בריכת שחייה// צילום אילוסטרציה: Getty Images

מבקר המדינה: "בריכות עירוניות מסכנות מתרחצים"

המבקר יוסף שפירא פרסם דו"ח על רשויות המקומיות שמעלה כי בריכות שחייה רבות פעלו ללא רישיונות עסק • עשרות גנים הופעלו ללא אישורי בטיחות

דו"ח מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, פרסם את הדו"ח השנתי על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2019 עוסק בין היתר בהפעלה ובטיחות של בריכות שחייה ציבוריות ברשויות המקומיות.

 

 

המבקר קובע כי: "בריכות השחייה עלולות במהותן להיות מקום מסוכן מעצם השילוב של מים, חשמל וחומרים מסוכנים. בשנים האחרונות וביתר שאת מתחילת הקיץ הנוכחי רבו מקרי אסון. נמצאו ליקויים רבים, חלקם חמורים עד כדי חשיפת הציבור לסכנות בעת השימוש בבריכות השחייה. הרשויות המקומיות איפשרו להפעיל בריכות שחייה בלא רישיון עסק".

 

המבקר מציין כי: "כל הרשויות המקומיות שנבדקו אינן מפקחות על ההפעלה השוטפת של בריכות השחייה הציבוריות שבתחומן כנדרש ובהתאם נמצאו ליקויים רבים בבריכות השחייה שנבדקו בתחום הבטיחות והתברואה. מכוח אחריותו הכוללת לפי חוק הסדרת מקומות הרחצה, נדרש משרד הפנים להנחות את הרשויות המקומיות להקפיד לפעול בהתאם להוראות הבטיחות ולאכוף הוראות אלה על בריכות השחייה הציבוריות שבתחומן". כמו כן, הדו"ח מגלה ליקויי בטיחות בגני ילדים.

 

המבקר מדגיש כי: "לבטיחות במוסדות חינוך ובכלל זה בגני הילדים נודעת חשיבות עליונה והיא מצריכה זהירות והקפדה יתרה על קיום נהלים. נמצא כי משרד החינוך אפשר את פעילותם של עשרות גני ילדים במועצות המקומיות לקיה ותל שבע במהלך שנות הלימודים התשע"ו, התשע"ז והתשע"ח, בלי  שהן הגישו לו את אישורי הבטיחות השנתיים".

 

מבקר המדינה יוסף שפירא // צילום: אורן בן חקון

 

עוד מעלה הדו"ח עיריות אשקלון וטירה המציאו למשרד החינוך אישורי בטיחות שנתיים עבור גני הילדים שבתחום שיפוטן, אף שלא ערכו את כל בדיקות הבטיחות הנדרשות ולא בדקו כלל את התאמתם של מתקני המשחקים בגנים לתקן: "עיריות אלו לא זו בלבד שלא מילאו את חובתן בעניין זה, אלא הן גם מסרו מידע מטעה למשרד החינוך, לפיו גני הילדים כשירים מבחינה בטיחותית ועומדים בדרישות התקן, כביכול".

 

בין הליקויים הבטיחותיים שהתגלו היו דלתות שלא הותקנו בהן מגני אצבעות, מתלי מעילים בגובה נמוך מהנדרש, שגם לא מוגנו, אבני שפה בולטות בחצר, שער חירום של גן ילדים החסום בצמחייה שאינה מאפשרת מעבר, וגם אחסון חומרי ניקיון בארון ללא מנעול ובהישג ידם של ילדים.

 

נושא נוסף המופיע בדו"ח המבקר הוא טיפול הרשויות המקומיות בצוברי גפ"מ (גז פחמימני מעובה) ובמחסני גפ"מ: "שימוש בלתי מבוקר במתקני גפ"מ או פגיעות בקווי גז עלולים לגרום לדליפות גז, לפיצוצים, לדליקות, לחנק ולהרעלת גז, המסכנים לחיי אדם. הביקורת העלתה ליקויים בטיפולן של הרשויות המקומיות והוועדות המקומיות שלהן בעניין הפיקוח והבקרה על צוברי גפ"מ ועל מחסני גפ"מ, הנמצאים בתחומן ובפעילותם של המשרדים המאסדרים - משרד האנרגיה ומשרד העבודה".

 

בהתייחס לטיפול הרשויות המקומיות בהטרדות מיניות ובמניעתן, מציין המבקר כי ב-1998 חוקקה הכנסת את החוק למניעת הטרדה מינית: "משרד הפנים לא קבע נהלים ברורים והנחיות לפעילותן של הרשויות המקומיות בנושא, והתיקון לתקנות משנת 2014, לא הוחל עליהן. נתגלו ליקויים מהותיים באופן יישומן של רשויות מקומיות את הוראות החוק ובטיפולן בתלונות. עגומה במיוחד התמונה ברשויות המקומיות הערביות". תגובת משרד הפנים: "משרד הפנים מברך על דו"ח מבקר המדינה על השלטון המקומי ומבהיר כי משרד הפנים כרגולטור על השלטון המקומי יתייחס לליקויים שהתגלו וימשיך לפעול לתיקון הליקויים בנושאים אשר בתחום טיפולו.

תגובות

ממשרד הפנים נמסר לגבי יישום החוק להטרדה מינית ברשויות: "החובה למינוי ממונה על ההטרדה המינית ברשויות המקומיות מוטלת על הרשות המקומית בלבד. מבחינה חוקתית, משרד המשפטים הינו הגורם האחראי על יישום החוק. עם זאת, לאור חשיבות הנושא, מנכ"ל משרד הפנים הנחה את גורמי המקצוע במשרד לשלב בתכנית העבודה השנתית הכשרה שיטתית מקצועית וקבועה לממונות על הטרדות מיניות ברשויות המקומיות וכן לרכז את הנתונים בדו"ח מצבת כוח אדם".

 

בריכות שחייה ורישוי עסקים: "משרד הפנים דוחה את קביעת מבקר המדינה כי משרד הפנים הוא המאסדר מטעם השלטון המקומי ובשל כך קיימת לו חובה לוודא כי הרשויות מיישמות את הוראות הדין, ומדגיש כי בהתאם לתיקון משנת 2004 לחוק הסדרת מקומות רחצה, תשכ"ד 1964, בוטלה סמכות משרד הפנים להכרזת בריכות השחייה.

 

"האחריות המלאה בעניין הפעלה ופיקוח בריכות השחייה מוטלת על בעלי הבריכה והרשות המקומית. משכך, גם ביצוע הוראות החוק בסמכות הרשות המקומית ורשויות האכיפה במדינה. במסגרת התקנות אף נקבע כי ניתן לעשות שימוש בכל האמצעים הקיימים בחוק רישוי העסקים להפעלת ואכיפת התקנות בידי הרשות המקומית".

 

ממשרד החינוך נמסר בנוגע לבטיחות במוסדות החינוך: "האחריות על טיפול בבטיחות מבנים מצויה בידי הבעלויות על בתי הספר. יחד עם זאת, המשרד עורך מטעמו בקרות בכל מוסדות החינוך, כדי להבטיח שמדיניותו בנושא בטיחות מיושמת בבתי הספר ומבטיחה את מוגנות התלמידים. במקרים חריגים, המשרד סוגר את המוסד החינוכי עד לתיקון כל הליקויים על ידי הבעלות על המוסד. אשר למוסדות המוזכרים בדו"ח, המשרד מודע לליקויים והוא פועל אל מול הרשות כדי לתקן אותם באופן מיידי".

 

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם שלנו!

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו