מהו קונדנסט, וכיצד הוא קשור להפקת גז טבעי?

בשיתוף ברק רום

תגליות הגז הטבעי העלו לסדר היום הציבורי מונחים רבים - משמות מאגרי הגז השונים ועד מושגים דוגמת עצמאות אנרגטית ותמלוגי הגז שמקבלת המדינה. מונח נוסף שיותר ויותר אנשים מתחילים להכיר קשור לתהליך הפקת הגז, ועונה לשם קונדנסט. בשונה ממונחים דוגמת עצמאות אנרגטית שמשמעותם מובנת לכל, המונח קונדנסט נראה למראית עין קצת יותר מורכב. בפועל מדובר במונח לועזי (Condensate) שמשמעותו המילולית היא חומר מעובה. במילים פשוטות, מדובר בגז שהתעבה (גז שהפך לנוזל).

תהליך העיבוי הוא חלק בלתי נפרד מתהליך הפקת הגז הטבעי: העיבוי מתרחש בעקבות מעבר הגז מהמאגר המצוי בעומק של מספר קילומטרים מתחת לפני הקרקע אל פני השטח. מדובר בתוצר אנרגיה הדומה במאפייניו לנפט הגולמי, אך מצריך הרבה פחות זיקוק ביחס אליו. המשמעות היא שתהליך הזיקוק דורש פחות אנרגיה.

מהי חשיבותו של הקונדנסנט?

הקונדנסט הוא גז טבעי שהתעבה במסגרת שאיבתו ממעמקי האדמה, ולכן לא ניתן להפיק גז טבעי ללא היווצרות קונדנסנט. מכיוון שהקונדנסנט הוא תוצר אנרגיה המשמש בתהליכי הזיקוק של הנפט הגולמי, הפקתו באסדות תמר ולווייתן מעצים את העצמאות האנרגטית של ישראל, ומאפשר למדינה להשתמש בקונדנסנט המקומי במקום לייבאו מחו”ל.

אמנם כמויות הקונדנסנט המופקות במאגרי דלק קידוחים ושותפותיה נמוכות יחסית ביחס לתצרוכת הנפט המקומית, אך עדיין מדובר בעוד תוצר אנרגיה המתווסף לתגליות הגז הגדולות, שהופכות כבר היום למנוע צמיחה משמעותי של המשק.

מהי ההשפעה על איכות הסביבה?

לפני שעונים על השאלה הזו, חשוב להבין שהרכב הקונדנסנט משתנה בהתאם למאפיינים הייחודיים של כל מאגר. לכן למשל קונדנסנט במאגר אחד עשוי להכיל יותר או פחות בנזן ביחס למאגר אחר. בהקשר זה, הקונדנסנט במאגר לווייתן מזכיר בהרכבו סולר, וריכוז הבנזן בו נמוך באופן ניכר מהשיעור המותר לדלקים בתחבורה. המשמעות היא שריכוז הבנזן המצוי בקונדנסנט המופק במאגר לווייתן, נמוך בהרבה מריכוז הבנזן המצוי בכל רכב בישראל.

נקודה חשובה נוספת מתייחסת להיקף ההפקה: מאגר לווייתן מוגדר כמאגר דל- קונדנסנט. לשם המחשה, כמות הקונדנסנט במאגר לווייתן צפויה לעמוד על כ- 3% בלבד מכמות הנפט הגולמי המזוקק בישראל.

הפרדת הגז הטבעי והקונדנסנט מתבצעת במלואה על גבי אסדת הגז, במרחק קילומטרים מהחוף, וכוללת תהליכי עיבוד וייצוב העומדים בכללי בטיחות מחמירים.

וחשוב מכל: הפקת הגז המובילה (הגורמת להיווצרות הקונדנסנט), תורמת תרומה משמעותית לאיכות הסביבה, בעקבות המעבר לשימוש בגז טבעי והפחתה הדרגתית של ייצור חשמל מפחם, הפולט לאוויר מזהמים רבים. למעשה, עפ”י המשרד להגנת הסביבה, תחנות הכוח הפחמיות נחשבות למזהמי האוויר הגדולים בישראל. מכאן שהפסקת השימוש בתחנות הפחמיות בחדרה ואשקלון בעקבות השימוש בגז טבעי, תשפיע באופן ניכר על איכות האוויר שכולנו נושמים.

איך משנעים את הקונדנסנט?

בעתות שגרה, הקונדנסנט יובל דרך צינור לבתי הזיקוק בחיפה. מה עושים במקרים שבהם לא יתאפשר להזרים את הגז ישירות לבתי הזיקוק? לשם כך הוקם מיכל אחסון בתחנת הכוח “חגית”, שמטרתו לספק קונדנסנט אך ורק במקרים שבהם שינוע הגז בצנרת אינו אפשרי. המשמעות: מדובר במיכל שהוקם לצורך גיבוי, ולא לשימוש שוטף.

הקונדנסנט הוא חלק אינטגראלי מתהליך הפקת הגז הטבעי. לצד שימושיו השונים, מאפייניו ותהליך הפקתו צפויים לתרום לעצמאותה האנרגטית של ישראל, תוך עמידה בתקנים מחמירים ושמירה על איכות הסביבה.

בשיתוף ברק רום