות קרקע שהובאו מהירח • כעת, לרגל יובל לנחיתה ההיסטורית ב-1969, היא תאפשר גישה אליהן

,עודכן
בתמונה: "סלע בראשית" - אבן בת 4.4 מיליארד שנה, שני איצ'ים אורכה, שהובאה מהירח ע"י אפולו 15 ושמורה במעבדת הירח שבמרכז החלל ג'ונסון של נאס"א בתוך תא שימור מלא חנקן // צילום: איי. פי.

במעבדה סגורה ומאובטחת במרכז החלל ג'ונסון בארצות הברית, שמורות זה עשורים רבים דגימות קרקע וסלעים שהובאו מהירחמאז הנחיתה הראשונה על הלוויין של כדור הארץ ב-1969 ועד הנחיתה האחרונה של צוות האסטרונאוטים בשנת 1972. הצוותים אספו במסגרת המשימות שלהם 382 קילוגרמים של דגימות קרקע מהירח, חלקן הוכנסו לתאי ואקום מבודדים וסגורים כבר בעת האריזה שלהן בירח עצמו, וחלקן נארזו עם הגעת המשלחות לכדור הארץ בתאים מלאי גז הליום או הוקפאו בחנקן כדי לשמרן. המטרה הייתה שלא לזהם את הדגימות בשום צורה ולא לחשוף אותן כלל לאטמוספירה של כדור הארץ.

כך כמות גדולה ונדירה של חומר מדעי מהמעלה הראשונה שוכבת בכספת ממוגנת היטב של נאס"א זה שנים רבות, ורק דגימות ספורות ממנו יצאו עד היום למחקר והשאר נותרו ללא מגע מאז שנאספו.

עוד בנושא:

מותק, הירח התכווץ

כעת בחגיגות 50 השנה לנחיתה של ניל אמסטרונג ובאז אלדרין מהחללית אפולו עלהירח, מתכננת סוכנות החלל האמריקנית לאפשר לחוקרים לעבור על חלק מהדגימות האלו עם כלים מדעיים מודרניים כדי ללמוד מקרוב על הלוויין הקטן של כדור הארץ.

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

מי שאחראי מטעם הסוכנות לשימור הדגימות הוא החוקר ראיין זיגלר, שאומר כי "אין זמן יותר טוב מחגיגות יובל הנחיתה על הירח, כדי לפתוח למחקר את האוצר המדעי הזה. תכננו בכל מקרה להתחיל לעשות זאת מהסיבה הפשוטה שכיום יש בידי האנושות כלים מדעיים מחקריים טובים יותר לבחינת הדגימות והסלעים. יש לנו דרך רבה לפענח ולחקור את מה שיש, ולכן תכננו את המהלך בכל מקרה".

זיגלר מספר לסוכנות הידיעות AP כי "מהטיסה הראשונה נאספו רק 22 ק"ג של חומר מהירח, כי הסוכנות חששה להשאיר את אמסטרונג ואלדרין זמן רב בחוץ. אמסטרונג אסף דגימות שטח וצילם במשך השעתיים שהן היו שם ואלדרין הביא שתי דגימות חומר מהשכבה שמתחת לפני הקרקע. המשלחות הבאות כבר הביאו יותר חומר, וכל משלחת קוטלגה בנפרד והדגימות שלה מצויות בנפרד מאוחסנות בתאים מיוחדים".

כעת עוסקים בסוכנות החלל בדיונים איך לשחרר את הדגימות הקפואות בלי לפגוע בהן, וכן אילו מחקרים לבצע בדגימות. על פי התוכנית, 9 צוותי מחקר אמריקניים יקבלו דגימות בגדלים משתנים, והכי גדולה תהיה במשקל של מהדק נייר. החשיבות של חומר הירח שהובא לכדור הארץ היא בכך שהיא מאפשרת למדעים לגלות מידע על ההיסטוריה של מערכת השמש, ללא שזו עברה שינוי על ידי תנאי מזג האוויר על כדור הארץ. כך גילו הדגימות כי ענקי הגזים הענקיים של מערכת השמש היו בשלב יצירת המערכת יותר קרובים אל השמש בסיבוב שלהם, ורק אחרי כן הם התרחקו ממנה למיקומים שלהם כיום.

נזכיר שעד 2024 נאס"א מתכננת משלחת מחקר מאוישת חדשה לירח שתהיה מצוידת הפעם בציוד משוכלל יותר ב-50 שנה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר