ככה לא מנצחים בחירות: הירי בנגמ"ש מימין תורם לשמאל

הביקורת מימין על בנימין נתניהו אינה דבר חדש. מטבע הדברים, כל המפלגות שממוקמות על המפה הפוליטית מימין לליכוד, הביעו לא פעם אכזבה מהחלטות שקיבלו מנהיגי התנועה הלאומית הליברלית לדורותיהם, ולכן לא מצאו בליכוד את ביתם הפוליטי, אלא במפלגות אחרות, בין שדתיות ובין שלאו.

לכן, דברי הביקורת על נתניהו שנשמעים מפי אנשי ימין, אשר מועצמים בימים האחרונים על ידי קמפיין כחול לבן וכן בתקשורת הנוהגת להדהד את מסריהם, אינם תופעה חדשה - ולא תופעה בכלל. בינתיים, הירי בתוך הנגמ"ש משרת בעיקר צד אחד - את הצד שהפסיד בבחירות, אשר מחכך כעת ידיים בהנאה כל הדרך לסיבוב הבא.

עוד בנושא:

מבוכה בכחול לבן: "שבירה ימינה - חנפנות"

סקר "ישראל היום": 59 מנדטים לגוש הימין בלי ליברמן - לא ברור מי יוכל להקים ממשלה

הליכוד נגד יעלון: "הוא איבד את זה"

כחול לבן פנתה ליועמ"ש נגד מינויי נתניהו

חודשים ארוכים מפמפמים בכחול לבן, בהובלת יאיר לפיד, כשבני גנץ וכל היתר מחרים־מחזיקים אחריו, כי אין בעיה בימין - אלא בנתניהו. המסר, המועבר בעצימות גבוהה בכלי התקשורת המרכזיים, המעבירים בדרך קבע את קמפיין האופוזיציה בפתיחות מלאה ובנפש חפצה, הוא כי צרות העולם ייפתרו אם יואיל הימין להסיר את ראשו של נתניהו ולהעביר את השלטון לאחר.

אין בעיה עם הימין, רק עם נתניהו, יאיר לפיד // צילום: דודו גרינשפן

כבר עשר שנים מבקשים בשמאל להחליף את נתניהו, ורק התירוץ משתנה בכל פעם. החידוש הפעם הוא שגם אנשי ימין מתבקשים להיות חלק מדף המסרים. מה שכאמור תמיד היה, מוצג בימים האחרונים כתופעה חדשה ומעגל שהולך ומתרחב.

בבחירות 2015 היכה נתניהו את כולם בתדהמה כשהצליח, בניגוד לכל הסקרים והתחזיות, להוביל את הליכוד לניצחון של 30 מנדטים. 4 שנים אחרי כן שוב עמדו כולם נדהמים כשנתניהו אף הגדיל את המספר ל־35. כל עלייה כזאת היא על חשבון מפלגות אחרות בגוש הימין. לעיתים אף במחיר קריסה מוחלטת. ב־2015, "יחד" בראשות אלי ישי לא עברה את אחוז החסימה. ב־2019 היו אלה נפתלי בנט ומשה פייגלין שנותרו בחוץ.

הדיסוננס של מצביעי הימין מובן - מצד אחד רוצים להבטיח את שלטון נתניהו, ולכן הליכוד צריכה להיות המפלגה הגדולה ביותר, ומנגד, הליכוד אינה ימנית (או דתית) מספיק, ויש לחזק אותה על ידי הצבעה למפלגות הלוויין. בניגוד אולי לתקווה הטמונה בצהלולי השמאל, הביקורת מימין על נתניהו אינה קריאה להחלפתו, אלא קריאה להצביע למפלגות הימין האחרות, כדי להבטיח את שלטונו בגרסה מחוזקת ומחושקת יותר.

מה שמתפספס זה כל מה שבדרך. כי בינתיים, מבלי משים, הוויכוח שבתוך מחנה הימין מעניק חיים חדשים למחנה השמאל, שבמקום ללקק את פצעיו, מגלה שרוח חדשה נושבת במפרשיו.